"היו עונות בהן בישלתי יותר. הנתונים הסטטיסטיים הם חלק מהמשחק, אבל הם לא מספרים את התמונה המלאה", אמר לא מכבר קווין דה בראונה. וזה ברור, במיוחד בכל הקשור לגאון הבלגי – כי הרי הוא הפך מזמן במנצ'סטר סיטי לאמן האסיסט שלפני האסיסט. הג'ינג'י נוטה לא פעם לספק את המסירה לשחקן שמוצא את עצמו חופשי ומבשל את השער בעצמו, לעתים קרובות בכדור רוחב.
מדוע זה קרה? מפני שדה בראונה מחפש תמיד את המסירה הנכונה ביותר. בשיטת המשחק המסורתית של פפ גווארדיולה במנצ'סטר סיטי, בדרך כלל זה לא השחקן שאמור לשים את הכדור ברשת. הנעת הכדור הסבלנית גורמת לו לשלוח כדורים רבים לאגפים, וגם לקבל אותם בחזרה. בסופו של דבר, טבעי שהוא עשוי להיות זה שיפצח את הגנת היריב, אבל לא במסירה האחרונה. ואולם, המהלך האהוב ביותר שלו היה ונשאר מסירת העומק המושלמת. אם דה בראונה מזהה שטח ריק מאחורי ההגנה, הוא מסוגל להעביר לשם את הכדור בדיוק של מילימטר – רק דרוש סקורר שיידע להגיע לנקודה הזו בעיתוי הנכון.
החלוץ המושלם למשימה הזו הוא ארלינג הולאנד. מגדירים אותו כמספר 9 הקלאסי, בניגוד לתפקיד המדומה שיושם על ידי פפ בשנים האחרונות, אבל לא יהיה נכון לראות בו חיית רחבה בלבד. בדיוק להיפך – הנורבגי הכי יעיל כאשר הוא מפתח מהירות רחוק מהשער. שחקני ההגנה רחוקים מהשוער אף הם, יש שטחים נרחבים אליהם אפשר להגיע, והולאנד בלתי ניתן לעצירה כאשר הוא דוהר לשם.
דה בראונה נהנה, כמובן, לשחק גם עם חלוץ רחבה, והוא הוכיח זאת היטב בעונה האדירה בוולפסבורג ב-2014/15, שם כיכב מאחורי באס דוסט – ההולנדי שהוא המודל הכי פשוט של "החלוץ האנגלי הישן". הבלגי הישווה אז שיא כל הזמנים בבונדסליגה עם 20 אסיסטים, אבל רובם לא היו לדוסט שהיה אחראי בעיקר על פינוי השטחים לכוכבים האחרים, ובראשם אנדרה שורלה. בנבחרת יש לו פרטנר מיוחד בדמותו של רומלו לוקאקו, שאוהב לנוע גם מחוץ לרחבה, אבל מהירות היא לא התכונה החזקה ביותר שלו. הזדמנות לשחק עם שותף כמו הולאנד – זו רמת הנאה אחרת לגמרי, ודה בראונה ידע שהוא הולך להיות המרוויח הגדול מצירופו של הנורבגי.
העסק לא ממש עבד במגן הקהילה בשבוע שעבר. הולאנד רשם החמצה מזעזעת, לא השתלב באופן כללי במשחק הקובצתי, וברגע מסוים אף גער בו דה בראונה על כך שלא עשה את התנועה הנדרשת כדי לקבל ממנו את המסירה. הביקורת השלילית בתקשורת לא איחרה לבוא, אבל אתמול היא התחלפה בשבחים מפליגים אחרי הצמד שהניב ניצחון 0:2 באיצטדיונה של ווסטהאם במחזור הפתיחה בפרמיירליג.
את השער הראשון סידר לו דווקא אילקאי גונדואן, ששלח אותו לדייט עם השוער המחליף אלפונס אריאולה בדרך לפנדל. עם זאת, הביצוע השני היה מרשים הרבה יותר. הגנת הפטישים הסתדרה בקו אחד, רחוק למדי מהרחבה, וניסתה לעצור חלוץ אחד שפתח מבערים. דה בראונה לא ספר אף אחד מהם, והכדור שלו היה קרוב לשלמות. נגיעה אחת בלבד נדרשה לחלוץ כדי להכניע שוב את אריאולה ולהבטיח את הנקודות. מי יודע, אולי הוא גם היה משלים שלושער, כפי שקיווה – אבל גווארדיולה החליף אותו בחוליאן אלברס, וגרם לפליטת הפה המשעשעת בראיון שאחרי ההתמודדות.
דה בראונה טוען בפשטות: "לא משנה מי ישחק כחלוץ, אנסה למצוא אותו במסירות. הוא יעשה את התנועה, אני אשלח אליו את הכדור, והוא יבקיע". ואכן, גם חוליאן אלברס עשוי להיות שותף מצוין מבחינתו, אבל הסגנון שלו קצת אחר, והוא מזכיר יותר את קון אגוארו ומתאים יותר למשחק המסודר. הולאנד מסמל יותר מכולם כדורגל אנכי – כאשר הפליימייקר מקבל את הכדור, הוא רק צריך להרים את הראש, לראות את המקום עליו אין שמירה, ולהיות בטוח שהנורבגי יגיע לשם לפני כולם.
גם עבור הולאנד זהו הפרטנר המושלם. הוא אוהב מאוד לשחקן עם מרטין אודגור בנבחרת, ובבורוסיה דורטמונד נוצרה ברית פנטסטית עם ג'יידון סאנצ'ו, אבל זה היה קצת שונה. האנגלי הוא בעיקר שחקן אגף, מימין ומשמאל, ולכן הוא מספק בדרך כלל כדורי רוחב. הנורבגי יודע לתרגם אותם לשערים, ומתמקצע בהקדמת הבלמים כאשר הכדור מגיע לרחבה, אבל זו לא התכונה שמבדלת אותו מאחרים. הוא המומחה הגדול בעולם לאיתור השטחים הפנויים בהתקפות מעבר, ובאספקת הכדורים האלה אין מתחרים לדה בראונה.
תשע שנים מפרידות ביניהם, אבל הם נועדו לשחק אחד עם השני, והציוות הזה יקל על הולאנד להתאקלם בליגה האנגלית. זה לא אומר שהתהליך יהיה בהכרח קל במיוחד, ומשחק הבכורה המוצלח לא מבטיח דבר – בדיוק כמו שהפיאסקו במגן הקהילה לא אותת על כישלון מתמשך. מנצ'סטר סיטי עדיין בנויה על החזקת כדור, והסגנון הזה הרבה פחות נוח עבור הולאנד. יהיו משחקים מסוימים בהם הוא יילך לאיבוד, והפרשנים עוד יחכו לו עם סכינים שלופות. ואולם, גם בימים הגרועים ביותר, הוא עדיין יהיה מסוגל להכריע משחקים ברגע נתון אחד – הרגע שיספק לו דה בראונה.
אלופת אנגליה אולי לא תתאים את עצמה באופן מוחלט להולאנד, ותדרוש ממנו להשתנות עבורה, אבל נוכחותו על המגרש תאפשר לה להיות גמישה יותר. כאשר הגישה המסורתית תיתקל בבעיות, המעבר לכדורגל ישיר ומהיר יהיה טבעי בזכות שני השחקנים הטובים ביותר בעולם בתפקידם הספציפי. לכן, גם אם העונה הראשונה לא תהיה קלה, עשוי הולאנד לסיים אותה כמלך השערים בפרמיירליג – בזכות דה בראונה. במקביל, עשוי דה בראונה לחזור לכיסאו כמלך הבישולים באנגליה – בזכות הולאנד. עם הנורבגי, הנתונים הסטטיסטיים עדיין לא יעניקו את התמונה המלאה, אבל יהיו הוגנים הרבה יותר, כי דה יספק הרבה אסיסטים ישירים, לצד האסיסט שלפני האסיסט.
התחרות מול הצמד של טוטנהאם, הארי קיין ויונג מין סון, תהיה קשה, כי אצלם הבישולים הולכים בשני הכיוונים, אבל יש יסוד סביר להניח שהצמד של מנצ'סטר סיטי יהיה הפורה ביותר בליגה, בתנאי שהשניים יימנעו מפציעות. ההנאה האסתטית מכך תהיה של כולנו.
מה דעתך על הכתבה?