באוקטובר 1996 פירקה ניוקאסל יונייטד 0:5 את מנ'צסטר יונייטד. אלה היו שתי היריבות הכי גדולות של הפרמייר ליג באותן שנים ולמי שצפה במשחק הזה, לפני רבע מאה, הייתה תחושה נעימה של מהפכה שמתקרבת – הנה יונייטד מאבדת את זה, מקבלת בראש בכל הכוח, אם תרצו – טקס העברת הלפיד.
אלא שהאש כבתה כמה דקות אחרי המשחק, כשאלכס פרגוסון, המנג'ר המובס, התייצב מול המצלמות, לא כתש את חניכיו וסיכם ב"זה היה בסך הכל עוד יום בהיסטוריה של מנצ'סטר יונייטד". לעומת זאת, יום שני שעבר, שבו הפועל תל אביב חטפה 5:0 ממכבי תל אביב בדרבי, הפך להרבה יותר מעוד יום בהסיטוריה של הפועל תל אביב.
כמובן שאי אפשר להשוות: הפועל תל אביב היא לא יונייטד, קובי רפואה הוא לא פרגוסון ושי אליאס הוא לא רוי קין. אגב, גם מכבי תל אביב של השנה היא לא ניוקאסל, וכמובן שהיריבות המהוללת של שתי הקבוצות הכל כך דומות מתל אביב לא דומה ליריבות העייפה של יונייטד וניוקאסל לפני רבע מאה. ועדיין – מאז החמישייה נראה שכולם איבדו שם את הבלמים.
האוהדים הלכו להפוך את האימון – פעמיים. מסתמנת מחאה מחוץ לבית משפחת ניסנוב. שחקנים חטפו קללות ועל פי הסרטונים שרצים ברשת גם יצאו בליווי משטרתי מוולפסון. הבעלים מלכלכים על המאמן בעילום שם. וקרה גם משהו שפוי והגיוני – שי אליאס חטף בוועדת משמעת פנימית על היריקה המטופשת שלו, שהרגה להפועל את הדרבי.
האמת, חוץ מהפדיחות ברשתות, לא ברור מה הטירוף של אוהדי הפועל. נכון שמשעמם, שהקבוצה גמרה את העונה בדצמבר ושהפסד בדרבי זה מעצבן. אבל צריך גם להגיד את האמת, עד ההרחקה מכבי לא ממש סיכנה את הפועל והדרבי נראה כמו 0:0 פוטנציאלי. אין ספק שההתפרקות במחצית השנייה יכולה וצריכה להביא עצבים לכל אוהד, אבל אלה דברים שיכולים לקרות.
ומעבר לזה, מה אתם רוצים – וממי? העונה, אחרי שנים ארוכות, הפועל לא פתחה את העונה רע, לא התבזתה עד דצמבר, לא קירטעה את דרכה להישארות בליגה. אמנם לא היה מתח בשום שלב השנה, אבל מה רע בקצת שקט בעצם? הפועל העמידה אחלה קבוצה, נראה שזו הייתה שנה שדי כיף לאהוד בה את הקבוצה, על מה הכעס? ולמה ככה?
ואגב, לא בטוח שהאחים ניסנוב הם בהכרח הכתובת. נכון שהם לא הבעלים המושלמים, והם בטח לא בליגה של מכבי חיפה, מכבי תל אביב או הפועל באר שבע, אבל בסופו של דבר, בתוך חמש שנים הם לקחו מועדון מפורק והעניקו לו שלווה, בנו מחלקת נוער חזקה מאוד וייצבו את הספינה האדומה כך שלא תשקע בשנים הקרובות (כל עוד לא יגיע מבול התביעות מפיפ"א, כמובן).
לכן הנה המלצה מכל הלב לאוהדי הפועל תל אביב בחמשת המשחקים שנותרו לסוף העונה: לכו לעודד את הקבוצה, תיהנו מהכדורגל, אף אחד לא עשה בכוונה ומכאיבה ככל שתהיה התבוסה בדרבי, זה דבר שיכול לקרות. אה, ולכו לראות את הנוער. מתברר שיש שם שחקנים שיודעים מה זה חמישייה בדרבי, רק מהצד הנכון.
מה דעתך על הכתבה?