ב-24 במרץ 2007 נערך המשחק הרשמי הראשון באצטדיון וומבלי החדש, וג'ורג'יו קייליני היה שם כאשר הנבחרות הצעירות של אנגליה ואיטליה נפרדו בתיקו 3:3. רוב המשתתפים במפגש כבר פרשו, כולל ג'מפאולו פאציני שהבקיע שלושער לכחולים, אבל קייליני חזר ביום שלישי לוומבלי, לראשונה אחרי יותר מ-14 שנה, כדי להצטיין בחצי גמר אליפות אירופה נגד ספרד. הקפטן האיטלקי לא רק נתן הצגה בעורף, אלא גם העניק לנבחרתו יתרון פסיכולוגי לקראת דו קרב הפנדלים כאשר מעך באופן משעשע את עמיתו ג'ורדי אלבה במהלך הטלת המטבע עם השופט. "אחד התפקידים שלי הוא להוריד את הלחץ המנטלי", הוא טוען. ועכשיו, יש לו משחק נוסף בוומבלי, הגמר נגד אנגליה, בסיומו הוא מקווה להניף את הגביע הנכסף.
התסריט הזה היה בגדר מדע בדיוני לו לוח הזמנים היה מתנהל כמתוכנן. באוגוסט 2019 קרע קייליני רצועות בברכו, החמיץ כמעט את כל העונה, ולא היה אמור להיות כשיר ליטול חלק ביורו בקיץ שעבר. למעשה, עצם המשך הקריירה שלו עמד בסימן שאלה, כי לא כולם מוצאים כוח רצון להתאושש מפציעה כה חמורה ולהמשיך בגיל 35. ואולם, בלמה של יובנטוס חשב בדיוק בכיוון ההפוך מפרישה. "תיכננתי לתלות את הנעליים ב-2021, אבל עכשיו אני נאלץ להפסיד זמן רב, אז זה יידחה ל-2022 לפחות", הוא אמר.
מנצ'יני רצה אותו במנצ'סטר לפני עשור
השיקום הצליח, אבל מעטים האמינו שהוא עדיין מסוגל לשחק ברמה הגבוהה ביותר ביורו. העונה האחרונה היתה רצופה בפציעות מגוונות גם בלי קשר לברך, קייליני שיחק 17 פעמים בלבד בליגה, וכבר ממש לא הוגדר כשחקן הרכב אצל חברו הטוב אנדראה פירלו. מתייס דה ליכט ההולנדי שיתף בדרך כלל פעולה עם לאונרדו בונוצ'י בעורף, וגם למריח דמיראל הטורקי היה חלק ברוטציה. בינתיים, פרנצ'סקו אצ'רבי מלאציו הוכיח את עצמו במדים הלאומיים, וגם אלסנדרו באסטוני נהנה מנסיקה מטאורית באינטר. על הנייר, הם היו עדיפים על קייליני בסגל ליורו. הרעיון על שילובו של כוכב לא לגמרי כשיר שמתקרב ליום הולדת 37 עם בונוצ'י, בן 34 בעצמו, לא נראה מזהיר במיוחד.
ואולם, לרוברטו מנצ'יני היו תוכניות אחרות. הוא העריך תמיד את קייליני, ועשה מאמץ להחתימו עוד לפני עשור, כמנג'ר מנצ'סטר סיטי. הבלם חווה אז את התקופה הקשה ביותר במדי הגברת הזקנה שסיימה במקום השביעי והרגיש כמו לוזר, והמעבר לפרמיירליג קרץ לו מאוד. בסופו של דבר, המהלך לא יצא לפועל, אנטוניו קונטה חתם ביובה, הקבוצה התחילה רצף של תשע אליפויות, וקייליני הפנים כבר מזמן שהוא רוצה להישאר במועדון עד סוף הקריירה – ואף מעבר לכך. ובכל זאת, הגורל אירגן למנצ'יני הזדמנות לעבוד איתו, והדחייה של אליפות אירופה בשנה אפשרה לו לסמוך על הקפטן הנערץ על הדשא. במחנה האימונים לקראת הטורניר, הוחלט באופן סופי כי צמד הוותיקים מיובנטוס ינהיגו את ההגנה, כי אין תחליף לאיכות ולניסיון – ואין תחליף גם לתשוקה המיוחדת.
יקריב הכל גם כשהמשחק הוכרע
כי רוח הלחימה של קייליני פשוט לא יודעת גבול. הוא שבר את האף חמש פעמים, קבע כנראה שיא עולמי במספר הפעמים בהן שיחק עם תחבושת על ראש חבול ומדמם, אבל אם צריך לבחור את התכונה שמאפיינת אותו יותר מכל, הרי שזו הנטייה לחגוג פעולות הגנה מוצלחות כאילו הבקיע זה עתה את שער האליפות. במהלך הקריירה, צהל קייליני אינספור פעמים כאשר הרחיק כדורי רוחב לקרן, התחבק עם חברו הקרוב ביותר ג'יג'י בופון כאשר הם מנעו ביחד שערים, והנה לכם – גם ביורו זה הגיע, כולל עיתוי שגובל באבסורד.
במשחק הפתיחה, הובילה איטליה 0:3, והנקודות הובטחו הרבה לפני שבוראק יילמאז פרץ בזמן פציעות לכיוונו של ג'אנלואג'י דונארומה בשאיפה לכבוש שער מצמק. קייליני עצר אותו בגלישה מושלמת, ואז קפץ מאושר כמו נער שמנע מהיריבה שוויון בהופעת בכורה. את המחוייבות הנדירה הזו של קייליני אי אפשר יהיה למצוא אצל אף יורש. היא לא פחתה עם השנים, ואולי אפילו התעצמה קצת, כי הוא יודע שלא יוכל להמשיך לככב עוד זמן רב. הוא תופעת טבע, וקל להבין מדוע כל הספקנים השתתקו ושינו את דעתם אחרי משחק אחד בלבד בטורניר.
"חשוב גם כבלם וגם מנהיג"
לפתע, הפציעה של קייליני בתחילת המשחק מול שווייץ, זמן קצר אחרי ששער מצוין שלו נפסל בגלל נבדל קטן, נראתה כמו מכה רצינית. באסטוני שיחק נגד וויילס, אצ'רבי החליף אותו נגד אוסטריה בשמינית הגמר, אבל כולם חיכו לקפטן. "הוא חשוב לנו מאוד, גם כבלם וגם כמנהיג. הוא דוחף את כל הקבוצה למעלה", אמר הקשר מתיאה פסינה. הרופאים היו פסימיים לגבי הסיכוי להחזירו לקראת הקרב מול בלגיה ברבע הגמר, אבל קייליני התרגל להתעלם מתחזיות קודרות.
ואולי האמירות של מנצ'יני על חסרונו הצפוי היו בסך הכל מלחמה פסיכולוגית מתוחכמת. כי בסופו של דבר קייליני השלים 90 דקות, ואכל בלי מלח את רומלו לוקאקו. הוא גם חיבק ונישק את לאונרדו ספינצולה שחסם את הבעיטה של הכוכב הבלגי כאשר הוא חמק מהבלמים וכמעט השווה. הדחף לנקום על הזכייה של אינטר באליפות רק תרם למוטיבציה הגבוהה ממילא. "אני שונא אותם. אני מסוגל לראות כל קבוצה אחרת מקדימה אותנו – אבל לא את אינטר", כתב קייליני באוטוביוגרפיה שלו. וזה מובן, כי הוא לא רק הסמל של יובה, אלא גם אוהד שרוף של מילאן בילדותו. אימו הדביקה אותו בחיידק הזה.
ספר על שיראה ותואר בכלכלה
הספר של קייליני על עצמו היה פופולרי, וזה שגרתי לגמרי, אבל – וכאן הוא חריג באופן קיצוני בהשוואה לכל יתר הכדורגלנים – זה לא היה ספרו הראשון. את היצירה הקודמת, עוד ב-2014, הוא הקדיש לאלילו הגדול גאטאנו שיראה, הבלם המיתולוגי של יובנטוס ואיטליה שנספה בתאונת דרכים כאשר קייליני היה בן חמש. "לצערי, לא זכיתי לראות את שיראה משחק, אבל הוא הותיר מורשת מפוארת והשפיע רבות על האנשים, ולכן רציתי ללמוד עליו כמה שיותר. לעולם לא אוכל להתקרב אליו כאדם וכשחקן, כי הוא אגדה. הוא כתב את ההיסטוריה של המועדון. אני בסך הכל מנסה ללכת בדרכו וליישם את ערכיו. דיברתי עם אנשים רבים כדי לאסוף חומר אודותיו. אני מכיר את משפחתו, משוחח באופן קבוע עם אלמנתו. הבן שלו עובד במועדון, אז אנחנו מתראים על בסיס יומי. אני נרגש להיות חלק ממועדון של שיראה, ואני מקווה שהתחושות האלה עוברות היטב בספר", הוא אמר כאשר הציג את הספר לתקשורת.
כן, אולי הוא נראה כמו בריון ששולח מרפקים לכל עבר, אבל קייליני הוא אחד השחקנים האינטליגנטיים ביותר שאפשר למצוא. כבנם של רופא אורטופד ומנהלת בכירה, הוא הצטיין במתמטיקה בבית ספר, שאף תמיד לקבל השכלה גבוהה, וכך עשה עוד בתחילת הקריירה כשחקן כאשר השלים תואר בכלכלה ומנהל עסקים. בגיל 33, הוא קיבל גם תואר שני, ואת עבודת הגמר הכין על התקציב של יובנטוס – לא פחות ולא יותר. כלל לא מפתיע שמשרה בהנהלת המועדון כבר מחכה לו כאשר יבחר לפרוש.
הפציעה בגמר יורו 2012
קייליני אף מתכונן בעצמו למשחקים מבחינה טקטית, לומד באמצעות סרטוני וידאו ותוכנות סטטיסטיות את חלוצי היריב, ומנסה להבין אותם גם מבחינה פסיכולוגית. "בלם חייב לדעת הכל", הוא קובע, וזו לא הגזמה מבחינתו. כעת, כאשר הוא קצת פחות מהיר מבעבר, זה אפילו חיוני יותר. "צריך לקרוא את המשחק כדי להגיע לכדור לפניהם, גם אם הם רצים מהר יותר", טוען הקפטן. בטורניר הנוכחי, זה בדרך כלל הולך לו, גם נגד הכוכבים הצעירים של ספרד.
באופן כללי, היה לקייליני חשבון ארוך מול ספרד, והוא קבע שיא מיוחד כאשר התמודד נגד אותה יריבה ביורו רביעי ברציפות, בחמישה מפגשים שונים. ארבעה מהם היו מעולים עבורו, לפחות בכל הקשור למשחק ההגנה. ברבע הגמר ב-2008, שמרה איטליה על רשת נקיה ב-120 דקות, לפני שהודחה בפנדלים בתום תיקו מאופס. בשלב הבתים ב-2012, היה קייליני נהדר, ואיטליה לא היתה רחוקה מניצחון, אך הסתפקה בתיקו 1:1. בשמינית הגמר ב-2016, הכחולים הפגינו הגנה עילאית עם קונטה על הקווים ושלישיית בלמי יובנטוס בעורף, ולא הותירו לספרדים סיכוי עם 0:2, כאשר קייליני בכבודו ובעצמו מבקיע את השער המכריע הראשון. וגם בחצי הגמר ב-2021 הייתה ידו על העליונה.
רק פעם אחת זה נגמר רע מאוד נגד ספרד, אך זה קרה בעיתוי הגרוע ביותר – בגמר ב-2012. האיטלקים הגיעו אז במומנטום פנומנלי אחרי ניצחון סנסציוני על גרמניה בחצי הגמר, אבל הנבחרת של ויסנטה דל בוסקה פירקה אותם לחתיכות עם 0:4 בקייב. "היינו מותשים", הסביר בדיעבד קייליני, אבל הוא עצמו זוכר את ההתמודדות בעיקר בגלל הפציעה. הוא פתח אז כמגן שמאלי, מתח שריר והוחלף כבר בדקה ה-21. כך הסתיים עבורו חלום הזכיה במדליות הזהב, ובשלב מסוים – אחרי כשלון ההעפלה למונדיאל ברוסיה – נדמה היה כי לא תהיה הזדמנות שנייה.
ויש אפילו הקבלה למסי
אבל הנה לכם, היא הגיעה בכל זאת, ועכשיו הוא מקווה להיות על הדשא עד השריקה האחרונה. ועכשיו הוא גם המנהיג האולטימטיבי של הנבחרת, והגיבור של האומה שהתאהבה מחדש בלוחם מספר אחת שלה, בבלם שייזכר כאחד הטובים בתפקידו בתולדות הכדורגל האיטלקי, וזה לא דבר של מה בכך. יש לו מקום של כבוד ברשימה אחת אפילו עם שיראה.
אחרי הגמר, יתפנה קייליני גם לחתום על חוזה חדש עם יובנטוס, כנראה לעונה אחת נוספת. החוזה הקודם תם, ולכן החל מתחילת החודש הוא שחקן חופשי מבחינה טכנית – בדיוק כמו ליאו מסי, שישחק ביום ראשון בלילה בגמר משלו בקופה אמריקה. מבחינת אליל הגברת הזקנה, מעולם לא היו ספקות לגבי המשך דרכו במועדון, ודווקא יובה המתינה קצת יותר מדי על מנת לבחון את כשירותו הפיזית. לא היה שם משא ומתן מפרך לגבי השכר, ולא היו סכסוכים. זו לא דרכו של קייליני. "אתה הקפטן האיטלקי הראשון אי פעם שאין לו קבוצה", צחקו איתו לא מכבר העיתונאים. "גם למסי אין קבוצה, ושנינו שמאליים", השיב הקפטן. כי יש לו גם חוש הומור נפלא. חבל שג'ורדי אלבה לא ידע להעריך זאת.
מה דעתך על הכתבה?