אין לי יותר מדי מילים טובות לומר על עומר אצילי. מעבר לצו השיפוט העליון עבור כל חובב כדורגל – אצילי מעולם לא שיחק בקבוצה שאותה אני אוהד, ואפילו חתום על תואר האליפות הנוכחי של הקבוצה שאני "הכי פחות אוהד" – הרי שהוא מסמל בעיניי את כל מה שרקוב במוחו של הכדורגלן הישראלי: השירה המכוערת בגנות אוהדי מכבי תל אביב, למשל, העלתה אצלי את החשש לפיו את מה שנתן לו הטבע ברגליים, הוא גרע מהראש. כלומר, אצילי הוא בפירוש לא הספורטאי האהוד עלי, בלשון המעטה. ועדיין, "מחול ההתנצלות" שמתחולל סביבו הוא פסטיבל של צביעות.
אנחנו חיים בעידן של דורשי-התנצלות: לכל אחד הזכות להיעלב, לכל אחד הזכות לתבוע התנצלות. האם היא נדרשת, האם היא עולה בקנה אחד עם הסטנדרטים המקובלים בענף? זה כבר סיפור אחר.
בואו נרענן לרגע את פרטי המקרה ההוא: עומר אצילי ודור מיכה הואשמו שבילו עם שתי קטינות, דבר שהעלה, לכאורה, חשש לשורה של עבירות פליליות – מאונס, דרך בעילה אסורה בהסכמה ועוד. הפרשה נחקרה ארוכות על ידי משטרת ישראל – במהלך החקירה נחקר גם חשד לפיו שני הגברים הבגירים השקו באלכוהול את הנערות, מה שלכאורה החמיר את החשדות לעבירה פלילית מצדם – ובתום חקירה מאומצת, במהלכה פוטרו השניים ממקום עבודתם, מועדון הכדורגל של מכבי תל אביב, הם נמצאו חפים מכל פשע. זה המקום להזכיר שהשניים לא נמלטו מאימת הדין מחוסר ראיות, אלא מחוסר אשמה: קרי – כל העובדות הידועות העלו שלא היה במעשיהם משום אשמה פלילית. נחדד עוד יותר: הם לא הפרו, כך על פי גורמי החקירה, שום חוק בספר החוקים של מדינת ישראל.
אחרי תקופת גלות, ספק מאונס (סליחה) ספק מרצון, הם חזרו לישראל: אצילי באמצע העונה שעברה על ידי יעקב שחר, האיש שידוע כג'נטלמן של הכדורגל הישראלי, מיכה בקיץ הזה – כשנה לאחר התפוצצות הפרשה – על ידי אלונה ברקת, האישה היחידה שעומדת בראש מועדון צמרת בכדורגל הישראלי.
שתי ההחתמות עברו בשקט יחסי, ובדין: אין סיבה להעניש אנשים צעירים שלא עברו על החוק, רק מפני שהתנהגותם הייתה לא מוסרית (תכף נגיע לזה). אבל הזימון של אצילי לנבחרת עורר מחדש את מחול השדים ואיתו את הדרישה שאותה כמעט מתבקש לשיר, כמו ביציע: "תתנצל, תתנצל, תתנצל".
אני אב לשלושה ילדים, מתוכם שתי בנות. הן אמנם כבר לא קטינות, אבל יש סיכוי שהייתי קוטל במו ידיי בגיר שהיה מנצל אותן. אצילי ומיכה לא ידעו שמדובר בקטינות – שהרי לו כך היה, אפשר שהשניים היו עדיין מאחורי סורג ובריח ולא מתכוננים לעונת כדורגל חדשה. אז כן – יש לי מה לומר על שני גברים בני עשרים ומשהו שמחליטים לקיים יחסי מין עם צעירות מהן בקרוב לעשור – אפילו אם היו בטוחים שהשתיים כבר הגיעו למה שמוגדר בחוק כ"גיל ההסכמה", אבל מכאן ועד לצביעות שמלווה את הקריאה להתנצלות, הדרך ארוכה.
ראשית מפני ששחקני כדורגל נמדדים רק על פי היכולת שלהם על כר הדשא. אפילו אוהדי הכדורגל שקופצים ביציע ומריעים אחרי שער ניצחון בדרבי, תוך שהם שואגים את שם הכובש באקסטזה, מבינים שהקסם פג ברגע שמסתיימות חגיגות הניצחון. רוצה לומר – מספיק כבר עם השקר לגבי היותם של כדורגלנים בכירים "מודל לחיקוי". ההיסטוריה של הספורט מלאה בספורטאים גדולים שהיו בני אדם קטנים למדי. אני לא אומר שזה המקרה של אצילי ומיכה, לא מבחינת הגדולה בספורט ולא מבחינת הרדידות האנושית, אבל גם אם כן – מדובר בשחקני כדורגל.
אנחנו חיים בעולם שמתגמל על הצלחות, ההצלחה כמוה כסם – היא משכרת את המצליחנים, אבל לא פחות מכך את סביבתם. אחד מהתגמולים הוא גם סקס-אפיל. זה נכון לגבי כוכבי רוק, זה נכון לגבי כוכבי קולנוע, זה נכון גם לגבי ספורטאים, זה נכון לגבי מי שעשו אקזיט מוצלח בהייטק.
אז כן, אנחנו חיים בחברה שמרנית, מעט שוביניסטית שעדיין מתגמלת גברים על הישגים ונשים על מראה. זה דפוק וראוי להשתנות, אבל זה נקבע על פי נורמה ולא על פי חוק. הסיבה שב-90 אחוז מהמקרים המצליחנים הם גברים, היא נורמטיבית, לא חוקית. הלוואי שזה ישתנה יום אחד וגברים צעירים ייפלו לזרועותיהן של נשים מצליחות, אפילו אם הן מבוגרות מהם, אבל להפיל על ההתנצלות של אצילי את כל הרפורמה המתבקשת הזאת, זה לא יותר ממירוק המצפון.
לפני כמה שנים פורסם כי חלק משחקני נבחרת ישראל והצוות המקצועי בילו עם נערות ליווי, או בשמן הפחות מכובס: זונות, ערב לפני משחק גורלי מול נבחרת דנמרק. למרות שהפרסום כלל שמות מפורשים, לא הוגשה תביעת לשון הרע. גם אם אין זו הוכחה לנכונות הפרסום, עדיין רבים מ"כוכבי" הפרשה ההיא משמשים כפרשנים, פאנליסטים ואורחים מכובדים באולפני הספורט.
במקרה בוטה אחד מדובר באותו אולפן ממנו יצאו דרישות מפורשות מאצילי שיתנצל. אני מזכיר לכל התובעים שאצילי נחקר – והתברר שלא עבר על החוק. לעומת זאת הזנות כבר הוצאה מהחוק. אז נכון שמי שמילא את בית המלון של הנבחרת בזונות לא עבר על החוק (בעת ההיא), אבל על זה נאמר: "טול קורה".
בסופו של דבר קיבלנו "התנצלות מכובסת". את מה זה מזכיר? את השירות הצבאי המקוצר והמכובס ש"משלים" כל כדורגלן נבחרת שלא שירת בצבא. אם אנחנו מכילים אותם, אפשר להכיל גם את אצילי, שבעיניי נהג כמו אידיוט מושלם, אבל בדיוק כפי שנהגו לפניו וינהגו אחריו אנשים צעירים שההצלחה שיבשה את שיקול דעתם. לו הייתה כאן עבירה פלילית – הייתי שמח לו היה מושלך לכלא. מאחר שלהד"מ (ברמה הפלילית) די לי במחיר ששילם, אני לא מצפה ממנו לפרסם משהו שעלול לסבך אותו בתביעה אזרחית: במשך שנה דרשנו ממנו בדיוק את מס-השפתיים הזה, ועתה משגבינו אותו, אנחנו באים אליו בטענות שמדובר במס-שפתיים. נו באמת.
