"זה חשוב לשחק יפה. חשוב לנצח", אמר מאמן באיירן מינכן יוליאן נאגלסמן אחרי שקבוצתו גירדה 0:1 קטן באליאנץ ארנה מול אאוגסבורג בשבת, בזכות פנדל מאוחר של רוברט לבנדובסקי, ואז הוסיף: "גם ביום שלישי לא צריך לשחק יפה, אלא רק לעלות".
באופן עקרוני, הוא צודק – בוודאי לגבי משחק הליגה שהיה תקוע שלושה ימים אחרי הביקור בספרד אצל ויאריאל ברבע גמר ליגת האלופות ושלושה ימים לפני הגומלין מול הצוללת הצהובה. בהקשר זה, לא לגמרי ברור מדוע מתעקשת אופ"א לשבץ את המשחקים של המשחק הראשון ביום רביעי ואת הגומלין ביום שלישי, בעוד הזוג הנוסף משחק קודם ביום שלישי, ואז ביום רביעי. העומס הזה מיותר לחלוטין וגורם למאמנים לוותר מראש על משחקי הליגה בסוף השבוע הרלוונטי. ויאריאל, למשל, החליפה את כל 11 השחקנים שפתחו מול באיירן נגד בילבאו, והסתפקה בתיקו 1:1 עם לא מעט מזל.
אז גם נאגלסמן לא ממש התמקד בדרבי הבווארי הקטן, מה גם שהאליפות כבר כמעט בכיסו, אך הבעיה כאן עמוקה הרבה יותר. ראשית, בניגוד לקבוצות אחרות, לבאיירן אין פריבילגיה לזלזל בסגנון – מבחינת אוהדיה היא מחויבת לרמוס את יריבותיה. היא לא יכולה להידמות תדמיתית לאתלטיקו מדריד. שנית, במשחקים רבים מדי בשבועות האחרונים מציגה ספינת הדגל הגרמנית יכולת ירודה. היא חווה סוג של משבר קטן שנמשך חודשיים, מאז התבוסה 4:2 בבוכום ב-12 בפברואר.
תשפטו בעצמכם. אחרי הפיאסקו החריג בעורף, בו הפגין דאיו אופמקאנו משחק גרוע במיוחד, הגיע תיקו 1:1 בזלצבורג בשמינית גמר ליגת האלופות. קינגלסי קומאן כבש אז את השיוויון בדקה ה-90, והאוסטרים בהחלט היו ראויים לנצח, אולי אף בהפרש גבוה משער אחד. מיד לאחר מכן, אירחה באיירן את נועלת הטבלה גרויטר פירת לקרב קצוות, ופיגרה במחצית. התוצאה הסופית הייתה 1:4, אבל היא החמיאה לה לאור ההתרחשויות על המגרש. במחזור שלאחר מכן, החמיצה הכבשה השחורה פרנקפורט הזדמנויות טובות, ובאיירן ליקטה 0:1 עם שער מאוחר של לירוי סאנה. גם נגד לברקוזן היא הסתפקה בשער זכות בודד, בעוד תומאס מולר שם את הכדור דווקא ברשת הלא נכונה כדי לקבוע 1:1 – וזהו "שער" הליגה היחיד של האדריכל של באיירן בחודשיים האחרונים.
הגומלין מול זלצבורג הלך נפלא בזכות שני פנדלים בדקות הפתיחה. היריבה הצעירה נשברה, באיירן חגגה שביעייה, והייתה תקווה כי הדבר יביא למפנה המיוחל. זה לא קרה, כי באותה שבת סיימה הקבוצה ב-1:1 מול האקסית המיתולוגית של נאגלסמן, הופנהיים. למעשה, אפילו שתי רביעיות לאחר מכן לא הועילו. אחרי 0:4 על אוניון ברלין נקטע המומנטום בפגרת הנבחרות, ואז הוכתם 1:4 מעודד בפרייבורג, ההגנה השנייה בטיבה בבונדסליגה, בתקרית משונה וחריגה.
נאגלסמן ניסה לבצע חילוף כפול, מספר לא נכון הונף על השלט, קומאן לא הבין שהוא צריך לצאת, ולמשך מספר שניות היו על המגרש 12 שחקני באיירן – עד שדווקא שחקני פרייבורג העירו על כך. מובן שזה לא השפיע על התוצאה, ואפשר גם לראות את ההיבטים הקומיים של הפרשה הביזארית, אבל השורה התחתונה היא כי הכותרות שוב היו שליליות. בתקשורת הודגש בעיקר הבלבול של הצוות, ונאגלסמן צולם מנסה לספור את השחקנים על אצבעותיו.
זו לא הייתה ההכנה האידיאלית לקראת הנסיעה לוויאריאל, וביום שלישי שעבר נקטע רצף שנמשך יותר משלוש שנים כאשר באיירן כשלה בנסיונה להבקיע בליגת האלופות לראשונה זה 30 משחקים, מאז ה-0:0 מול ליברפול בפברואר 2019. זאת ועוד – צריך להרחיק עד ספטמבר 2017 כדי להיזכר במשחק האחרון בצ'מפיונס ליג בו הפסידה באיירן בלי לכבוש. היה זה 3:0 בפריז מול סן ז'רמן, וקרלו אנצ'לוטי פוטר בעקבות התוצאה. כן, זה היה ממש מזמן, והיכולת באיצטדיון קרמיקה לא הייתה מעודדת. כך נהרסה אפילו השמחה מחזרתו של אלפונסו דייויס למגרשים אחרי שהחלים מבעיות בליבו.
בצל כל אירועים אלה, היכולת הירודה מול אאוגסבורג לא ממש מתקבלת בסלחנות. הקבוצה אמנם השיגה שלוש נקודות בהילוך ראשון, וזה מבורך, אבל זו הפעם השישית ב-10 המשחקים האחרונים בהם כובשת באיירן שער אחד או פחות. לשם השוואה, זה קרה רק שלוש פעמים ב-30 המשחקים שקדמו לכך. הירידה בכושר ההבקעה דרמטית, וקשה לא לקשור אותה לדיווחים המתרבים על כוונתו של לבנדובסקי לעזוב את הקבוצה ולחתום בברצלונה.
רק אתמול קיבלו השמועות חיזוק משמעותי כאשר העיתונאי הפולני הבכיר סבסטיאן סטאשבסקי פרסם כי הסקורר הגיע לסיכום על חוזה ל-3 שנים עם בלאוגרנה. ההודעה נמסרה לכאורה להנהלת באיירן והחלוץ לא מתכוון להאריך את חוזהו שמסתיים בקיץ 2023, מה שייאלץ כנראה את הבווארים למכור אותו בקיץ. לבנדובסקי לא היה מרוצה, לפי הפרסום, מכך שהגרמנים התמהמהו בניהול המשא ומתן איתו, וזה מדגיש את המצוקה הניהולית שכבר נחשפה לא מכבר.
לפני חודשיים הכריז ניקלאס זולה כי יעזוב את באיירן כשחקן חופשי ויעבור דווקא לבורוסיה דורטמונד. הבלם נפגע מכך שבמועדון לא העריכו אותו מספיק ולא זירזו את המשא ומתן שהיה תקוע במשך תקופה ארוכה מדי לטעמו, ובחירתו גרמה לכוכבי מפתח להעביר ביקורת פומבית על המנהל הספורטיבי חסן סליהאמידז'יץ', מבלי לנקוב בשמו. "זה מצער אותנו שניקלאס, עוגן מרכזי בהגנה, עוזב. זה מתסכל את כולנו, והוא יחסר לנו מאוד". בתגובה, הודלפו מההנהלה לתקשורת עקיצות לגבי זולה, ופורסם כי עלה במשקל לאחרונה. ההתנהלות הזו נועדה לפגוע בתדמיתו ולהסביר מדוע לא הוחתם, אבל היא ממש לא השיגה את המטרה. בדיוק להיפך – היא הציגה את הצד האפל של באיירן, וכעת קל יותר להבין את צעדיו של לבנדובסקי.
את הנטישה של זולה באיירן יכלה לסבול איכשהו, אך אם וכאשר יעזוב הכוכב הגדול ביותר שלה יהיה זה סוף עידן במינכן, והאחראים למחדל ינסו לברוח מהאשמה. כאשר מלחמות מסוג זה מתרחשות למעלה, טבעי כי המאמן יספוג את הריקושטים, ומעמדו של נאגלסמן עלול להתערער. מבחינת סליהאמידז'יץ' והנשיא הרברט היינר, אשר מדיניותו מתקבלת בביקורת בוטה על ידי ארגוני האוהדים, הירידה החדה בכושרה של הקבוצה על הדשא אולי דווקא באה בעיתוי טוב, כי אפשר להסיט את האש לכיוון אחר.
נאגלסמן הוא עילוי שהצליח בכל מקום בו דרך עד כה, ותחילת הקדנציה שלו באליאנץ ארנה נראתה מבטיחה, אבל בגיל 34 הוא המאמן הצעיר ביותר בתולדות המועדון, וכלל לא בטוח שהוא מנוסה מספיק כדי לשרוד משברים שמתחרשים למטה ולמעלה בו זמנית. עובדה היא כי הוא לא הצליח עד כה להפוך את אופמקאנו לבלם יציב, וגם בקשתו להחתים מלייפציג את מרסל זאביצר התבררה כצעד שגוי – חניכו לשעבר מהשוורים האדומים לא השתלב בבאיירן, וכלל לא בטוח שיישאר במועדון בעונה הבאה.
כעת, הודה נאגלסמן במסיבת העיתונאים שאין לו הסבר לכושר הלקוי אליו נקלעו שחקנים מובילים רבים. מולר לא במיטבו, סרג' גנאברי הרבה פחות יעיל לאחרונה, ולירוי סאנה בקושי עשה טובה כאשר הסכים ללחוץ את ידו של המאמן כאשר הוחלף בשבת. כדור השלג הזה מאיים לצבור מהירות אם באיירן תודח הערב מליגת האלופות, ואז המשברון יהפוך למשבר בקנה מידה עוצמתי באמת. לפיכך, אי אפשר להגזים בחשיבות הגומלין מול ויאריאל. זהו משחק קריטי לעתידו המיידי של המועדון, ולעתיד מאמנו.
מה דעתך על הכתבה?