להכיר במציאות: מכבי תל אביב והפועל באר שבע חייבות שינוי גדול

הניצחון של הפועל באר שבע על מכבי תל אביב 1:3 בחצי הגמר, והאופציה להתנחם בגביע בעונה בה מכבי חיפה כמעט בוודאות תזכה באליפות שניה ברציפות, אינו מעניק שום אינדיקציה לעתיד. המשחק הזה צריך לשמש תמונת מראה עבור שני המועדונים האלה, שאמנם על הנייר מתחרים במכבי חיפה, אך מקצועית פערי האיכות שלהם מהירוקים עצומים ומצריכים שינויים משמעותיים בעונה הבאה על מנת לתת פייט אמיתי.

נכון, לאחר שמכבי חיפה תשלים אליפות שניה צפויה הירידה המנטאלית שאנחנו כל כך מכירים בשנה השלישית. יהיו אלה שירצו להתקדם וגם הרעל פתאום יצוף. כך היה בעונת האליפות השלישית של מכבי תל אביב וגם של באר שבע, אך למזלה של מכבי חיפה, היה לה מספיק זמן לעבור את התהליך תוך כדי העונה הנוכחית, עם ירידות אנרגיה ותחושה שהאליפות בכיס שגרמו לנזק. תהיו בטוחים שברק בכר כבר מסיק מסקנות תוך כדי העונה הנוכחית, ואת השינויים בצד הירוק נראה בקיץ, כאשר הקבוצה תנסה לעשות מתיחת פנים ולהתחזק ולהתרענן במספר עמדות, על מנת להיות רעבה וחדה יותר בעונה הבאה.

מכבי תל אביב? מחלקת הנוער שלה עושה עבודה מדהימה ומייצרת שחקנים, אך נכון להיום הם אינם שוברי שיוויון או כאלה שיביאו תואר. לא במקרה מדברים על חזרת ערן זהבי, שיחות עם דור פרץ ואלי דסה ועוד. הקבוצה משוועת לשחקנים איכותיים וגם מובילים בדרכם, כדי שיהיה מה למכור מול בכר ושות'. המשוואה היא פשוטה – מהליגה הישראלית אין שחקנים שיכולים לשדרג. זרים יכולים לעזור, אך קשה למצוא כאלה שימשכו את הקבוצה (כמה צ'ארון שרי מצליחים להביא לכאן?) ולכן חוזרים אחורה לישראלים שכבר עשו משהו כאן.

אם לא תצלח השבת ליגיונרים, שהיא סיכון בפני עצמו כי לא מעט מהם חזרו עם אנרגיות אחרות לארץ, במיוחד כאשר אופציות ההתקדמות וההתפתחות הופכות להיסטוריה, מכבי תל אביב תצטרך לעצור ולחשוב. לא בטוח שגם בעונה הבאה היא תוכל לרוץ חזק לאליפות, וזה לא אסון. צריך איכות ושחקנים שעושים את ההבדל בשביל לזכות באליפות, אך ללא רעב וטירוף זה בלתי אפשרי.

אם חוזרים לעונת האליפות הראשונה של ולאדן איביץ', תחת מגבלות הפייר פליי, לא הייתה אז יריבה בדמות מכבי חיפה הנוכחית. עדיין, השינויים שכפה הפייר פליי והקבוצה נבנתה לתוכם יחד עם מאמן מצויין ייצרו את אחד התלכידים הכי מחויבים בתולדות הכדורגל הישראלי. היה כישרון בקבוצה אבל לא אובר טאלנטים, איכות סבירה שהרעב והמתח היומיומי בכל אימון דחפו אותה לשתי אליפויות.

יכול להיות שהדבר הנכון עבור מכבי תל אביב בקיץ יהיה לחזור אחורה ולהיבנות מחדש. לא משנה עם איזה מאמן, הרבה מעבר לליגיונרים או רכש, קודם כל להבין מי מהישראלים בסגל הנוכחי כבר מיצה את עצמו ושבע במועדון, לעשות ניקיון של בינוניים שכבר לא יתרמו מיותר ולהחליף בדם חדש של החזרת מושאלים, העלאת מספר שחקנים מקבוצת הנוער, רכישה בפינצטה של שחקנים מהשוק הישראלי וצירוף הרכש בדמות ליגיונרים וזרים. אחרי שנתיים ללא אליפות הלחץ מבעבע, אבל דווקא בלחץ הזה צריך לעצור ולחשוב איך פועלים נכון, גם אם החזרה למאבק האליפות תיקח עוד שנה.

ואם מכבי תל אביב רוצה לראות דוגמא חיה לחוסר סבלנות, היא יכולה להסתכל על הפועל באר שבע הנוכחית, על אף העלייה לגמר. הלחץ מגבוה בקיץ האחרון לאליפות ולעשות הכול כאן, עכשיו וכמה שיותר מהר, הביא לכך שהיא צירפה 15-16 שחקנים מכל פינה אפשרית, רובם מבוגרים יחסית שעתידם אינו לפניהם וללא שום מחשבה לשנים הבאות, מה שיצר קבוצה עם ניסיון שיודעת לאסוף נקודות אך לא מעבר לכך. אז אליניב ברדה מצליח לסחוט עוד קצת מהקבוצה בפיניש, אך עדיין, זאת קבוצה שלא במקרה האוהדים אפילו לא רכשו את כל הכרטיסים שהוקצו להם לחצי הגמר והשאירו המון קרחות בטרנר לאורך העונה, ולא במקרה.

כשהפועל באר שבע תחליט על זהות המאמן בקיץ, הוא גם יגיד את האמת שלו. כדורגל זה קודם כל רעב ואנרגיות, וכשלעונה הבאה יהיו חתומים 6-7 שחקנים משמעותיים מעל גיל 30 שאמורים לסחוב את הקבוצה היא תחזור לאותה הסיטואציה. באר שבע תהיה זקוקה למיני מהפכה צעירה. הבעיה שלה היא שמהחומר המקומי אין לה יותר מדי, מהשוק הישראלי היא הביאה את מה שיש והגיעה למצב הנוכחי, וזרים חופשיים לא שידרגו אותה יותר מדי.

יתרה מזאת, כשהולכים למיני מהפכה כזאת, צריכים סבלנות. זה סוג של בניה מחדש, עם מאמן חדש ודרך חדשה, מישהו שיבוא ויציג בפני הנהלת המועדון איך הקבוצה צפויה להתפתח במהלך השנים הקרובים ומהו שלד השחקנים שירוץ איתו. כל דבר אחר יחזיר את הפועל באר שבע לאותו הלופ של העונה הנוכחית, אולי היא תהיה באזור אך לא תתמודד על התואר, היא תאגור נקודות אך תתקשה להיות אטרקטיבית. הגביע הוא תמיד אופציה, אך הלחץ לאליפות מיידית יהיה חייב להידחות לצורך בניה וחשיבה כמה שנים קדימה, לייצר בסיס לשושלת, אחרת מה שהשיגה באר שבע השנה יהיה הישג ביחס לעונה הבאה.