קצת יותר מארבעה חודשים עברו מאז הריצה ההיא של דור פרץ ממרכז המגרש בבלומפילד לעבר אוהדי מכבי תל אביב בשער 11. ריצת אמוק שאי אפשר היה לפספס במיוחד כשמדובר בפרץ, אחד שקשה להוציא אותו משלוותו. זה קרה אחרי שריקת הסיום של גמר גביע המדינה מול הפועל תל אביב. מכבי תל אביב ניצחה בהארכה 1:2 והתנחמה בתואר השני בחשיבותו אחרי שמכבי חיפה לקחה את האליפות. כל השחקנים עוד היו באפיסת כוחות במרכז השדה כשהשופט שרק לסיום, מלבד פרץ שטס לכיוון הקהל ונטמע בתוכו. אלה היו ימים שפרץ בעצמו לא ידע מה צופן עתידו. מכבי תל אביב גררה רגליים במשא ומתן איתו על חוזה חדש והוא ברר את ההצעות שהוגשו לו ולא היה שלם לגמרי.
החיבור של פרץ לקהל של מכבי תל אביב לא בא בקלות. היו בין הצדדים הרבה ימים קשים בתחילת הדרך ששיאם בעזיבה שלו בהשאלה להפועל חיפה. אבל בעונה שעברה זה כבר היה דור פרץ ועוד עשרה. התלות של מכבי תל אביב בו התקרבה לזו שהייתה למכבי תל אביב בערן זהבי בימי האליפויות. פרץ הרגיש נאהב וחש קושי גדול לקום ולעזוב. אבל ההצעה הסופית מקנדה לא חצתה את ה-500 אלף יורו ובאיטליה לא היו מוכנים לוותר. מאוד מיוחד לשחק בליגה שבה רק טל בנין השאיר עד כה חותם. אפילו זהבי, כנראה כי הגיע צעיר מדי, לא הותיר רושם יוצא דופן. פרץ החליט לחתום בוונציה שעלתה ליגה וידע שהוא טס לשחק באחת הערים היפות בעולם, אבל לא כזו שהכדורגל הוא סימן ההיכר שלה.
לא קל לנחות לקבוצה שעלתה ליגה ועוד לסריה א'. לא קל במיוחד כשאתה קשר רחבה לרחבה שמגיע מישראל וזקוק קודם כל להרבה חום ואהבה. פרץ ידע בשנים האחרונות, מלבד להתחבר למאמניו, להתחבר אל הראש שלו ולנטרל רגשות, אבל הוא עדיין נותר ילד של המשפחה המחבקת שעשה את הקפיצה הגדולה שלו בקרית שלום גם כי במכבי תל אביב קיבל את כל החיזוקים של ולאדן איביץ' ופטריק ואן לוון להיות השחקן מספר אחת. כזה שבונים סביבו קבוצה.
אחרי התאקלמות די מהירה, שכירת דירה בעיר מסטרה הסמוכה לוונציה והכרת הסביבה, דור פרץ התחיל לחפש את דרכו החדשה. יותר משמכבי תל אביב חסרה לו בימיו הראשונים, הוא חסר לה. עד היום אין משחק ששמו לא מוזכר ביציעי בלומפילד. זה הולך בערך כך: "אם דור פרץ היה נשאר, הייתה לנו קבוצה הרבה יותר טובה", בכמה וריאציות. גם עם הכבוד העצום לשרן ייני הבלתי נגמר, התקווה שאייל גולסה יחזור והיכולת של עדן שמיר לתת גולים חשובים, האוהדים של מכבי תל אביב היו רוצים בקישור שלהם רק שחקן אחד.
אם במכבי תל אביב היו רוצים שדור פרץ יישאר, וילי רוטנשטיינר היה רוצה שיהיו לו שני דור פרץ. אחד לקישור, לעמדה הרגילה שלו, ואחד להגנה בשל מצוקת הבלמים שיש לנבחרת. יותר משהמאמן הלאומי שובר את הראש מי הבלמים שצריכים לפתוח לצד ניר ביטון בשבת בהמפדן פארק, הוא לא יודע לבחור באיזו עמדה לוותר על פרץ. טבעי שייתן לו לשחק בעמדה הקבועה בקישור, אבל הוא סומך עליו כבלם יותר מעל האחרים. לא קל להיות השבוע וילי רוטנשטיינר והנה לכם אחת הסיבות המרכזיות לכך.
אגב, פרץ אוהב את סקוטלנד. ואוהב לפגוש אותה כקשר. שני שערים יש לו במדים הלאומיים. שניהם מול סקוטלנד. הראשון אצל אנדי הרצוג בליגת האומות בדיוק לפני שלוש שנים באוקטובר 2018 כשכבש והשווה בחיפה אחרי יתרון חוץ מוקדם של הסקוטים. המשחק הסתיים בניצחון 1:2 של ישראל. הגול השני היה במרץ האחרון, לפני קצת יותר מחצי שנה. אז הוא הפציץ מרחוק ונהנה מהשוער הסקוטי שלא היה מוכן לכדור האדיר שלו. השער ההוא הספיק רק לתיקו ובשבת זה יהיה משחק הגומלין של אותה התמודדות.
בהתכנסות הלאומית לפני קצת יותר מחודש, פרץ שמחזיק אצל רבים כאן בקטגורית הישראלי הכי אירופאי, חטף פצצה לברך משחקן של איי פארו. העוצמה הולידה ברך נפוחה מאוד ושחרור מהמשחקים מול אוסטריה ודנמרק. כשחזר לוונציה היה צריך לעבוד המון ולהכשיר את עצמו במהירות, כי המאמן פאולו זאנטי לא היה מבסוט. מאמנים בכל העולם שונאים לשלוח שחקן בריא לנבחרת ולקבל אותו פצוע. זה שנוא בעיקר במועדונים קטנים שלא רגילים ליציאות המוניות של שחקנים לנבחרות כי הסגל שלהם לא נוצץ. פרץ שיחק עם הכאב נגד מילאן, כמעט כבש אפילו שער, אבל במשחק האחרון נגד קליארי ביום שישי לא שותף אפילו כמחליף חמישי. יציבות היא עדיין לא מילת המפתח.
שבעה מחזורים עברו בסרייה A. ונציה מדורגת 17 במקום שממנו לא יורדים ליגה. פרץ שיחק בארבעה משבעת המשחקים. זה עוד רחוק מאוד מלהרגיש נפלא כמו במכבי תל אביב, אבל הוא לקח זאת בחשבון. ידע שאם הוא בוחר באיטליה ובעיקר בליגה הראשונה, הוא צריך המון סבלנות. בינתיים יש לו. את חגי תשרי עשה בחיק ההורים שבאו להיות איתו ואחיו הגדול ריף שגם הצטרף. לפרץ אין בת זוג, גם כי החליט להתרכז רק בכדורגל בתקופה הזו, והוא לא מתכוון להוריד את הראש עד שיעבור מספיק זמן כדי להסיק מסקנה כלשהי. הוא שמע כל כך הרבה סיפורים בעבר על הכדורגלן הישראלי שלא יודע לשבת על הספסל ו-ודאי נשבע שזה יהיה הדבר האחרון שיגרום לו להרים ידיים.
"אם נטע לביא היה כשיר, אולי היה לרוטנשטיינר יותר קל לוותר עליו באמצע, אבל כל מי שישחק בקישור לצד ביברס נאתכו בשבת לא יוכל לתת לנבחרת את מה שדור פרץ נותן לה כשהוא במרכז השדה", מעידים במחנה הנבחרת בגלזגו. "לא במקרה וילי ממש שובר את הראש".
ניצחון של נבחרת ישראל בשבת בגלזגו יוליד פרצי אושר אדירים על כר הדשא. לרוץ ליציע פרץ לא יוכל כי קהל ישראלי לא יהיה באצטדיון. אבל אחרי שני השערים שכבש בשלוש השנים האחרונות נגד הסקוטים, זה לא יהיה מפתיע אם דווקא הוא יסיים את הערב כגיבור המשחק, תואר שדור פרץ זקוק לו כרגע כדי להתחיל לשים רגל חזקה בליגה הכל כך מאתגרת שבחר להיות חלק ממנה.
