סרחיו אגוארו פרש בדמעות, וכעת מוכן הכדורגל האירופי לחלוץ הארגנטינאי הגדול הבא, אולי היורש הטבעי לקון שהגיע לאתלטיקו מדריד מאינדפנדיינטה ב-2006. גם את חוליאן אלברס הייתה רוצה אלופת ספרד לראות בשורותיה, ודייגו סימאונה חלק לו שבחים לאחרונה, אבל זה ממש לא מפתיע, כי יהיה קשה מאוד למצוא מועדון גדול שלא קושר בשבועות האחרונים לשמו של הסקורר, שיחגוג בחודש הבא את יום הולדתו ה-22.
ברצלונה, ריאל מדריד, מנצ'סטר יונייטד, מנצ'סטר סיטי, ליברפול, צ'לסי, באיירן מינכן, אינטר, יובנטוס, איאקס… עזבו, חבל לבזבז את השורות – זו רשימה חלקית בלבד. כולן רוצות את הכוכב שסעיף השחרור שלו עומד לפי הדיווחים על 25 מיליון דולר. כאשר מתבוננים בביצועיו בעונה האחרונה, מדובר במחיר מציאה במונחי השוק הנוכחי.
אלברס, שהיה שחקן ספסל בריבר פלייט עד לפני שנה וחצי, חולל ב-2021 ניסים ונפלאות. הוא הוכתר למלך השערים בליגה הארגנטינאית עם 18 כיבושים בדרך לזכייה קלילה יחסית באליפות, חילק על הדרך גם שישה בישולים, אבל הנתונים היבשים לא מספרים את התמונה המלאה. היהלום הצעיר השתלט לחלוטין על המתרחש, ולעיתים נדמה היה כי הליגה קיימת רק בשבילו. קחו, למשל, את הסופרקלאסיקו הגדול מול בוקה ג'וניורס באוקטובר – הוא היה הצגה פרטית של אלברס שהבקיע צמד בניצחון 1:2, כולל שער מרהיב בטיל ממרחק אחרי סלאלום במרכז המגרש.
בעיטות מטווחים ארוכים הן חלק בלתי נפרד מהארסנל של חלוץ מגוון מאוד. אלברס, רק 170 סנטימטרים, הוגדר אמנם העונה כחלוץ מרכזי, אבל הוא נייד מאוד, אוהב לקבל את הכדור בעומק המגרש, לכדרר ולאיים על המסגרת כמעט מכל מצב. זה לא מפריע לו להיות גם חיית רחבה עם חושים מפותחים לדחיקת שערים קלים מתיבת השוער. וכל זה ביחד לא אומר שהוא אנוכי – בדיוק להפך, מדובר בשחקן שיעדיף למסור לחבר פנוי גם כאשר הוא רואה רק את השוער מולו. איכות קבלת ההחלטות שלו תחת לחץ מרשימה מאוד עבור שחקן צעיר וחסר ניסיון. תוסיפו לכך את העובדה כי אלברס שולט באופן אבסולוטי בשתי הרגליים (גם אם מעדיף עקרונית לבעוט בימין), ותקבלו חלוץ שיכול לשאוף לשלמות. "אין גבול לפוטנציאל שלו", אומר נשיא ריבר פלייט, חורחה בריטו.
ההמולה סביבו בארגנטינה כה גדולה, עד שעיתונאים מגיעים לעיירת הולדתו קאלצ'ין כדי לראיין את המורים בבית ספרו ואת הדוור המקומי. יש שם בערך 3,000 תושבים, ואפילו במחוז קורדובה מעטים מאוד שמעו על המקום הזה לפני נסיקתו של אלברס. היום כל המדינה מכירה את השם, ואת אלה שעקבו אחריו מילדותו זה לא צריך להדהים. הם הכירו אותו כ"עכביש" – הכינוי שאחיו הגדול נתן לו כי הוא ידע לתפוס כל כדור כאילו יש לו יותר משתי רגליים, וזו באמת הייתה התחושה. כישרונו של הנער נודע לא רק בעיירה. אחרי הכול, סקאוטים של ריאל מדריד – לא פחות! – כבר ביקרו בקאלצ'ין ב-2011, והשתכנעו מספיק כדי לקחת את חוליאן למבחנים באקדמיה של הקבוצה.
כן, לפני עשור היה גאה הילד להצטלם עם גונסאלו היגואין ואנחל די מריה במתקן האימונים של ריאל, וגם השתתף במשחק "קלאסיקו" מול ברצלונה בו הפגין יכולת גבוהה. העניין הוא כי על פי התקנות אסור להחתים שחקנים זרים בגיל 11, והספרדים שלחו אותו בחזרה לארגנטינה, אולי בשאיפה להחזירו בבוא העת. המטרה הזו לא מומשה מעולם, ואלברס עצמו מעיד כי הוא לוקח את הצד השני ביריבות המיתולוגית. כמעריצו של ליאו מסי, הוא נוטה לצד ברצלונה, וזו הקבוצה שהוא בוחר כאשר הוא משחק בפלייסטיישן. גם מנצ'סטר סיטי נמצאת שם בעדיפות שנייה. כבר הזכרנו את קון אגוארו? אולי יש גם כאן רמז לבאות.
בארגנטינה מעולם לא היה לו ספק לגבי המועדון המועדף. כמעט כל תושבי קאלצ'ין, ומחוז קורדובה בכלל, הם אוהדי ריבר פלייט, וכבר בכיתה א' נהג אלברס לשרבט את החולצות שלה עם הפס האדום האלכסוני בשיעורי ציור. לא היה מאושר ממנו כאשר הצטרף לאקדמיה שלה בגיל 13, אחרי שהמבדקים בבוקה ג'וניורס דווקא נכשלו, והיה זה סמלי כי אחד המשחקים הראשונים שלו במדי הקבוצה הבוגרת היה מול היריבה הגדולה מבואנוס איירס, אבל רחוק מאוד מהבית.
היה זה בדצמבר 2018, אז הועבר משחק הגומלין בגמר קופה ליברטדורס לסנטיאגו ברנבאו במדריד בגלל אלימות אוהדים, וצוות האימון בחר לשלוח את הנער בן ה-18 למגרש במהלך ההארכה, ועוד עם חולצה מספר 9 על הגב. אלברס היה שם כאשר ריבר פלייט כבשה פעמיים כדי להניף את הגביע, וגם סגר מעגל אישי משעשע באיצטדיונה של ריאל מדריד, אבל שאיפותיו לפרוץ מיידית לסגל הראשון כתוצאה מכך היו צריכות להמתין, מה גם שהמשבצת שלו עדיין לא הייתה ברורה, ואלברס נתפס בעיקר כשחקן אגף. רק כאשר חלוצים מרכזיים אחרים עזבו, שילב אותו המאמן מרסלו גז'ארדו בעמדה המועדפת, והתוצאות היו מזהירות.
בשלהי 2020 הבקיע העכביש 5 שערים, ואולי היה צריך לתת לו יותר מדקות בודדות כמחליף בחצי הגמר, בו נכנעה ריבר פלייט לפלמיירס. השנה, הבמה כבר הייתה שלו ללא עוררין, ונציגים מכל מועדוני הפאר עקבו בדריכות אחרי התקדמותו. מעמדו כחלוץ העתיד של הכדורגל הארגנטינאי קובע, והמאמן הלאומי ליאונל סקאלוני זימן את הכוכב העולה לסגל לקופה אמריקה. אלברס אמנם שותף במשחק אחד בלבד בטורניר, אבל הגשים את החלום לשתף פעולה עם מסי ואגוארו, ולבסוף אפילו התכבד לקבל את מדליית הזהב. לא לכולם יש מזל מסוג זה, ואולי גם העובדה הזו מבשרת טובות לגבי העתיד.
בינתיים ריבר פלייט משדרת, לפחות כלפי חוץ, כוונות להשאיר את העכביש בשורותיה לשנה נוספת ולהציע לו חוזה משופר עם סעיף שחרור גבוה יותר. "חוליאן צעיר מאוד. הוא מתפתח בצורה נהדרת, ובכל העולם מדברים עליו, אבל אנחנו סבורים שכדאי לו להמתין עם המעבר, גם כאשר חושבים על המונדיאל בסוף 2022. כוכבים צעירים צריכים לעזוב את ריבר פלייט כשהם הגיעו לשיא ומיצו את עצמם כאן, וזה לא המקרה של אלברס כרגע", אמר בריטו.
ואולם, הסיכויים למימוש התוכנית הזו לא נראים גבוהים. הסקורר כבר הביע את רצונו לנסות את כוחו באירופה, ואופציות רבות ומגוונות עומדות בפניו. הוא רק צריך לבחור את היעד בחוכמה, ולא להגיע למקום בו יידרש ממנו להוכיח את עצמו מקצה הספסל על מנת לקבל דקות משחק. זו לא משימה טריוויאלית, אבל על סמך הישגיו בשנה היוצאת, השמיים הם הגבול מבחינתו, וההשוואות לאגוארו לא נראות מופרכות.
