חייבים להודות, זו תקופה נפלאה להיות בה ערן זהבי. אולימפיאקוס, בוטאפוגו, אולי אפילו מכבי תל אביב. כיף שיש המון אופציות איכותיות פתוחות, ובינתיים יש גם את הנבחרת שבה אפשר להפציץ וגם לקבל אחלה יח"צ מאוהדי קבוצות שמחזרים אחריך, כמו ההוא מבוטאפוגו שהגיע עד האצטדיון בחיפה. נכון לכתיבת שורות אלה, זהבי עוד לא החליט איפה ישחק, ומנסה למצות את כל האופציות. מי שנפגעת מתקופת ההמתנה הזו, יותר מהכל, היא לא אחרת מאשר האקסית המיתולוגית, מכבי תל אביב.
דמיינו אותה, עומדת בפינה של המסיבה. שולחת עיניים, מדי פעם מעבירה איזה מסר דרך ציוץ של איזה וטרן מצבא האמת של ג'ורדי בטוויטר, מנסה לפרש כל תנועה שלו באלף ואחת דרכים לא נכונות ובעיקר – מסרבת לשחרר. זה לא נעים, כי ברור שהיא אופציה אחרונה. בכל זאת, יש אטרקטיביות ממנה בהרבה שנמצאות בהישג יד. ומעבר לכמה שזה לא נעים, זה בעיקר לא מוסיף לה כבוד.
הרי בכל זאת, מדובר במכבי תל אביב. האלופה חמש פעמים בעשור האחרון. הקבוצה של מיטש, שנבנתה בצלמו של קרויף ג'וניור. איך יכול להיות שמכבי הגדולה משדרת נואשות כזו? האם אלה רק האוהדים שמתים לראות את זהבי מסיים את הקריירה בצהוב, או שגם המערכת מפרישה החוצה את ההורמונים האלה? ואם כן, למה לעשות את זה בעצם?
מכבי תל אביב נמצאת אחרי שנתיים לא מוצלחות במיוחד מבחינתה. פעמיים היא התעוררה בתחילת החורף, אחרי שמכבי חיפה כבר ברחה לה, כדי כמעט לסגור את הפער ושוב לבעוט לעצמה בדלי (שבדיעבד הרגיש מדומיין). מהשנתיים האלה יצא למכבי רק גביע, שזה מעט מדי תארים ביחס למה שהמועדון מצפה מעצמו. שנה שלישית בלי אליפות יכולה להיות עניין לא נעים במיוחד עבור הצהובים, וזה אולי יכול להסביר את הציפייה הנואשת לזהבי – כי מי כמוהו יכול לבוא, לגאול, להבקיע 30 שערי ליגה ולהחזיר את האליפות לקרית שלום.
אבל זו לא שיטת עבודה. זהבי תכף יהיה בן 35, הוא כבר מבין שלא נשארו לו הרבה שנים לתת על הדשא. עם הפאסון שלו, סביר להניח שהוא ירצה מאוד לפרוש בתנאים שלו ולא להיות מופרש כזקן פאתטי שההווה שלו מבייש את עברו המפואר. ולכן הוא יעדיף למצות כמה שיותר את האפשרויות הכלכליות שלו ואת החוויות שהוא צובר ככדורגלן – ומכאן שהמוטיבציה שלו לחזור דווקא למכבי תל אביב – שאמנם נתנה לו במה אחרי שכמעט נשכח בערבות פאלרמו, אבל בתכל'ס, הלך לו לא רע בכלל, כלכלית ומקצועית, גם הרחק מהמדים הצהובים.
מכבי צריכה לעשות את השיקולים האלה ולא לחכות ולחכות ולחכות. אחרי שנתיים לא מוצלחות בליגה, היא חייבת להסתער עם תכנית עבודה מסודרת שממש לא כוללת את זהבי. צריך לנצח את מכבי חיפה והפועל באר שבע בקרבות על הטאלנטים הלוהטים של הליגה, לייצר בסיס מגובש וקבוצה מסודרת ולבנות קאדר שחקנים שמבין שהמטרה היא אחת: להחזיר את האליפות לאיזור חיוג 03.
זה כמובן לא אומר שמכבי צריכה להגיד לזהבי "לא" אם בסוף כן יתאים לו לחזור לקריית שלום – אבל זה כן אומר שהגיע הזמן שמכבי תתעלה מעל הפנטזיה של הקאמבק ותבנה לעצמה קבוצה שתוכל, אולי, להסתער על התואר כבר מהמחזור הראשון ולא רק כשהפער ממכבי חיפה ומהפועל באר שבע יהיה גדול מדי.
