ריקוד מושחז: מיקייל אנטוניו שובר שיאים בווסטהאם

שחקן ווסטהאם מיקאיל אנטוניו חוגג | רויטרס

מלך השערים הזמני באנגליה והכובש המצטיין של הפטישים בעידן הפרמיירליג, בכלל לא היה חלוץ עד העונה שעברה. עם חיוך ענק, חוש הומור נהדר וחוכמת רחוב, מי שבגיל 18 שיחק בקבוצת חובבים ועבד כמציל בבריכה, קיבל העונה את החולצה מספר 9 וכבר הציב לעצמו רף גבוה למדי

קבוצות: ווסטהאם

מה האסון הגדול ביותר שקרה ב-11 בספטמבר? מיקייל אנטוניו הורחק בזמן פציעות במשחק מול סאות'המפטון. זו הבדיחה הפופולרית בקרב אוהדי ווסטהאם בימים אלה, ואפשר להבין אותם.

הצהוב השני, המטופש והמיותר של הכוכב ימנע ממנו ליטול חלק בקרב הגדול נגד מנצ'סטר יונייטד ביום ראשון (16:00, ישיר בספורט1), ובהתחשב בכושרו הסנסציוני זו מהלומה משמעותית מאוד. רפאל וראן והארי מגווייר יכולים לשחרר אנחת רווחה.

מיקייל אנטוניו, חלוץ ווסטהאם
השראת הסרט ריקוד מושחת. החגיגה המיוחדת של אנטוניו אחרי שבירת השיא | אימג'בנק GettyImages, Michael Regan

עבר את פאולו די קאניו

אנטוניו לא סתם מוביל את דירוג הכובשים בפרמיירליג לצידו של ברונו פרננדש בתום ארבעה מחזורים. הוא נבחר בצדק רב לשחקן החודש בליגה בחודש אוגוסט, בזכות שלוש הצגות מרגשות. שער ובישול ב-2:4 בניוקאסל, צמד מרהיב ובישול ב-1:4 המוחץ על לסטר, עוד שער ובישול ב-2:2 נגד קריסטל פאלאס. בסך הכול, היו לו ארבעה שערים ושלושה אסיסטים בשלושת המחזורים הראשונים, כלומר מעורבות ישירה ביותר משני שערים בממוצע למשחק. כדי להכניס את הדברים לפרופורציות, בכל תולדות הפרמיירליג היה רק שחקן אחד שהיה מעורב במספר שערים רב יותר באוגוסט – קוראים לו תיירי הנרי, והוא עשה זאת ב-2004.

ואם כבר מדברים על ההיסטוריה של הפרמיירליג, אז השער הראשון מול השועלים הפך את אנטוניו לכובש המצטיין של הפטישים מאז הקמתה. הוא חלף על פני פאולו די קאניו האגדי, וכיום כבר עומד על 50. את שבירת השיא, הוא ציין עם הרמת גזיר קרטון עם תמונה של עצמו בגודל מלא, אותו הכין מראש והניח אישית מאחורי הספסל. הסקורר ידוע באילתורים מקוריים של חגיגות שערים – פעם הוא מתגלגל כמו הומר סימפסון, פעם שוחה על הגב. את ההברקה האחרונה הוא עשה, לדבריו, בהשראת הסרט ריקוד מושחת. "רציתי שמישהו ירים אותי כמו בסצנה המפורסמת ההיא, אז החלטתי שאעשה זאת בעצמי", הוא טען.

מיקייל אנטוניו
נקשר רגשית למספר 30, אבל ככחלוץ הרגיש צורך להחליף ל-9 | אימג'בנק GettyImages, GLYN KIRK

משחקן כלבו לחלוץ רחבה קלאסי

ההישג מרשים במיוחד אם לוקחים בחשבון כי אנטוניו כלל לא הגיע לווסטהאם על תקן חלוץ. כאשר הוחתם ב-2015 מנוטינגהאם פורסט ויצא לדרך בליגה הבכירה כשהוא כבר בן 25, ראו בו בעיקר שחקן כלבו לסתימת חורים. המאמן סלאבן ביליץ' אפילו השתמש בו בתדירות גבוהה בעמדת המגן הימני. חוץ מזה, הוא היה גם קיצוני בשני האגפים, קשר מרכזי ושחקן אגף במערך עם שלושה בלמים – וגם שחקן חוד, אבל רק אם לא היתה לצוות המקצועי ברירה אחרת. את החושים המפותחים ברחבה הוא הוכיח במהרה ומצא את הרשת 17 פעמים במהלך שתי העונות הראשונות במזרח לונדון, אבל את תפקיד חלוץ הרחבה הקלאסי הוא קיבל רק בקדנציה השניה של דייויד מויס בקבוצה.

כאשר השינוי הפך לקבוע במהלך העונה שעברה, אנטוניו לא התלהב במיוחד. "שנאתי את זה בהתחלה", הוא העיד, כי הוא רגיל לנצל את המהירות בדהירה לשטחים פתוחים ולהגיע לעמדות הבקעה מאחור. אלא שלא היתה ברירה – סבסטיאן האלר נמכר לאיאקס, ואנטוניו נכנס לנעליו. בשורה התחתונה, זה השתלם עבור כולם. בעוד הצרפתי עושה חיים באמסטרדם וחגג ביום רביעי בכורה בליגת האלופות עם רביעיה באיצטדיונה של ספורטינג ליסבון, הפנים אנטוניו עד כמה המשבצת הזו תפורה עליו. ההשלמה הובילה לכך שהוא אפילו לקח הקיץ את החולצה מספר 9. "זה היה קשה, כי נקשרתי רגשית למספר 30 איתו שיחקתי במשך שש שנים, אבל אני מספר 9 על המגרש עכשיו, אז הרגשתי שאני צריך להיות כזה עד הסוף", הוא טען.

שחקני ווסטהאם חוגגים עם מיקייל אנטוניו
"אני מחוספס", הצהיר על עצמו אנטוניו | רויטרס

"מכניס כאוס למשחק"

אתמול הוא שוב היה במקום הנכון בזמן הנכון. במפגש מול דינאמו זאגרב בפתיחת שלב הבתים בליגה האירופית, ניצל אנטוניו מסירה גרועה של בלם היריבה לשוער, גנב את הכדור, גילגל אותו פנימה ונכנס להיסטוריה ככובש הראשון של ווסטהאם באירופה במילניום הנוכחי, אם לא סופרים את המוקדמות. היכולת לחזות שגיאות מסוג זה אופיינית לו – יש לו חוכמת משחק ייחודית של חתול רחוב, כשחקן שמעולם לא למד באקדמיה.

פעם, כאשר היה בן 14, הציעה לו טוטנהאם לנסות את מזלו, אבל אימו פסלה את האופציה על הסף כי הנסיעות מדרום לונדון היו ארוכות מדי לטעמה. אז הוא נותר בכדורגל חובבים עד גיל 18, כאשר בילי סמית – האיש שגילה בזמנו בפארק את איאן רייט המיתולוגי – המליץ עליו למנג'ר רדינג דאז, סטיב קופל. היעדר השכלה פורמלית בכדורגל יכולה לפעול לטובת השחקן, כפי שמסביר אלן פארדיו שאימן את אנטוניו בהשאלה בסאות'המפטון, כשהיא עוד היתה בליגה השלישית. "אנטוניו מכניס כאוס למשחק, וזה חשוב. אקדמיות עלולות להוציא מהחניכים את החופש להיות מי שהם באמת", הוא אומר. ברחוב, כל אחד מחדד את התכונות המיוחדות שלו. "אני מחוספס", הצהיר תמיד אנטוניו. החספוס הזה גורם לו להיות פחות צפוי על המגרש, וגם ההתנסות בתפקידים הגנתיים הועילה לו. "אני מבין טוב יותר את הראש של מגנים, ומשתדל לנצל זאת לטובתי", הוא אומר.

הדרך למעלה היתה ארוכה מאוד. ההשאלות לליגה השלישית כללו לא רק את סאות'המפטון, אלא גם קדנציות בצ'לטנהאם, קולצ'סטר ושפילד ווסנדיי. עם הינשופים הוא עלה לליגת המשנה, הוכיח את עצמו, התקדם לנוטינגהאם והפטישים כבר שילמו תמורתו 7 מיליון ליש"ט. את המסע הזה הוא עשה עם חיוך על הפנים, ביטחון עצמי והתמדה. לא כל מי ששיחק בגיל 18 בקבוצת חובבים כמו טוטינג אנד מיטצ'ם מקבל צ'אנס להגיע לפרמיירליג. אנטוניו זוכר היטב כיצד עבד במציל בבריכה וקיווה להתחיל ללמוד חינוך גופני באוניברסיטה.

דייויד מויס ומיייל אנטוניו
לא כבש או בישל ובסופו של דבר גם הורחק. אנטוניו ומויס נגד סאות'המפטון | אימג'בנק GettyImages, Steve Bardens

הנבחרת פיספסה אותו

הגישה החיובית הזו, עם השקעה אינסופית בכל משחק ובכל אימון לצד חוש הומור פנטסטי, הופכת אותו לדמות אהודה מאוד בחדר ההלבשה ובקרב האוהדים. די קאניו, עם כל הכישרון העצום שלו, היה דמות שנויה מאוד במחלוקת. אנטוניו נמצא בקונצנזוס מוחלט. בתקשורת מתים עליו, הראיונות איתו תמיד מבדרים ומרעננים, והוא נהנה מאהבה גם מבחינת הקהל הנייטרלי. לכן הקמפיין לצרפו לנבחרת צבר בזמנו תאוצה, וכולם שמחו כשסם אלרדייס זימן אותו לסגל עוד בספטמבר 2016.

דרכו של ביג סם הסתיימה, כידוע, במהרה – אבל גם גארת' סאות'גייט המשיך לכלול את הפטיש המפתיע בתחילת קמפיין מוקדמות המונדיאל ברוסיה. למרבה הצער, הוא נותר על הספסל בכל המשחקים ואז נפצע לקראת מקבץ משחקים נוסף במרץ 2017. לאחר מכן, הלכו האנגלים על סגל צעיר יותר ואנטוניו כבר לא היה רלוונטי מבחינת המאמן. גם פציעות נוספות לא הועילו, והתקווה הגדולה ללבוש את החולצה הלבנה הלכה ודעכה. לבסוף, הוא קיבל החלטה להיענות לבקשת ההתאחדות הג'ימייקנית, לה סירב בהתמדה במשך שנים – ואת הבכורה ערך בשבוע שעבר בהפסד לפנמה במוקדמות המונדיאל.

העיתוי הזה, דווקא אחרי שהוא נכנס לכושר פנומנלי, היה מצער עבור אנגלים רבים. כוכב העבר כריס וודל עוד ניסה באוגוסט לשכנע את סאות'גייט למנוע את העריקה לג'מייקה. "אמרתי שאנטוניו יועל לנו ביורו, ועדיין לא מאוחר לזמן אותו", הוא הצהיר, אבל התברר שזה באמת מאוחר. אולי הטיסה הארוכה מעבר לאוקיאנוס האטלנטי עייפה קצת את החלוץ, כי נגד סאות'המפטון הוא לא היה מעורב לראשונה העונה בשערים – ולבסוף גם ביצע עבירה שעלתה לו ולקבוצתו ביוקר לקראת המחזור הקרוב. אבל לא בוכים על החלב שנשפך. הוא כבר ניצח את זאגרב, וצפוי לחזור בכוחות מחודשים לקראת המאבקים בצמרת בליגה.

מיקייל אנטוניו חלוץ ווסטהאם
הציב לעצמו רף גבוה למדי. אנטוניו "מרים את עצמו", כפי שרצה | אימג'בנק GettyImages, Julian Finney

המטרה – 20 שערי ליגה

המטרה הזו לא מוצהרת, אבל אנשי ווסטהאם מקווים בסתר ליבם שאפשר לשפר אפילו את ההרפתקה מהעונה שעברה, אז סיימו הפטישים במקום השישי. אנטוניו הבקיע אז 10 שערי ליגה, בדיוק כמו ב-2019/20, אבל העונה הרף יותר גבוה. "אשתקד לא עמדתי בציפיות של עצמי, כי רציתי לפחות 15 כיבושים. הפעם אני מכוון ל-20", הוא אמר עם צחוק מתגלגל, ואיתו קשה לדעת אם הוא מדבר ברצינות או מתבדח. גם מחוץ למגרש, הוא לא ממש צפוי.

וזה טוב – כי אנטוניו מוסיף המון צבע והברקות ייחודיות. כשהוא בן 31, נראה שהנסיקה שלו רק מתחילה. גם איאן רייט פרח בגיל מאוחר יחסית, ואנטוניו הולך בדרכו. השדים האדומים באמת שמחים שלא יצטרכו להתעסק איתו ביום ראשון, אבל ליתר הקבוצות צפוי אתגר מול אחד השחקנים החביבים ביותר באנגליה, והוא עשוי להצעיד את ווסטהאם להצלחה גם בליגה האירופית.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק: https://www.facebook.com/globalfootball1/

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי