ז'ורז'יניו היה אמור לכבוש את פנדל הניצחון בדו קרב מול אנגליה בגמר יורו 2020. 2:3 לאיטליה, בעיטה אחרונה – שים אותה בפנים, והגביע שלך.
"הייתי בטוח בעצמי כאשר ניגשתי לכדור. הייתה לי שיטה לעשות את זה, אותה פיתחתי עוד כאשר התאמנתי בנאפולי. אבל כל הכבוד לג'ורדן פיקפורד – הוא למד אותי היטב. כאשר הוא עצר את הכדור חשבתי לעצמי – לא, זה פשוט לא יכול להיות. אי אפשר לתאר כיצד הרגשתי כאשר הבנתי שאכזבתי אומה שלמה. רק התפללתי שג'יג'יו דונארומה יציל אותי. וכאשר הוא עשה את זה, פשוט נפלתי על הדשא", כתב הקשר בדיעבד.
בסופו של דבר, היה זה רגע של שמחה, אבל הצלקת נשארה, כפי שמעיד ז'ורז'יניו בעצמו. "זה לא יעזוב אותי. זה רע מאוד להחמיץ פנדל, אבל להחמיץ אותו בגמר אליפות אירופה? אם מישהו יגיד שהוא מסוגל לשכוח דבר כזה, הוא משקר", הוא העיד. הפתרון הפשוט היה לתת למישהו אחר את האחריות. יש בנבחרת איטליה מספיק בועטי פנדלים איכותיים שלא היו מהססים לקחת את המשימה על עצמם. צ'ירו אימובילה, לורנצו אינסינייה, אפילו לאונרדו בונוצ'י – כולם היו פנויים לאתגר, אבל ז'ורז'יניו בחר לא להסתתר. הוא היה חזק מספיק כדי להמשיך לגשת לנקודה הלבנה.
וכך היה פחות מחודשיים אחרי הגמר ההוא בוומבלי. איטליה התארחה אצל שווייץ במשחק החשוב בקמפיין מוקדמות המונדיאל, וקיבלה פנדל בתחילת המחצית השנייה. המאמן רוברטו מנצ'יני העניק מראש את המושכות לז'ורז'יניו, ולקשר הצנום לא היו ספקות. הוא הלך שוב על השיטה שלו – לחכות לתזוזת השוער ולשלוח כדור פשוט לפינה השנייה. זה לא הלך נגד פיקפורד שהמתין עד הסוף, וז'ורז'יניו שלח אז כדור חלש לפינה הימנית של השוער שקלט ללא קושי. הפעם הוא עשה אותו דבר, אבל כיוון לפינה השמאלית של יאן זומר. גם השוער השווייצרי למד אותו. גם הוא קלט את הכדור בקלות יחסית.
אז אולי הגיע הזמן לקחת פסק זמן? לא אם שואלים את ז'ורז'יניו. אז הנה לכם – גם ביום שישי קיבלה איטליה פנדל מול שווייץ, בדקה ה-90 בשלהי קרב דרמטי בין שתי נבחרות בלתי מנוצחות. היה צריך לדייק ולשלוח את הכחולים לגביע העולם, וזה לא דבר של מה בכך, במיוחד אחרי ההיעדרות מהטורניר ברוסיה ב-2018. מנצ'יני נתן גם הפעם את האישור למנהיג שלו במרכז המגרש לגשת לנקודה. הוא המשיך לסמוך עליו בעיניים עצומות. ואולם, זה כבר היה קצת יותר מדי אפילו בשביל העצבים החזקים של יליד ברזיל. הפעם הוא ויתר על הגישה הקבועה שלו והחליט להפציץ חזק ככל הניתן. השוער יכול לעשות מה שבא לו – את הטיל הזה הוא לא יעצור. הטיל הזה כמעט הוריד יונה בשמי רומא. היה זה אחד הפנדלים הגרועים בתולדות סקואדרה אזורה.
האם הפספוס הזה יעלה לאיטלקים ביוקר? ז'ורז'יניו זוכר היטב את האירועים שהתרחשו לפני 4 שנים, כי הוא היה אז ממש בתחילת דרכו במדים הלאומיים. קשר נאפולי דאז המתין בסבלנות אין קץ לזימון למשחקים הרשמיים אחרי שוויתר על האפשרות לייצג את מולדתו, אבל לא שותף באף משחק בטורניר המוקדמות עצמו. הוא נכלל בסגל רק לפלייאוף נגד שבדיה, צפה מהספסל בהפסד 1:0 בשטוקהולם, והיה על המגרש בגומלין במילאנו ב-13 בנובמבר 2017. הוא נתן את המקסימום, ואיטליה שלטה ביד רמה במרכז המגרש מול הבונקר הסקנדינבי, אבל זה מעולם לא היה התפקיד של ז'ורז'יניו להבקיע ממשחק פתוח. חבריו לא השכילו לעשות זאת ונשארו בבית אחרי 0:0 מתסכל. ג'יג'י בופון, שחלם לסיים את הקריירה הבינלאומית במסקבה, שם היא החלה ב-1997, מירר בבכי אחרי הפיאסקו. "זה לא הגיע לו", אמר ז'ורז'יניו, והבטיח לתקן בעתיד, גם למענו.
והוא עשה את זה. בזמנו, הרבה לפני שמונה למאמן הנבחרת, מתח מנצ'יני ביקורת נוקבת על הנטיה לזמן מתאזרחים – זה לא היה פטריוטי מספיק לטעמו. "נבחרת איטליה צריכה להיות שייכת לאיטלקים. אלה שלא נולדו כאן, גם אם יש להם שורשים איטלקיים, לא ראויים לשחק בנבחרת", הוא הצהיר ב-2015. ואולם, כאשר החליף את ג'אן פיירו ונטורה בתפקיד הנחשק אחרי הכישלון המדהד ההוא, בחר הבוס החדש לשנות לחלוטין את דעותיו בזכות ז'ורז'יניו. מנצ'יני רצה לבנות את הנבחרת החדשה שלו סביב החזקת כדור ושליטה בקצב המשחק, ואין כוכב שמתמחה בזה טוב מז'ורז'יניו. הוא הפך לבאנקר – וזה פשוט לא יכול היה להיות אחרת.
הוא גם השתלב היטב אפילו בשירת ההמנון. סבא רבא שלו היה איטלקי, והוא מרגיש אזרח לכל דבר. "איטליה נתנה לי הזדמנות בניגוד לברזיל", הסביר ז'ורז'יניו את הבחירה שלו, והתשוקה שלו לא יודעת גבול. מאז הצטרף לאקדמיה של ורונה בגיל 15, הוא היה סוג של איטלקי. בדרך לפסגה, הוא התגבר על אינספור מכשולים – אולי יותר מכל שחקן אחר בנבחרת הזו. העוצמה הפנימית שלו והתמיכה הבלתי מסויגת של הוריו עזרו לו לעמוד בכל האתגרים ולצאת עם ידו על העליונה. "לכל המבקרים, אני רוצה להגיד רק דבר אחד – תודה רבה לכם", הוא אמר בציניות אחרי הזכייה בליגת האלופות ובאליפות אירופה. השילוב הזה אף גרם לרבים, במיוחד באיטליה, לטעון שהוא ראוי לזכות בכדור הזהב.
"זה יהיה מוזר אם ז'ורז'יניו לא יקבל את הפרס. הוא זכה בכל התארים, ולכן הוא המועמד הטבעי ביותר", קבע מנצ'יני. מאוריציו סארי, שטיפח אותו בנאפולי, קידם אותו לקדמת הבמה והביא אותו גם לצ'לסי, הסכים: "ברור שז'ורז'יניו צריך לקבל את כדור הזהב, כי הוא שחקן מפתח בקבוצה הזוכה ובנבחרת הזוכה". מרצ'לו ליפי הכריז השבוע שגם החמצות הפנדלים לא משנות דבר. וברור שהן לא רלוונטיות לגבי זהות השחקן המצטיין בתבל בשנת 2021, אבל ההשפעה המורלית של פנדלים עשויה להיות קריטית לגבי הלך הרוח בקבוצה או בנבחרת בכל רגע נתון.
אנדראה פירלו, למשל, הפך שניה אחת למיתולוגית כאשר צחק על ג'ו הארט עם פננקה אמנותית בדו קרב ברבע גמר יורו 2012. הנטיה של ז'ורז'יניו לעבוד על שוערים דומה, והוא הושווה למאסטרו האגדי כאשר דייק מול אונאי סימון בפנדל האחרון בדו קרב נגד ספרד בחצי גמר יורו 2020. היה לו ניצוץ שובב בעיניים שהקרין המון ביטחון גם על חבריו. הניצוץ הספציפי הזה נעלם עכשיו, והחשש מכישלון חדש במוקדמות המונדיאל מתעצם.
"אנחנו צריכים לתמוך בז'ורז'יניו", קבע המגן ג'ובאני די לורנצו אחרי ההחמצה ביום שישי. כדי שהכדור הזה שטס הרחק מעל המשקוף לא יהפוך לגורלי, האיטלקים חייבים לנצח הערב בצפון אירלנד (21:45, ספורט2). ולא סתם לנצח – רצוי לעשות זאת בתוצאה גבוהה יחסית, על מנת לא לאפשר לשווייצרים למחוק את היתרון שלהם בהפרש השערים. ניווט המשחק יופקד כרגיל ברגליו של המועמד האיטלקי לכדור הזהב, אבל מה יקרה אם גם הפעם יקבלו הכחולים פנדל? האם יהיה לו אומץ לגשת לנקודה גם עכשיו? או אולי עדיף להפסיק להתעקש בעיתוי הזה? כן, זו יכולה להיות אחת הדילמות המרתקות ביותר של טורניר המוקדמות הזה.
