במחזור השלישי של הפלייאוף העליון אשתקד, יצאה מכבי נתניה למשחק חוץ מול בני סכנין. קרב ישיר על הכרטיס לאירופה. אחרי מחצית ראשונה משמימה ומאופסת, ביצע בני לם חילוף כפול והוריד לספסל את יובל אשכנזי. המחליף, בוריס אינו, העלה את נתניה ל-0:1 לפני שטעות של דני עמוס אפשרה שוויון מאוחר של גיא מלמד. זה היה היום בו אשכנזי "נמחק". ההופעה האחרונה שלו בהרכב.
מדוחא ועד סוף הפלייאוף הוא עלה כמחליף ל-92 דקות במצטבר וגם במשחקים הרשמיים העונה, הוא שותף לדקות בודדות. הפועל תל אביב עוקבת, בית"ר ירושלים מפנטזת והתפתחויות בהחלט אפשריות עד סגירת החלון בסוף ספטמבר. בינתיים, המפגש מול האקסית, מכבי חיפה, הוא זמן נהדר לשאול: לאן נעלם יובל אשכנזי?
נחזור להתחלה. אשכנזי עזב את מכבי חיפה בינואר אחרי שנדחק לקצה הרוטציה. עבור לא מעט מאנשי מכבי חיפה ואוהדיה, הוא אחד משחקני הרכש שהיו אחראים על ההתעצמות המחודשת של מכבי חיפה. המעבר מכישלון להצלחה שהתחיל אצל מרקו בלבול והמשיך עם ברק בכר. "יובל הוא אחד השחקנים שמסמלים יותר מכל את השינוי של מכבי חיפה של השנים האחרונות", אמר בכר בהודעת הפרידה הלא שגרתית של הירוקים. הודעת פרידה ששמורה לסמלים גדולים ולא לשחקן ששיחק במועדון שנתיים וחצי.
"הוא הגיע מלמטה, מליגה א' ועשה את הדרך עד לטופ של הכדורגל. אישיות יוצאת דופן, שחקן מקצוען ברמות הכי גבוהות שאימנתי", המשיך בכר. "גם כשהוא שיחק יותר וגם כשפחות, תמיד בא למחרת, בלי פרצופים ועשה את האימון הכי טוב ורצה תמיד ללמוד וזה לא מובן מאליו. למרות שהדברים השנה פחות הסתדרו, הוא תמיד היה אופטימי ותמיד היה חיובי. החלטנו שני הצדדים שעדיף לו ללכת לשחק, כי מגיע לו לשחק. אני מאחל לו הצלחה מכל הלב, כי הכי מגיע לו".
נתניה בנתה בדיוק על הדברים האלו. היא ראתה בו הווינר והמנהיג שהיה חסר לה. האיש שישנה את העונה. היא רדפה, לחצה, גם פתחה את הכיס והסכימה לשלם משכורת גבוהה מאוד במונחים שלה – כ-120 אלף יורו לעונה. חשוב לזכור. אשכנזי הגיע בתחילת הריצה של נתניה לצמרת. עידן לם אמנם התחיל ב-2:4 על מכבי תל אביב, אבל המשיך הרבה פחות טוב עם הפסדים להפועל ירושלים, אשדוד וקרית שמונה עד סוף הסיבוב. לפני שנתניה הפכה לקבוצה הלוחצת וההתקפית המוגזמת שהיא, לם הבין שצריך לייצב את ההגנה. בחמשת המשחקים לפני הבכורה של אשכנזי נתניה ניצחה פעמיים 0:1, סיימה פעמיים ב-1:1 ועוד פעם אחת ב-0:0.
אשכנזי נחת היישר להרכב למשחק ביתי מול סכנין. עם עדן קארצב שחזר אחרי ארבעה חודשי פציעה ופארפה גיאגון ששב מהרחקה, נתניה נראתה אחרת. היא אמנם שוב ניצחה רק 0:1, אבל הפעם גם היכולת הייתה שם. אשכנזי אפילו כבש אחרי 10 דקות. באותו רגע, היה נראה שבסיפור האגדה הקסום שנקרא הקריירה שלו נכתב פרק חדש. הקארמה חזרה. בוס חדש הגיע לנתניה. סימון מה-VAR לנגיעת יד מוקדמת החזיר את כולם למציאות.
נתניה המשיכה לרוץ עד ההעפלה לפלייאוף העליון כשאשכנזי שומר על מקומו בהרכב ברוב במשחקים. הוא כבש את השער היחיד שלו בנתניה בפנדל מול מכבי חיפה. כשניגש לבעוט, נראה במצלמה ממלמל לעצמו: "בביטחון, בביטחון". הבעיה הייתה שבמקביל, בנתניה התחילו לבטוח בו פחות ופחות. ככל שנתניה חיזקה את נרטיב הקבוצה האגרסיבית והלוחצת, אשכנזי נדחק יותר ויותר הצדה. בפלייאוף העליון, כשהצהובים חגגו עם שלישיות לרשת של מכבי חיפה ובאר שבע, הוא כבר מצא את עצמו בקצה הספסל.
"זה לא מקרי", אמרו השבוע בנתניה. "הפלייאוף העליון זה ליגה אחרת. חזקה יותר, קשוחה יותר. במשחקים נגד הגדולות, בני הלך עם שחקנים יותר אגרסיביים ומהירים מיובל כמו אינו ואביב אברהם". נתניה התאהבה בסגנון שזיכה אותה באינסוף מחמאות ואשכנזי גילה שבתוך האופוריה הזאת האופציות שלו לשחק מוגבלות. לא סומכים עליו. בתוך חצי שנה, הוא הפך משחקן מבוקש לאחד שבקושי נמצא בתוכניות. "הקבוצה באופוריה", מסבירים חבריו של הקשר. "רדפו אחריו, נתנו לו שכר חסר תקדים ושכחו ממנו מהר".
הקיץ היה המשך ישיר למה שקרה בסוף העונה. אשכנזי בלט במחנה האימון של נתניה וכבש בשני משחקי הכנה, אבל קיבל 20 דקות בלבד במשחק הגומלין מול בשאקשהיר. גם הרקורד שלו שכולל תשעה שערים ב-19 הופעות במסגרת האירופית במדי בני יהודה ומכבי חיפה לא שינה את המצב. אגב, בסגל הצעיר של נתניה, שבו אשכנזי הוא השחקן השני הכי מבוגר אחרי איתמר ניצן, רק לפטריק טוומאסי יש יותר הופעות אירופיות. בכל זאת, לם נשאר נאמן לסגנון שלו בכל מחיר.
"בני מאוד מחזיק מיובל", מגיבים בנתניה. "הוא אוהב אותו, אבל חושב שיש בקבוצה יותר טובים בעמדה הזאת ותמיד יעדיף את המהירים והחזקים על הטכניים. הבעיה של יובל היא שהשחקנים שמשחקים לפניו מצוינים. הוא הגיע ממכבי חיפה על תקן שם גדול והוא באמת הרים את הקבוצה גם מבחינת התחרות, אבל עכשיו קשה לו כשהוא לא פותח. כשיש אחד כמוהו על הספסל, כל שחקן שמשחק לפניו נהיה אש ושומר על המקום שלו".
חשוב להבהיר. אשכנזי הוא אותו אשכנזי. סמל למקצוענות ולדרך. השחקן שפילס את דרכו מתהומות ליגה א' לטופ של הכדורגל, שלא עושה פרצופים, עדיין לא עושה פרצופים. "הוא נכס, תענוג של שחקן שנותן 200 אחוז מעצמו, מתאמן ברמה גבוהה מאוד ולא עושה שום פרצופים", מדגישים בנתניה. העניין הוא שהעסק רק הולך ונהיה צפוף יותר. עם קארצב שחזר, עומרי גנדלמן שיחזור, איתן אזולאי שהגיע, לירן רוטמן, מיכאל אוחנה וחביבו של המאמן, אינו, אפילו אברהם ירד לספסל במחזור הפתיחה. אשכנזי נדחק עוד אחורה בהיררכיה.
בנתניה טוענים שלא יעמדו בדרכו, אבל לא ינסו לכפות עזיבה. הם רואים בו מחליף טוב שמוסיף עומק לסגל ואולי יתאים יותר כשצריך לפתוח משחק מול יריבות מסתגרות. במהלך הקיץ, הייתה התעניינות מהפועל חדרה לצד הגישושים מצד הפועל תל אביב והעניין שהוא מעורר בבית"ר ירושלים והאיש שנתן לו צ'אנס ראשון, יוסי אבוקסיס. השכר הגבוה היווה בעיה. המציאות החדשה עשויה לשנות את התמונה. אשכנזי שהרגיש במהלך הקיץ שהוא בכושר טוב וחשב שיוכל להוכיח שמקומו בהרכב, מתחיל להבין שאולי זה כבר לא יקרה בנתניה. החיבור הזה פשוט לא צלח.
התחנה הבאה היא כנראה עניין של זמן. בזמן שהחבר, דולב חזיזה, האיש שיעקב שחר דחף להביא למכבי חיפה יחד עם אשכנזי וקשר את גורלם זה בזה, חווה את התקופה הטובה בקריירה, אשכנזי עצמו נעלם בנתניה. השחקן שאולי הכי מזוהה עם עבודה קשה, אמונה עצמית, מלחמה ודרך הפך לקורבן מקצועי של קבוצה שחרטה על דגלה בדיוק את אותם ערכים. דחקו אותו בחזרה למקומות בהם הוא צריך להוכיח את עצמו.
העניין הוא שאשכנזי כבר מזמן לא הילד הדחוי מהפועל רמת גן, לא הסנסציה מבני יהודה ולא האקס פקטור של מכבי חיפה. הוא במקום אחר והוא מבין את זה. יש לו מעמד של שחקן בכיר מספיק בכדורגל הישראלי שלא אמור להתקשות למצוא קבוצה בכירה מספיק שתאמין בו מספיק כדי למשוך עוד כמה שנים טובות ברמות (ועם כמות הדקות) שהוא הגיע אליהן בצדק. הפרק החדש שלא נכתב בנתניה, כנראה ייכתב במקום אחר. בכל מקרה תסמכו על אשכנזי שהוא יילחם על זה כמו שעשה בכל רגע בקריירה שלו.
