30 זרים חדשים נחתו עד עכשיו בליגת העל. הכוונה היא לשחקנים שעבורם זו עונה ראשונה אי פעם בכדורגל הישראלי. מבין שלל הסיפורים, בחרנו בחמישה המעניינים, הצבעוניים והמסקרנים ביותר. קבלו את חמשת הזרים החדשים שצריך לשים אליהם לב.
סמי בוראר (הפועל חדרה)
הקלות שבה הפועל חדרה הפכה את עצמה לקבוצה לגיטימית בליגת העל לא מספיק מוערכת. זה די מדהים שהמועדון הזה, אולי הדבר הכי קרוב לקבוצות השכונות של פעם, פותח עונה חמישית ברציפות בליגה הבכירה, אחרי ארבע שנים מוצלחות ונטולות מאבקי תחתית. חדרה הצליחה לתקוע יתד ולשמור על יציבות ורמה קבועה בזכות מודל שלא השתנה מהרגע הראשון. כל קיץ חדרה מחפשת פרופיל ספציפי של שחקים רעבים רגע לפני פריצה. היא בעיקר לא מתביישת לראות את עצמה כתחנת המעבר האולטימטיבית לשחקנים שבאים להראות את עצמם ולהמשיך הלאה או לשקם קריירה שנתקעה. בוראר הוא בדיוק שחקן כזה.
הקיץ, התגאו בחדרה בהבאת הזר היקר ביותר בהיסטוריה של המועדון. הבלגי בן ה-26 סיפק מספרים מרשימים בליגה ההולנדית השנייה, אבל לא הצליח לעשות את קפיצת המדרגה לליגה הראשונה ולא קיבל יותר מדי דקות גם כשעבר לפהרבאר ההונגרית. הנתון הזה הוא בדיוק מה שאמור להפוך אותו למושלם עבור קבוצה כמו חדרה. כבר במשחקי גביע הטוטו, אפשר היה להתרשם ממגוון האיכויות של הקשר בחלק הקדמי. הוא כבש, בישל והוביל את חדרה למאזן מושלם בדרך לחצי הגמר. כרגע, בוראר נראה כמו הזר החדש הכי טוב שהגיע לקבוצות החלק התחתון. עבור מועדון כמו חדרה, זה יכול להיות ההבדל בין מקומות 8-9 ל-5-6 וכמובן פוטנציאל מכירה גבוה בתוך הליגה.
גודפריד רומראטו (הפועל תל אביב)
הפועל תל אביב של הניסנובים מתמקדת בהשבחה וקידום מהיר של נכסים. לצידם, ממלאים את הסגל שחקנים מנוסים כי, מה לעשות, השם של המועדון מושך וגם מחייב. בשנים האחרונות, האדומים העדיפו להתמקד בזרים מתוך הליגה ולא נחלו הצלחה יוצאת דופן עם כאלה שבאו מבחוץ. גם הקיץ, הלכו שם על קונטה, מרינוביץ' ואוז'בולט, אבל דווקא ההולנדי מסתמן כשחקן שצריך לשים אליו לב. משחקי גביע הטוטו הראו הפועל ת"א מוכשרת, מתלהבת, אבל לא מספיק יציבה.
רומראטו הוא אחד שאמור לתת בלאנס במרכז המגרש ולספק פתרונות כמחליף בעמדות אחוריות יותר, כמו שראינו במהלך ההכנה. הסיפור שלו הוא הסיפור המוכר של כישרון שלא פרץ וקצת נתקע. במקום להמשיך לחפש לעצמו קבוצות קטנות בהולנד, הוא בחר לקחת צעד אחורה למועדון גדול בליגה קטנה. האיכויות שלו בגזרת הפיזיות, האתלטיות והטיפול ההולנדי בכדור אמורות לתת לקובי רפואה את השקט והרוגע שקבוצה צעירה צריכה. חוץ מזה תהיו בטוחים שאם זה יצליח, הניסנובים כבר יידעו לעשות עליו ביזנס.
פלוריאן הארטהרץ (מכבי נתניה)
אלמוג כהן מספר על רשימת מועמדים מהבונדסליגה השנייה והראשונה בה הוא מחזיק. הוא עוקב, שומר על קשר, אוגר מידע, מפעיל את רשת הקשרים ובעת הצורך, יודע איזה שם לשלוף ממנה. זה התחיל עם פטריק טוומאסי, המשיך עם אריך ברקו ואחריו הגיע הארטהרץ – השם המרשים והבכיר מבין השלושה. כדי לשכנע את הארטהרץ ובת זוגו לחתום, כהן היה זקוק למסע שכנועים כולל "פרוף אוף קונספט" בישראל. בנתניה בטוחים שהארטהרץ יעשה את ההבדל בליגה בה קל למגנים התקפיים כמוהו להתבלט.
הארטהרץ עשה לעצמו בשנים האחרונות שם של אחד המגנים הטובים ביותר בבונדסליגה השנייה. סוג של קבלן עליות. אחרי שעלה עם פאדרבורן ובילפלד, הוא חתם בדיסלדורף, סבל מפציעה באכילס וחווה לא מעט עליות וירידות במהלך השנתיים האחרונות. כשהחוזה הסתיים, כהן שכנע את המגן לבחור בהרפתקה חדשה. אחרי שנים עם זלאטן שחוביץ' הסולידי, אך לא מרשים מבחינה התקפית, הארטהרץ אמור להביא לעמדת המגן השאמלי בנתניה יותר כוח ועוצמות התקפיות.
שאפי סוליימאנוב (הפועל באר שבע)
רוב קבוצות ליגת העל הצליחו בשנים האחרונות למשוך לכאן זרים טובים בפרופיל גבוה בזכות שתי סיבות עיקריות: יש פה כסף טוב מאוד (ומשלמים בזמן) יחסית לליגות בסדר גודל שלנו והחיים בישראל, למי שמוכן לפתוח את עצמו ולהשתחרר מהסטיגמות, טובים מאוד. אבל שלא יהיו טעויות. כשמגיע לכאן זר מליגה טובה בהרבה משלנו, השאלה הראשונה שצריכה להישאל היא: מה קרה בדרך? תהיו בטוחים שמשהו השתבש. לפעמים המשהו שהשתבש מלמד על כישלון ידוע מראש, אבל לא פעם, צירוף נסיבות יכול לסדר לקבוצה גניבה של ממש. אפשרות להחתים שחקן שלא היה חושב על ישראל אם לא היה קורה מה שקרה.
סוליימאנוב, החדש של באר שבע, הוא שם מבטיח מאוד על הנייר, כישרון גדול ורק בן 22. כבר שנים ששחקנים מהליגה הרוסית לא מגיעים הנה כי אין לכך שום הצדקה כלכלית או מקצועית. אז מה השתבש? סוליימאנוב נזקק להחלמה ארוכה מאוד מהקורונה, עונת ההשאלה בטורקיה (רמה אחת כלכלית ומקצועית מעל ישראל) לא הותירה חותם וכמובן שהפלישה לאוקראינה והשעיית הקבוצות הרוסיות מהמפעלים האירופיים עשתה את שלה. התוצאה? באר שבע, שזזה מאוד לאט בשוק הזרים הקיץ, הביאה שחקן שבחיים לא היה מגיע לפה בהשאלה עם אופציה לרכישה במחיר סביר, כשהיא משלמת רק חלק מהשכר. כלומר, פוטנציאל ה"גניבה" קיים. עכשיו נראה את היכולת.
פרנזי פיירו (מכבי חיפה)
נסו להיזכר בזר שעורר קשת כל כך רחבה של רגשות ותגובות בזמן כל כך קצר מאז הגעתו. כבר אמרנו שפיירו מצא את עצמו בעל כורחו בלב הטראש טוק בין פיד ירוק לפיד צהוב. לפיכך, השיח סביבו הופך קיצוני ואובססיבי יותר ויותר אחרי כל משחק טוב או פחות טוב. כל נגיעה שלו בכדור, כל החמצה, כל שער, שמים אותו בלב ההתדיינות. עוד לא התחילה הליגה וכבר אמרו עליו שהוא פלופ, בדיחה, שהוא מפלצת, טנק, שהוא כולה שחקן מליגה שנייה בצרפת שעלה שני מיליון יורו וגם שהוא יותר טוב מאייגביני יעקובו.
כן, יעקובו, מי ששנים היה פה הסמל האולטימטיבי להבאה מוצלחת של זרים. הפנטזיה הרטובה של כל קבוצה – לגלות שחקן אלמוני ולעשות עליו ארגזים. עבור אוהדי מכבי חיפה, פיירו הוא התשובה לערן זהבי. השחקן היקר בתולדות המועדון ומכאן החלוץ הגדול ביותר שנחת פה אי פעם. עבור אוהדי מכבי ת"א, כמו יונתן נמרודי הגדול, הוא כדורסלן שכיכב במשחקים מול נבחרת שודדי הקריביים ומצטיין בעיקר בצבע.
צחוק בצד, בזמן קצר פיירו הספיק להראות לנו החמצות מפוארות לצד נוכחות מפחידה ברחבה ושערי מאני טיים מרשימים ששמו את מכבי חיפה מרחק נגיעה משלב הבתים בליגת האלופות. הוא מסתובב על המגרש בלוק סמי אדיש של אחד שלא מבין – וכנראה גם לא רוצה להבין – כמה שיט רץ סביבו משני הכיוונים. הוא בעיקר מייצר סביבו עניין וזו נקודה סופר חשובה. הקיץ הנהדר של שלוש הגדולות במפעלים האירופיים עורר לא מעט תיאבון וציפייה למאבק אליפות מרתק. יש באזז לפני תחילת העונה וזה כיף ממש. בהקשר הזה, אגב, חשוב גם להגיד שהפורמט המרוכז של גביע הטוטו משרת היטב את המטרה. הוא מגדיל את הציפייה. אתה מוצא את עצמך יושב ומחכה לראות איך כל הדברים שקורים בקיץ יבואו לידי ביטוי במהלך העונה.
האם פיירו יקרקס את ההגנות של קבוצות ליגת העל עם נגיחות/דאנקים? האם אנחנו באמת חוזים בשחקן שייכנס להיסטוריה של הזרים בכדורגל הישראלי כמו יעקובו הגדול? איך יסתיים המאצ'-אפ בינו לבין זהבי ולאן ייקח אותנו הפיוד סביבם בטוויטר? דבר אחד בטוח, הולך להיות מעניין. ומצחיק.
