השבוע דיברו בתקשורת האיטלקית על כך שמדובר באחת העונות הגרועות בכל הקשור למאבקי תחתית בסרייה A. קצת בדומה למה שקורה העונה בליגת העל, קצב צבירת הנקודות של ארבע האחרונות מחפיר ואילולא מסע ההתאוששות של סלרניטנה שצברה 10 נקודות בארבעת המחזורים האחרונים, אולי היה נשבר שיא שלילי של נקודות לקבוצה שנשארת בליגה. מתוך החולשה הכללית הזאת, המעט שאמור להספיק כדי לשרוד – ונציה בולטת לרעה. הקבוצה של דור פרץ נועלת את הטבלה עם מאזן עלוב של 22 נקודות מ-34 משחקים כולל נקודה בודדת ב-10 המשחקים האחרונים.
בחמישי, היא פוגשת את סלרניטנה שנמצאת שלוש נקודות מעליה (ועדיין מתחת לקו האדום). הפסד ואפילו תיקו ואפשר יהיה לקפל את הציוד בדרך חזרה לסרייה B. דור פרץ בעיקר צפה מהצד בהתרסקות. הוא לא קיבל מספיק הזדמנויות להיכנס לעניינים ולמעשה כמעט לא שיחק, אבל השורה התחתונה הבעייתית פשוט צועקת לשמיים: השחקן הכי טוב בליגת העל בשנה שעברה, שחקן הרכב בנבחרת ישראל, דוגמא ומופת למקצוען, לא מוצא מקום בקבוצה הכי גרועה באיטליה. אתם יודעים, זה מראה יותר על הכדורגל הישראלי מאשר על פרץ עצמו. מה יהיה הצעד הבא עבור פרץ אם וכאשר ונציה תרד? דבר אחד בטוח, מכבי תל אביב מחכה לו בזרועות פתוחות.
קשה להסביר איך ההתלהבות של ונציה מפרץ ירדה כל כך מהר. עם תחילת האימונים וגם במשחקי ההכנה נשמעו קולות התלהבות מתוך המועדון מיכולתו של הקשר. פרץ הרגיש טוב, אבל המאמן פאולו זאנטי הפסיק מהר מדי לסמוך עליו. "אני זוכר שנסעתי באוגוסט לכרונינגן לראות את משחק האימון שלנו נגד הקבוצה המקומית", מספר מנואל בוסקולו, אוהד ונציה יליד העיר, המתגורר באמסטרדם. "היה שקוף כמה המשחק שלו איטי. יש לו רגליים טובות, אבל שוב ושוב עקפו אותו והוא איבד כדורים. חשבתי שאולי הוא עייף מההכנה. התחושה שלי היא שהמאמן הפסיק מהר מדי לנסות איתו".
פרץ פתח במחזור הפתיחה בנאפולי. ונציה שיחקה במשחק הזה 68 דקות ביתרון מספרי ושמחה להפסיד רק 2:0. גילי ורמוט ראה את המשחק בבית, נזכר בקייזרסלאוטרן שלו 10 שנים אחורה וצייץ: "מקווה בשביל דור פרץ שזה ייגמר אחרת". השבוע הוא אמר: "ראו שהם לא ברמה ושזו קבוצה שיכולה לרדת ליגה בנובמבר. ראיתי אוסף של שחקנים לא מספיק טובים ובמצב מקצועי כזה קשה לשחקן לבוא לידי ביטוי. פרץ שחקן שבארץ בלט בפיזיות ובאתלטיות, בריצה קוסט טו קוסט. הוא בא אחרי עונה מדהימה, אבל באיטליה כנראה שצריך משהו מעבר. כמובן שהקבוצה לא עזרה לו וכל מה שמסביב לא עזר לו".
פרץ לא באמת קיבל הזדמנויות ולמזלו הרע במשחקים המעטים הטובים בתחילת העונה הוא לא נטל חלק. ונציה השיגה את הניצחון הראשון שלה – 1:2 באמפולי – בלעדיו. גם בניצחון השני, 0:1 על פיורנטינה, ובשלישי, ה-2:3 הביתי על רומא, הוא לא היה על המגרש. זאנטי ראה שהוא מסתדר טוב יותר בלעדיו וכאמור, ויתר. פרץ נשכח. בתקשורת המקומית מספרים על משחקים שבהם הראה ניצוצות, קצת מסירות טובות, ראיית משחק, לחץ או בקיצור – דור פרץ המוכר, אבל זאנטי ראה בעיקר את איבודי הכדור ואת השחקן שהוא תייג כלא מספיק מוכן לרמות האלה".
לא נכון לראות את פרץ כשעיר לעזאזל, אבל המציאות היא שזאנטי פשוט החזיק יותר מהשחקנים שבאו אחריו. ג'אנלוקה בוסיו האמריקאי שנרכש מקנזס סיטי בשישה מיליון יורו, אית'ן אמפדו המושאל מצ'לסי וגם מיקאל קוויזנס שהגיע בינואר מבאיירן מינכן בארבעה מיליון יורו. למעשה, ההחתמה של הצרפתי הייתה הבעת אי אמון ברורה בפרץ.
תשכחו מהכותרות המפוצצות בקיץ. פרץ היה אחד מ-21 שחקני רכש שצירפה ונציה בקיץ ובינואר. רובם המכריע הגיעו מחוץ לאיטליה וללא ניסיון בסרייה A. זו הייתה טעות אסטרטגית. במצב שנוצר, לא היה יותר מדי זמן לתת לאף אחד להתאקלם. לא הוכחת את עצמך מהר? נדחקת לקצה הרוטציה. אכזרי ופשוט. ונציה פיזרה מחמאות על פרץ, אבל במקביל הביאה המון שחקני קישור ולא חיכתה לו שנייה. זאנטי המשיך להחליף בין השלישייה במרכז השדה עד שמצא את אלה שנסכו בו ביטחון. עד פברואר, כשהעסק עוד היה יציב יחסית, ונציה רצה עם השחקנים של המאמן. אחר כך, באה נפילה חופשית.
פרץ רשם 14 הופעות ליגה העונה. שתיים מהן בהרכב, האחרונה במחזור החמישי. רק בשני משחקים בהם שותף ונציה ניצחה: 0:1 בבולוניה (נכנס בדקה ה-80) ו-1:2 בטורינו (נכנס בדקה ה-78). דווקא אחרי אותו משחק בפברואר, פרץ נכנס למקפיא ולא שיחק חודשיים. בפרק הזמן הזה, הוא ראה קבוצה בקריסת מערכות. הפסד אחרי הפסד אחרי הפסד. תשעה רצופים. נקודה מ-30. לפני שבוע, אחרי ההפסד השמיני, זאנטי פוטר. האוהדים דווקא כעסו על ההנהלה. הם התגודדו מחוץ למשרדי המועדון וקראו: "אנחנו דורשים כבוד. לא נשכח את מי שעשה היסטוריה. תודה, מיסטר".
"הקבוצה לא נבנתה כראוי", מסביר בוסקולו. "המועדון כנראה שכח שלפני הכל אנחנו צריכים חבורה חזקה של שחקנים שלנחמים אחד עבור השני. הקבוצה מהעונה שעברה פורקה והמאמן נשאר לנסות לחבר שחקנים טובים שלא מתקשרים אחד עם השני. די ברור שהחל מינואר/פברואר משהו נשבר מאחורי הקלעים. הקבוצה פשוט הפסיקה לשחק כדורגל". על פי עיתונאים מקומיים, זאנטי איבד את חדר ההלבשה ואת אמון חלק מהשחקנים, אבל מעל הכל הקבוצה פשוט לא מספיק טובה לליגה. כמו בכל מקום על הגלובוס, אוסף של שחקנים לא מביא תוצאות.
אנדראה סונצ'ין, שקודם מאימון קבוצת הנוער, לקח את המושכות. פרץ קיבל ממנו 26 דקות כמחליף בהפסד 2:1 ליובנטוס – הכי הרבה שלו מאז סוף נובמבר – הוא אפילו בישל את השוויון הזמני. בהחלט זיכרון חיובי מעונה בעייתית, אבל ונציה שוב הפסידה ועכשיו היא מגיעה למשחק שאין ממנו דרך חזרה. מעטים האנשים מסביב למועדון שמאמינים בסיכויי ההישארות.
מה הלאה? "במעבר לאירופה, העונה ראשונה קריטית", טוען ורמוט. "ברגע שעשית עונה ראשונה טובה, אתה יכול להישאר שנים כי יש 'לאן לרדת'. אם אתה לא מצליח בתחנה הראשונה, לאן יש לך ללכת?". פרץ לא יהיה הישראלי הראשון שיורד ליגה באירופה, אבל סוגיית השנה הראשונה בעייתית. בהקשר הזה, פרץ קרוב יותר למקרה של איתי שכטר ו-ורמוט בקייזרלסאוטרן של לפני 10 שנים מאשר לדודו אוואט או תומר חמד. אלא שכאן עולה שאלה אחרת: מה קרה בשנים האחרונות ששחקן ישראלי לא מצליח לעשות את קפיצת המדרגה ישירות מישראל לאחת הליגות הבכירות בלי תחנה מעבר.
התשובה היא כנראה שהפערים גדלו. הלכנו אחורה. הליגה שלנו הרבה פחות טובה ממה שהייתה וגם הרבה פחות נספרת על ידי מנהלים ספורטיביים וסקאוטים ברחבי היבשת. זה בולט במיוחד כשמדובר בפרץ. שחקן שהוא הפוך מהסטיגמות על הכדורגלן הישראלי העצלן שלא מתאקלם, מתגעגע הביתה ומתייאש מהר. זה לא פרץ. "הוא הכי מקצוען בעולם", מחמיא ורמוט. "אימונים, תזונה, חדר כושר, זה אחד שכל שחקן צריך ללמוד ממנו איך להתנהל. הוא שומר על עצמו ברמות של כריסטיאנו, תמיד נותן 100 אחוז ומחויב".
פרץ יצא מאוחר מדי ולא למקום הנכון, אבל הוא זה ששם לנו מראה מול הפנים. המציאות היא שזה לא משנה כמה אתה דומיננטי בליגה שלנו, אם נתקעת בה יותר מדי זמן – יהיה לך קשה ביציאה ממנה. אבי לוזון הבין את זה. מנור סולומון וליאל עבדה הבינו את זה. בהתאחדות מבינים שצריך למצוא מסגרות לבני ה-19 לשחק מדי שבוע. לאירופה יוצאים מוקדם למקום שממנו אפשר להתקדם. זה לא אומר שפרץ נכשל או מסוגל להיות רק כוכב בארץ. ממש לא. זה רק אומר שבמיוחד עבור שחקנים כמוהו, בגיל 26, יציאה לאירופה חייבת להתחיל במקום שיעזור לך להיכנס לקצב.
החוזה של פרץ יתבטל במקרה של ירידה, מכבי תל אביב ממתינה, אבל הוא לא מוותר כרגע על החלום. ורמוט מייעץ: "הכל שאלה של אלטרנטיבות ואם אתה לא מצליח בשנה הראשונה, קשה למצוא כאלה. אם תבוא קבוצה גדולה מדרג בינוני באירופה כמו אוסטריה, שוויץ, הולנד או בלגיה הוא צריך ללכת. אם לא, הדרך לארץ מתקצרת בטח כשבמכבי ת"א תמיד ירצו לקבל אותו. חשוב לזכור שלהבדיל מלא מעט ליגיונרים שהיו במצבו ואיבדו את המקום בסגל או ירדו לספסל בנבחרת, וילי רוטנשטיינר שמר לו אמונים והלך איתו בהרכב. קבוצות יראו שחקן ששיחק 90 דקות כל משחק בנבחרת. זה יכול לעזור לו בקיץ למצוא קבוצה מחוץ לישראל".
מה דעתך על הכתבה?