כמה שחקנים זכו בגביע העולם אחרי שציינו את יום הולדתם ה-35? התשובה היא אחד, אם מתייחסים לשחקני השדה בלבד. מירוסלב קלוזה עשה זאת בגיל 36 בברזיל 2014, ואף היה כוכב דומיננטי מאוד בנבחרת גרמניה והפך על הדרך למלך השערים של המונדיאל בכל הזמנים. אם מחשיבים גם שוערים, נגיע לשניים בסך הכל. דינו זוף האגדי, שהניף את הגביע כקפטן איטליה בגיל 40, נותר בפסגה כבר 40 שנה – כבר בן 80. היו גם שני שוערים מחליפים שלא דרכו על הדשא בסגלים של אלופות עולם, אבל זה ממש לא רלוונטי לסוגיה. הסטטיסטיקה הזו ממחישה עד כמה עצומה והיסטורית תהיה המשימה של ליאונל מסי בדצמבר הקרוב.
היום חוגג הארגנטינאי 35, ומשימתו הספורטיבית המרכזית – היחידה, למעשה – בשנה הקרובה היא להניף את הגביע בקטאר. הוא רגיל לציין ימי הולדת במהלך המונדיאל כל ארבע שנים. ב-2006, הוא היה בן 19 בדיוק ביום בו נכנס כמחליף בשמינית הגמר נגד מקסיקו וראה מקרוב את מקסי רודריגס כובש את שער הניצחון המרהיב בהארכה – סוג של מתנה מושלמת. הנבחרת הפסידה אז בפנדלים לגרמניה ברבע הגמר, אבל מסי היה עדיין צעיר מאוד והכל היה לפניו. ב-2010, הוא חגג 23 יומיים אחרי שארגנטינה הבטיחה מאזן מושלם בשלב הבתים בדרום אפריקה. היא המשיכה וגברה שוב על מקסיקו, אבל הובסה בידי הגרמנים ברבע הגמר וההרפתקה של דייגו מראדונה על הקווים הסתיימה באקורד צורם. מסי, כבר כוכב על בברצלונה באותם ימים, היה צריך להמתין ארבע שנים נוספות.
היתה ציפייה, כי עם מאמן אמיתי הסיכוי להצליח יהיה גבוה יותר, ואכן – ב-2014 הגיעה ארגנטינה לגמר במרקאנה בהדרכת אנחנדרו סאבלה המנוח. מסי חגג 27 שלושה ימים אחרי שהכניע את איראן בזמן פציעות הויום לפני שכבש צמד לרשת ניגריה כדי לדאוג שהאלביסלסטה יסיימו שוב את שלב הבתים עם ניצחונות בלבד. הפרעוש היה בשיא כושרו, אחרי עונות היסטוריות ומופלאות בקאמפ נואו, ולפי כל ההערכות זה היה אמור להיות הטורניר שלו. אולי אם אנחל די מריה לא היה נפצע ברבע הגמר זה באמת היה קורה, אבל גרמניה – שוב היא! – הרסה את החלום. גונסאלו היגוואין החמיץ יותר מדי, ובארגנטינה כועסים עד היום על השופט שלא שרק לעבירה של מנואל נוייר על פיפיטה בגמר, אבל השורה התחתונה ברורה. מסי, שבלט כמעט בכל פרמטר והוכתר לשחקן המצטיין בטורניר, קיבל את הפרס בפנים עגומות אחרי השער של מריו גצה בהארכה.
ב-2018, הפנומן כבר ציין יום הולדת 31 שלושה ימים אחרי התבוסה 3:0 לקרואטיה בניז'ני נובגורוד, ושבוע אחרי שהחמיץ פנדל בתיקו 1:1 מול איסלנד במוסקבה. מסי אמנם הבקיע שוב נגד ניגריה, והניצחון הדרמטי העלה את ארגנטינה לשמינית הגמר, אבל זה היה טורניר חלש עבורו מבחינה אישית, והיו שדאגו להספיד אותו בזירה הבינלאומית.
מסי כבר הודיע על פרישה מהנבחרת אחרי ההפסד לצ'לה בפנדלים בגמר הקופה אמריקה ב-2016, יומיים אחרי יום הולדתו ה-29. הוא שוכנע לשוב, אבל החזרה הזו לא תרמה למוניטין שלו – בדיוק להיפך. איכשהו, השתרשה בתודעה הלאומית הסטיגמה לפיה הוא משקיע ומתאמץ יותר במדי ברצלונה מאשר בחולצת פסי תכלת-לבן, והניסיונות להפריך את הטענה היו עקרים למדי. אז כאשר הודחה ארגנטינה בשמינית גמר מונדיאל 2018 בתום הפסד 4:3 לצרפת בקאזאן, היו שראו בכך סוף פסוק. כי הרי לא זוכים במונדיאל בגיל 35.
והנה לכם, אנחנו ב-2022, והתמונה התהפכה ב-180 מעלות. האירועים בשנה האחרונה שינו לחלוטין את תדמיתו של מסי בכל ההיבטים – ולשם התחלה, הוא זכה לפני שנה בקופה אמריקה. את יום הולדתו ה-34 חגג הפרעוש בברזיל, בטורניר מוזר שנערך באצטדיונים ריקים – אבל אולי זה דווקא סייע לארגנטינה לשבור את הבצורת הארוכה שנמשכה מאז 1993. כאשר הצהיר השוער אמיליאנו מרטינס, אחד הגיבורים הגדולים של הזכייה, עד כמה הוא מאושר בשביל מסי ועד כמה התאמץ במיוחד כדי לסייע לו לזכות בתואר, הוא דיבר בשם כל הסגל. דמעותיו של הקפטן היו כנות – זה היה הרגע בו תווית המפסידן הוסרה ממנו. זה היה הרגע בו האמונה שניתן לזכות גם בגביע העולם התעצמה מאוד.
חודש לאחר מכן התחוללה הדרמה הגדולה ביותר בחייו, כאשר הוא נאלץ לעזוב את ברצלונה. רב הנסתר על הגלוי בפרשה התמוהה הזו, במיוחד לאור המהלכים הפיננסיים הנרחבים שביצעו הקטלאנים כשזמן קצר לפני כן לא היו יכולים לכאורה להרשות לעצמם להאריך את חוזהו של הארגנטינאי במסגרת התנאים שהציבה הליגה הספרדית, אבל בשורה התחתונה הקריירה הפכה להרבה פחות משמעותית עבור מסי ברמת המועדונים. ההצטרפות לפריז סן ז'רמן, בה הוא אפילו לא משמש הכוכב הראשי אלא מנגן כינור שני לקיליאן אמבפה, גרמה לו להוריד הילוך. הוא לא היה צריך להתאמץ כדי לזכות באליפות צרפת, והיה קשה לראות ניצוצות בעיניו גם בליגת האלופות, במיוחד כאשר הקבוצה נכנעה בתסריט סנסציוני לריאל מדריד בשמינית הגמר.
אין ספק כי פ.ס.ז' לא נמצאת בראש סדר העדיפויות שלו כרגע. זו תעסוקה זמנית, והעובדה שהמועדון נמצא בבעלות קטארית רק מדגישה את המטרה האמיתית של המהלך – המונדיאל. מסי לא מעסיק את עצמו בהיבטים המוסריים של כל הסאגה הזו, או במקור המיליונים שזורמים לחשבון הבנק שלו. הוא רוצה לזכות בגביע העולם בהזדמנות האחרונה בהחלט שנינתה לו.
יהיה זה המונדיאל החמישי שלו, בו הוא ישווה את השיא ששייך עד כה לשלושה שחקנים בלבד – לותר מתיאוס הגרמני ושני המקסיקנים – אנטוניו קרבחאל ורפא מארקס. יחד איתו ישתתף במונדיאל החמישי גם כריסטיאנו רונאלדו, המבוגר ממנו בשנתיים, שחולם לשבור את השיא של קלוזה. היריבות הזו, שהייתה כה עזה ברמת הקבוצות כאשר הם התמודדו זה מול זה בקלאסיקו, עוברת עכשיו באופן בלעדיו לזירת הנבחרות, גם אם סביר להניח שלא יהיה עימות ישיר בין ארגנטינה לפורטוגל.
העונה החולפת הסתיימה עם מאזן עגום מבחינת מסי במדי פ.ס.ז' – 6 שערי ליגה בלבד ו-11 כיבושים בכל המסגרות, אבל זה לא ממש משנה, כי בנבחרת הוא נתן את המקסימום. בתחילת החודש הוא סיפק הצגה עילאית ב-0:3 על איטליה בוומבלי, בקרב בין אלופות דרום אמריקה ואירופה. הפרעוש רקד על המגרש, בישל פעמיים והיה ראוי גם לשער משלו. ארבעה ימים אחר כך, הוא השתתף במשחק מיותר נגד אסטוניה ונדמה היה שהמפגש אורגן רק לכבודו: מסי כבש חמישייה לרשת היריבה החלשה, וכל התקשורת הארגנטינית יצאה מגדרה כדי לשבח אותו. הפרשנים שכה אהבו ללעוג לו במשך שנים ארוכות, עומדים כעת לצידו ומריעים – והמדינה כולה כבר נמצאת עמוק בתהליך ההכנה המנטלית למונדיאל.
המאמן ליאונל סקאלוני מנסה אף הוא ליטול חלק בהמולה סביב הכוכב. "הוא השתפר עכשיו בהשוואה לעבר. הוא מבין את המשחק טוב יותר", אמר האיש על הקווים – והאמירה הזו לא פחות מהזויה. מסי הבין את המשחק טוב יותר מאחרים גם כאשר היה בן 23 או 29. ואולם, במובן אחד הוא בוודאי הרבה יותר מנוסה בימים אלה – מסי מכיר את הגוף שלו טוב יותר, ויודע לחלק את הכוחות טוב יותר.
לכן, הוא יקדיש את החודשים הקרובים להכנה אופטימלית מבחינתו לקראת הדבר האמיתי. בעולם נורמלי, היה אמור מסי לחגוג שוב יום הולדת במהלך גביע העולם, אבל השחיתות של פיפ"א כפתה מציאות אחרת – והוא צריך לנצל זאת לטובתו. הוא מבלה כעת עם משפחתו וממלא מצברים לקראת מחנה האימונים, אשר ינוצל אף הוא למטרת כניסה הדרגתית לכושר. אל תצפו ממנו לכדורגל משובח בליגה הצרפתית באוגוסט ובסטפמבר. זה לחלוטין לא רלוונטי עבורו. העובדה כי הוא לא משחק יותר בברצלונה, אלא משתייך לפרוייקט יחסי ציבור מלאכותי, פועלת באופן מובהק לטובתו. אין לו אתגרים עד נובמבר והתוכנית ברורה.
כאשר יידלקו היום 35 נרות על העוגה שלו, תהיה למסי רק משאלה אחת – להניף את הגביע במונדיאל. ואם זה יקרה, יוסרו כל הספקות שליוו את הקריירה שלו עד כה, לא?
מה דעתך על הכתבה?