האם היה זה השער היפה ביותר של טורניר מוקדמות המונדיאל בדרום אמריקה עד כה? אנחל די מריה שלח ביום שישי כדור מסובב מושלם לחיבורים הרחוקים של פרננדו מוסלרה במונטבידאו, וארגנטינה ניצחה 0:1 את אורוגוואי, וההעפלה כבר ממש לא מוטלת בספק. אפשר להתכונן לקרב הגדול מול ברזיל (1:30, ספורט1) בראש שקט, כאשר רק היוקרה שתי הנבחרות תהיה על כף המאזניים – הרי הן תסיימנה כמעט בוודאות בשני המקומות הראשונים בדרך לגביע העולם.
במסגרת ההכנה הזו, היה הכיבוש הבודד של די מריה סמלי ומרגש. 0:1 לאלביסלסטה משער של האיטריה – זו התוצאה האהובה ביותר מבחינת כל האוהדים במדינה. ליאו מסי הוא הכוכב הראשי, אבל די מריה היה זה שהבקיע מול ברזיל בגמר הקופה אמריקה במרקאנה ביוני. כוכבי הסלסאו סברו שהם פייבוריטים במגרשם הביתי, בטורניר שהועבר ברגע האחרון מארגנטינה לברזיל, אבל לאורחת היו תוכניות אחרות, והכמיהה לתואר היתה חזקה יותר.
מאז 1993 לא הניפה ארגנטינה את הקופה אמריקה, היא הפסידה בתקופה זו בארבעה גמרים, ומישהו היה צריך לשים לזה קץ. די מריה היה האיש. מסירת עומק פנטסטית של רודריגו דה פול העמידה אותו מול אדרסון, והקפצה עדינה הותירה את שוער מנצ'סטר סיטי חסר אונים לחלוטין. בזכותו הזיל מסי דמעות של אושר עם מדליית זהב על הצוואר – הקוף הגדול הורד מגבו.
אלה שניסו להגן לפני הקיץ האחרון תדמיתית על הפרעוש כאשר נטען נגדו שלא הצליח להצעיד את ארגנטינה לתארים, הזכירו את הזכיה באולימפיאדה ב-2008. ומה היתה התוצאה בגמר ההוא, נגד ניגריה בבייג'ינג? נכון, 0:1 משער של די מריה. האיטריה דהר אז במתפרצת והקפיץ גם בעדינות מעל השוער, רק שאז היה זה ברגל שמאל.
כן, יש לדי מריה כשרון יוצא דופן להבקיע שערי ניצחון קריטיים ביותר. זה בא לידי ביטוי גם במונדיאל 2014 בברזיל כאשר הארגנטינים נתקלו בהתנגדות עיקשת מאוד מצד שווייץ בשמינית הגמר. העסק הלך להארכה וכמעט הגיע לפנדלים, אבל בדקה ה-118 אירגן מסי בישול נהדר, והאיטריה שוב היה במקום הנכון בזמן הנכון כדי לשלוח את הנבחרת לחגיגות מטורפות. 0:1 משער של די מריה. אתם כבר מכירים את הנוהל. ומי יודע כיצד היה מסתיים הגמר מול גרמניה, לו היה הקיצוני המחונן נוטל בו חלק. די מריה נפצע ברבע הגמר מול בלגיה, החמיץ את שארית הטורניר, ואולי בזכות כך הלך הגביע בסופו של דבר לחבורה של יואכים לב. די מריה עשוי אולי היה לקבוע תוצאה הפוכה.
אז, ב-2014, זו יכולה היתה להיות השנה שלו, כמו שהשנה הנוכחית שייכת לז'ורז'יניו. די מריה היה דומיננטי מאוד בדרך לזכיה של ריאל מדריד בליגת האלופות – הדסימה המיוחל לו המתמינו הלבנים מבירת ספרד במשך זמן כה רב – והיתה לו הופעה סנסציונית גם בגמר נגד אתלטיקו מדריד באיצטדיון האור של בנפיקה, שם הוא החל את דרכו האירופי. לו היה משלים גם את הזכיה בגביע העולם, יכול היה די מריה להיות מועמד ראוי ביותר לזכיה בכדור הזהב, אבל הפציעה הרסה את המומנטום. מיד לאחר מכן, מעבר אומלל למנצ'סטר יונייטד עצר את כל התנופה, וכיום, כאשר הוא מתקרב ליום הולדתו ה-34, מעטים יגדירו אותו כאחד הכוכבים הגדולים בדורו.
חבל שכך, כי מבחינת הכישרון הטהור, הווירטואוזיות, האופי והווינריות, הוא נמצא בטופ העולמי. ז'וזה מוריניו העניק לו תפקיד משמעותי מאוד בריאל, וסמך עליו בעיניים עצומות. "מוריניו מטורף, אבל כלפיי הוא תמיד התנהג בסדר", נזכר לא מכבר האיטריה, וזה לא דבר של מה בכך. באופן פרדוקסלי, דווקא הזיהוי עם המיוחד פגע בהמשך דרכו של די מריה במדריד. פלורנטינו פרס החליט שהוא נאמן מדי לבוס הקודם אחרי עזיבתו של מוריניו, והחליט למכור אותו – גם כדי להקל על כניסתו של גארת בייל להרכב.
לדי מריה היתה סיבה חשובה מאוד להישאר בספרד. בתו נולדה באפריל 2013 בניתוח קיסרי בהול, אחרי הריון של שישה חודשים בלבד. הרופאים העריכו את סיכויי הפגה לשרוד כנמוכים יחסית, והיא אושפזה בטיפול נמרץ במשך חודשיים. המועדון הכיר היטב את הסיטואציה, אבל המשיך לנהל משא ומתן עם רוכשים פוטנציאליים, ואפילו ניסה לשלוח אותו לטוטנהאם בעסקת בייל. היתה זו התנהלות מחפירה, ואפשר להבין מדוע חיפש די מריה בהמשך הקריירה יעד יציב. הפיאסקו במנצ'סטר רק תרם לכך, והוא שמח להתקבל בזרועות פתוחות בפריז סן ז'רמן בקיץ 2015. מאז הוא שם, כי שקט נפשי חשוב מאוד לו ולמשפחתו.
מאידך, השקט הזה הביא לכך שהוא לא מוערך כראוי, והפוטנציאל שלו לא מוצה עד הסוף. כוכבי על כמו ניימאר, קיליאן אמבפה ומסי מסוגלים למשוך אליהם תשומת לב גם בפריז, אבל די מריה נמצא מתחת לרדאר, גם כאשר הוא מצטיין יותר מחבריו. גורל דומה חולקים איתו מרקיניוס, מרקו וראטי – ועד לא מכבר גם טיאגו סילבה. השתייכותם לליגה פחות תחרותית מרחיקה אותם מהעין של האוהדים ברחבי העולם. כאשר זהר בסנטיאגו ברנבאו, היה די מריה בדרך לתהילה, אבל עכשיו נזכרים בו בעיקר כשהוא מגיע לנבחרת – וגם אז הוא אמור לנגן כינור שני למסי.
והרי תרומתו לאלביסלסטה טרם הופנמה עד הסוף. עם 117 הופעות בינלאומיות, מדורג האיטריה במקום הרביעי בכל הזמנים, אחרי מסי, חאבייר מסצ'ראנו וחאבייר סאנטי. עם 22 שערים, הוא הכובש השמיני בטיבו אי פעם של ארגנטינה – והקשר הפורה השני בטיבו אחרי דייגו מראדונה. והוא גם הווינר האולטימטיבי, כפי שאפשר ללמוד הן מהגמר האולימפי ב-2008, המונדיאל ב-2014 וגמר קופה אמריקה הקיץ. לכן, אחרי הכיבוש המרהיב לרשת אורוגוואי, זה הזמן לדבר עליו. שימו את מסי ואת ניימאר בצד. האיטריה הוא השחקן המרתק ביותר של פריז סן ז'רמן במפגש הקלאסי בין ארגנטינה לברזיל.
