השבר היפני: בין מסכות וזרמים של אלכוג'ל, דבר אחד הקורונה לא שינתה

ההכנות לטוקיו 2020 בעיצומן | יניב טוכמן

תושבי טוקיו חיכו שנים כדי להגיע לאצטדיונים ולראות משחקים אולימפיים מקרוב, אלא שהציפייה הגדולה וההתרגשות התחלפו בצער גדול. האם קיום האולימפיאדה במצב הקיים זו טעות? הכמיהה להישגים ברגע האמת תוכיח אחרת

החיפושים הבוקר אחר מתאם נוסף לחשמל העלו חרס. בשני הסופרמרקטים שליד המלון לא היה אחד כזה על המדפים. סקוט, שמחלק את חייו בין הוואי ליפן ומצפה לילד ראשון, הביט בסבלנות מהצד בניסיון להסביר למוכרת מה אנחנו צריכים. "יש לי מתאם חשמל כזה בבית שאני לא צריך", אמר בנחמדות יוצאת דופן, "אני יכול לתת אותו. בואו איתי רגע. אני גר כאן מעבר לרחוב. אני יודע שאסור לכם לבקר בבתים מקומיים, אז תמתינו ואעלה להביא".

כשירד אחרי חמש דקות עם המתאם, סיפר את האמת של רבים כאן בטוקיו: "ממש עצוב לנו, ולא משום שזרים נכנסים לטוקיו ועלולים להביא קורונה. את הנגיף יש לנו כאן גם בלי אנשים שבאים מהעולם. עצוב, כי לא יהיה קהל באיצטדיונים. אני, למשל, חולה כדורגל וקניתי שני כרטיסים לגמר האולימפי. הייתי כל כך שמח שקניתי כרטיסים לגמר. כשהבנתי שלא יהיה קהל, השתגעתי. מה שווה אולימפיאדה אם העיר המארחת לא יכולה ליהנות ממנה?".

שעות ספורות בטוקיו מגלות את האמת על השבר היפני. אם הכניסה למדינה דרך שדה התעופה האנדה (השני קרוי נאריטה) חשפה שרשרת חיול וביורוקרטיה מקומית של השלטונות, ההליכה ברחובות העיר וההיכרות עם התושבים חושפות את הצער הגדול. "שנים חיכינו למשחקים האולימפיים", מוסיף סקוט, "לא להיות באצטדיונים, זה ממש כואב".

נחמדות יוצאת דופן. סקוט | יניב טוכמן

טקס פתיחה שונה מהרגיל

אחרי שבוע של למידת השטח והתארגנות בכפר האולימפי, המשלחת הישראלית לטוקיו תעלה מחר (שישי, 14.00 שעון ישראל) לצעוד בטקס הפתיחה באיצטדיון האולימפי. זה יהיה טקס שונה, ושוב – בעיקר כי מעטים מאוד יישבו ביציעים. במקום להציג את המשלחת הגדולה ביותר של ישראל עד כה, עם 90 ספורטאים שיתחרו בטוקיו, יצעדו על המסלול רק 35 ספורטאים, רובם חברי נבחרת הבייסבול, בליווי שישה אנשי צוות שהורשו אף הם להיות חלק מהחוויה המיוחדת. לנופף בדגלי ישראל לא יהיה למי.

עוד קודם, בשעות הצהריים כאן (07.00 שעון ישראל), יהיה הקשת איתי שני לספורטאי הישראלי הראשון שיפתח את התחרויות. עוד לפני טקס הפתיחה, ינסה הקשת בן ה-22 שהפך לראשון שהצליח להעפיל לאולימפיאדה מישראל בחץ וקשת, להפתיע ולעלות לסיבובים הבאים.

כבר היום (חמישי) רשמו שני ישראלים אחרים הופעה ראשונה במשחקים האולימפיים ולא כספורטאים. שופטי הכדורגל אוראל גרינפלד ורועי ריינשרייבר, שנמצאים כאן, שובצו לצוות השיפוט בטורניר הכדורגל. גרינפלד אמור להיות שופט מרכזי בימים הקרובים, אבל עד כה שימש כשופט רביעי במשחק בין ערב הסעודית לחוף השנהב. ריינשרייבר היה עוזר שופט המסך באותו המשחק.

ההכנות לטוקיו 2020 בעיצומן | יניב טוכמן

מסיכות על הפנים וזרמים של אלכוג'ל

הקורונה שינתה הרבה סדרי עולם אולימפיים, כאלה שכדי להזיז אותם אפשר היה רק באמצעות מגיפה עולמית. בדבר אחד היא לא נגעה – הכמיהה להישגים ברגע האמת. למרות הגבלה כזו או אחרת או מניעת קהל באצטדיונים, התחרויות ייערכו כמתוכנן וכולם רוצים לצאת עם מדליה. תשאלו את אורי ששון, שחייו השתנו לפני חמש שנים בזכות מדלית הארד בריו. אז אחרי כל ההכנות וטקס הפתיחה היום, יחל הדבר שלשמו התכנסו כאן כולם. ישראל שולחת הרבה מועמדים למדליה כאשר מבין כל הפייבוריטים, הראשון שיתחרה בשבת יהיה ארטיום דולגופיאט. המתעמל מראשון לציון, סגן אלוף עולם בעברו על מכשיר הקרקע, רוצה פודיום גם כאן. בשביל זה עבד חמש שנים ובגלל זה יצטרך לבוא משוחרר מלחצים שעוטפים אותו קבוע בימים של תחרות. גם השחיינים יתחילו לקפוץ למים מחר במשחי המוקדמות ובג'ודו תהיה שירה ראשוני הראשונה מבין 12 נשים וגברים המאיישים את המשלחת הגדולה ביותר ששלח הענף האולימפי הכי מצליח של ישראל.

עם מסיכות על הפנים, ידיים שנשטפות כל העת בזרמים של אלכוג'ל מהול במים והשתדלות לריחוק חברתי, תצא אולימפיאדת טוקיו לדרך של שישה עשר ימים שירכזו אליהם עיניים מכל העולם. יש יגידו שעצם קיום התחרויות כאן הוא הניצחון. אחרים יאמרו שהיה בכלל צריך לבטל את האולימפיאדה. הדאגות רחוקות מלחלוף. הווריאנטים מופיעים ומאיימים שוב למוטט את כל מה שהכרנו כמובן מאליו. בינתיים הצגת הספורט הגדולה בתבל כאן עם הרבה סימני שאלה, אבל גם עם תקווה. תקווה אולימפית להצלחות, אבל גם לחזרה לשגרה כמה שיותר מהר.

אלכוג'ל בכמויות | יניב טוכמן

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי