לפני קצת יותר מחודש וחצי, אחרי שמכבי חיפה ניצחה בבאר שבע, היא הגדילה את הפער בפסגה לארבע נקודות. גם היום, שבעה מחזורים מאוחר יותר, ההפרש זהה, אבל איזה הבדל. פתאום הפועל באר שבע, במחי משחק אחד, חוזרת למאבק האליפות. לפתע, כאילו מעולם לא הייתה מחוץ למאבק, פוזלת מכבי תל אביב בתאווה מאחוריהן.
קשה לקבל בשוויון נפש את ההתלהבות של הפועל באר שבע מהניצחון על הפועל חיפה. בקבוצה עפים על אליניב ברדה, הוא עצמו שוקל כבר את מה שסירב לשקול בעבר – להמשיך לעמוד על הקווים. רגע, חבר'ה, לאן אתם הולכים? ניצחתם משחק אחד בבית, כן?
מצד שני, קל גם להבין מאיזה מקום מגיעה האופוריה הזאת. הפועל באר שבע שיחקה ביום ראשון כדורגל וגם, רחמנא ליצלן, הבקיעה שלושה שערים. במשחק אחד. רוקאביציה כבש צמד בשבע דקות. הקהל מעודד, יש חיים בטרנר.
אנחנו עדיין לא יודעים איך יגיב ברדה לשינויים המגוונים של מלאדן קרסטאיץ' או לטקטיקות של ברק בכר, דבר אחד כן ברור – הוא נותן לשחקנים שלו לנסות ולתקוף, הפועל באר שבע יצאה לחופשי. בשלב זה הוא עדיין המורה לספורט שנותן לתלמידים כדור במקום להריץ אותם בחצר בית הספר. החיוך חזר, וזה כל מה שהקבוצה הזאת צריכה, לפחות כרגע.
הניצחון של מכבי תל אביב על בית"ר ירושלים היה צפוי, אבל שום דבר במכבי תל אביב אינו מובן מאליו כשמולה עומד יוסי אבוקסיס. מי שעשה את המוות לוולאדן איביץ' הקשה אמש גם על מלאדן קרסטאיץ', עד שהסרבי החליט שמספיק עם המשחקים, הגיע הזמן להפוך שולחן ולהראות שאתה המשוגע שאיתו אסור להתעסק.
לפעמים נדמה שקרסטאיץ' מאמן מתוך תחושה שאין לו מה להפסיד. זה נכון, אגב, באמת אין לו. הוא חתם לחצי עונה, קיבל קבוצה במצב קטטוני וידע שמה שלא יהיה ומה שלא יעשה, החותמת השחורה על העונה הזאת לא תגיע עם הדיו שלו. אז הוא עושה ניסויים – מוציא בלם, מכניס חלוץ, זורק את טל בן חיים בתור מגן ימני. העניין עם קרסטאיץ' הוא שלא תראו את ההתחכמויות הללו רק נגד בית"ר, אלא גם בחיפה ובאיינדהובן. הוא יעשה את אותם מהלכים פסיכיים שגיימרים משועממים עושים גם באירועים הכי קטנים וגם במאבקים הכי גדולים. לפעמים זה מצליח, לפעמים פחות – כרגע הוא במאבק אליפות שאיש לא צפה שייכנס אליו.
קשה להגיד שקרסטאיץ' עומד למבחן, הוא את שלו כבר עשה בכך שקיבע את עצמו כמאמן עם תעוזה (וזה בהחלט לא עניין של מה בכך). מי שכן נמצאים תחת זכוכית מגדלת הם דן ביטון וגבי קניקובסקי. עד כה גם הם היו בתקופת הרצה, כעת מתחיל הטסט האמיתי. ביטון וקניקובסקי שחקנים טובים, אפילו מצוינים, אבל צריכים עדיין להראות מה הם שווים במצבי לחץ. אתמול במחצית הראשונה הם נוטרלו על ידי הקישור הבינוני-מינוס של בית"ר ירושלים. במחצית השנייה, אחרי ההימורים של קרסטאיץ', כבר היה להם עם מי לשחק והתוצאה הייתה בישול לכל אחד.
ככל שמכבי תל אביב תמשיך לנצח ולצמק את ההפרש, הלחץ על ביטון וקניקובסקי יגדל ועמו תשומת הלב של מגני היריבות. כמובן, יכול לעזור להם סיוע ממשחק האגפים, כי שרן ייני ואופיר דוידזאדה הם לא בדיוק המגנים שאיתם אתה יוצא כדי לפלוש.
בואו ניצמד לתסריט ההגיוני לפיו כל שלוש הראשונות מנצחות במחזור הסיום של העונה הסדירה. אם זה יקרה, תיווצר דינמיקה מעניינת מהצד של מכבי תל אביב. לאורך העשור החולף התרגלה הקבוצה להגיע לסיבוב המכריע מאחד משני המקומות הראשונים. המשמעות הייתה שמשחק העונה מבחינתה הגיע כבר במחזור השני של הפלייאוף.
כשאתה מסיים שלישי התסריט שונה במעט. אתה יכול לראות את שתי הראשונות מקיזות דם אחת לשנייה ואולי לצבור עוד מומנטום על חשבונן, אתה מארח את המוליכה במפגש הראשון מתוך שניים ולא להפך. ככלל, מפלס הלחץ לא ממהר לעלות, כרגע התחושה במכבי תל אביב היא שמותר לשחק כדי ליהנות ולא כדי לרוץ לתואר. קרקע כזאת עשויה להיות נוחה מאוד לקרסטאיץ', שכהרגלו ימשיך לעשות ניסויים, ומי יודע לאן יגיע איתם.
כל זה מוביל אותנו למכבי חיפה. ספק אם ברק בכר צפה תסריט כזה, שבו לא קבוצה אחת אלא שתיים דולקות אחריו במרוץ לאליפות, שאמורה לפי כל התחזיות וההיגיון להיות שוב שלו. צריך לזכור שבכר עבר בהצלחה את משבר אמצע העונה פעמיים בשנים האחרונות – פעם אחת ב-2016/17, כשמכבי תל אביב כבר צימקה את הפער מ-10 נקודות ל-3, לפני שהוא צמח בחזרה, וכמובן אשתקד, כשעשרה ניצחונות רצופים של הצהובים הזניקו אותם למקום הראשון, אבל מכבי חיפה עמדה בפרץ.
האלופה מפהקת קשות לאחרונה, פיהוק ארוך שנמשך מאז הניצחון בבאר שבע. היא צריכה את הניעור, ואין זריקת מוטיבציה טובה יותר עבור המאמן ושחקניו מהפועל באר שבע מתעוררת וממכבי תל אביב לוהטת. בשנה שעברה עומר אצילי העביר הילוך בדיוק בזמן הזה של העונה והירוקים זכו באליפות. הפעם אצילי פצוע, נטע לביא עדיין לא נכנס לעניינים והקבוצה כולה נראית מנומנמת, לעתים מזלזלת.
במכבי חיפה הורידו אשתקד והשנה שתי גורילות מהגב: אליפות אחרי מאבק צמוד וניצחון על מכבי תל אביב. בכר אחראי לתהליך מפואר של גירוש שדים במועדון שהיה רדוף במשך עשור. כעת המשימה שלו היא להשלים את כיבוש היעד, ביצור המעמד של מכבי חיפה כקבוצה הטובה בישראל. אליפות אחת לא מספיקה, היא עלולה להיתפס כמקרית, במיוחד אם הירוקים אכן יאבדו את התואר. המאמן יודע את זה, גם השחקנים. עכשיו הם מבינים שצריך גם לעבוד.
