"צ'אבי מבקש ממני לכבוש שערים, אז אני מנסה", אומר פדרי. אפשר לומר שהניסיונות האלה מצליחים היטב. בעונת הבכורה שלו בברצלונה אשתקד, כאשר הצית את הדמיון, ביסס את מעמדו כאדריכל במרכז המגרש וקנה לעצמו מקום קבוע בהרכב נבחרת ספרד, היה הקשר הצנום הכל חוץ מסקורר ומצא את הרשת ארבע פעמים בלבד בכל המסגרות. העונה, מאז חזר מפציעה בינואר והחל לעבוד עם המאמן החדש, יש לו כבר חמישה שערים ב-21 משחקים. ועוד איזה שערים! הם מגיעים תמיד בעיתוי המושלם וגורמים על הדרך הנאה אסתטית אינסופית לקהל.
קחו, למשל, את משחק הגומלין מול גלאטסראיי בשמינית גמר הליגה האירופית. אחרי תיקו מאופס בקאמפ נואו, עלו הטורקים ליתרון באיסטנבול ובארסה הרגישה בסכנת הדחה. אז פדרי נכנס לרחבה, השכיב את הדשא את מרקאו בהטעיה אחת, שלח בעקבותיו תוך שבריר שניה גם את ברקאן קוטלו בהטעיה נוספת וניצל את הרגע בו היה חופשי ומאושר מול השוער כדי להפציץ לפינה התחתונה. היה זה ביצוע עוצר נשימה ששמור לחלוצי על – והוא הוציא את הבלאוגרנה לדרך הנכונה. פייר-אמריק אובמיאנג השלים את המלאכה עם שער ניצחון אחרי ההפסקה, ברצלונה עלתה לרבע הגמר והגיעה לקלאסיקו בסנטיאגו ברנבאו בתנופה.
חלפו כשבועיים ואחרי פגרת הנבחרות פגשה בארסה את סביליה בקרב צמרת. העסק לא הלך פשוט מול ההגנה המאורגנת של האנדלוסים, עד שבדקה ה-72 החליט פדרי לקחת את העניינים לידיים ולשחזר את מעשה איסטנבול – רק בצורה עוד יותר אמנותית. הפעם התבצע המופע מחוץ לרחבה. תחילה נפל על הדשא איבן ראקיטיץ' שהאמין להטעיה המושלמת של הקשר, אחר כך נאלץ להשתטח גם דייגו קרלוס, ואז הלך הכדור החד של פדרי לפינת השער. צ'אבי יצא מגדרו על הקווים וכך גם כל הצופים באצטדיון. בארסה ניצחה 0:1 ועלתה למקום השני – תסריט שנראה הזוי למדי בתחילת השנה.
היה זה אחד הרגעים של העונה, שער מכונן שנכנס מיד לספרי הזהב של המועדון. "ארבע שניות, ארבע נגיעות קסומות", כתב פרשן העיתון אל פריודיקו מרקוס לופס כאשר תיאר את המהלך והעניק למאמר כותרת: "הגן של פדרי". כולם בקטלוניה יודעים שלופס הקפיד להגדיר במשך שנים את קאמפ נואו כ"גן של מסי". עכשיו, כאשר הפרעוש כבר שייך להיסטוריה, יש בעל בית חדש בגן הזה – ופדרי מגדיר את הקבוצה הנוכחית בערך כפי שמסי הגדיר את הקבוצה הקודמת. הוא רק בן 19, אבל זה מרגיש כאילו הוא נמצא שם כבר הרבה מאוד זמן. קשה מאוד לדמיין את הסגל הזה בלעדיו, עד כדי כך שאפילו את לבאנטה היא מתקשה לנצח אם משאירים אותו על הספסל.
ביום ראשון בחר צ'אבי להשאיר את פדרי על הספסל אחרי הקרב המתיש בפרנקפורט ברבע גמר הליגה האירופית, אבל הבלאוגרנה נקלעה לפיגור בתחילת המחצית השנייה, לבנאטה אפילו החמיצה פנדל נוסף. אז מספר 16 נשלח לדשא בדקה ה-56 ביחד עם גאבי, וכבר בדקה ה-63 בארסה הובילה. תוך שניות הוא הנדס את ההתקפה שהסתיימה בהגבהה של עוסמאן דמבלה לראשו של אובמיאנג. אז הוביל השילוב הפנומנלי בין שני הצעירים הבולטים של בארסה לבישול של גאבי, ופדרי לא נזקק לארבע נגיעות קסומות לשם שינוי. הספיקה לו אחת, ולשוער לא היה שום סיכוי.
אם כך, במאזנו שלושה שערים בחמשת המשחקים האחרונים של בארסה. האם זה רצף מקרי או אולי הפליימייקר המופלא הזה מפתח לנגד עינינו יכולת שרק תלך ותשתדרג עם הזמן? אם האופציה השנייה נכונה, אז גם התחזיות האופטימיות ביותר לגביו עשויות להיות מאופקות מדי. פדרי לעולם לא יהיה מסי, בין היתר כי העמדות שלהם שונות בתכלית, אבל ההקבלה לצ'אבי ולאנדרס אינייסטה מתבקשת ביותר, רק שנקודת החולשה היחסית של שני הגאונים הייתה בכך שלא כבשו מספיק.
לזכותו של המאמן הנוכחי 85 שערים ב-767 משחקים במדי בארסה, אנדרס הקדוש סיים את הקדנציה בקאמפ נואו עם 57 שערים ב-674 הופעות והשיא העונתי שלו עמד על תשע בכל המסגרות. שער בגמר המונדיאל והשער ההוא בחצי גמר ליגת האלופות מול צ'לסי שווים, כמובן, אלף כיבושים אחרים, אבל הצמד הזה מעולם לא ראה את עצמו כאחראי על התחום הזה. כעת, כאשר צ'אבי בכבודו ובעצמו מנחה את פדרי לבעוט יותר ולעבוד על הסיומת, הוא מנסה ליצור מודל משופר עוד יותר של קשר בארסה האולטימטיבי.
בכל הקשור לתנועה על המגרש, יש דמיון רב יותר של פדרי לאינייסטה, וצ'אבי מקפיד להדגיש זאת. "פדרי הוא מנהיג כבר עכשיו, והוא מבקש את הכדור כל הזמן. בכך הוא מזכיר את אנדרס, כי גם הוא ביקש את הכדור ורצה לנווט. גם הכישרון שלו מזכיר את אנדרס. הוא יודע לשלוט במרחב ובזמן. אם מדברים על כשרון טהור, פדרי הוא השחקן הטוב ביותר בעולם כיום. מעולם לא ראיתי שחקן כמוהו. נפלא לראות אותו משחק", קובע צ'אבי.
לכן מובן הרצון לתת לו לשחק תמיד, בכל מצב ובכל תנאי. פדרי לא קיבל מנוחה בקיץ כלל, ואחרי אליפות אירופה נסע גם לאולימפיאדה שם העפילה ספרד לגמר. בסופו של דבר, העומס המוגזם גרם לפציעה הראשונה בחייו ויש לקוות שכל הגורמים הרלוונטיים ישמרו עליו טוב יותר בשנים הבאות, כי אם הכל ילך כשורה והנסיקה לא תיעצר, יש לפדרי פוטנציאל להתעלות גם על אינייסטה. הוא לא רק ישלוט באופן אבסולוטי במרחב ובזמן, אלא גם יכבוש הרבה יותר מהמקור. העתיד של ברצלונה ושל ספרד יהיה בנוי סביב פדרי וגאבי, כפי שהעבר היה התבסס על צ'אבי ואינייסטה, וזה פשוט לא יכול להיות טוב יותר.
מה דעתך על הכתבה?