כבר במשחק הבכורה של מארק קוקורייה בסטמפורד ברידג' עלתה הפריזורה שלו לכותרות. עמוק בזמן פציעות, כאשר צ'לסי הובילה בדרבי מול טוטנהאם, משך כריסטיאן רומרו בשיערו של הקטלאני, אבל השופט פיספס את האירוע. ה-VAR בחר לא להתערב כי זו לא טעות קריטית לכאורה, הכדור הלך לקרן, והארי קיין הישווה ל-2:2. "הוא צריך להסתפר", אמרו אז לקוקורייה, כאילו שזו היתה הבעיה האמיתית. "אין סיכוי", הוא השיב. הוא כבר שמע את המילים האלה הרבה יותר מדי פעמים בעבר.
בהנהלת ברצלונה טענו כך באופן קבוע כאשר צפו בו במשחקיו במדי קבוצת המילואים. "תגיד לו לקצר את השיער. הוא נראה מבולגן מדי", שמע מהם מאמנו ג'רארד לופס. הבקשות אכן הועברו, אבל הסירוב היה מוחלט, ולופס דווקא הבין את הנער מצוין. קוקורייה אוהב לעשות את הדברים בדרך הייחודית שלו, ובעיקר השתוקק להידמות לאלילו הגדול מאז ומתמיד – קרלס פויול. טרזן היה המודל שלו לחיקוי אפילו כאשר שיחק בקבוצת הילדים של אספניול. כאשר גילה אותו כוכב העבר גיירמו אמור והעביר אותו ללה מאסיה בגיל 12, האובססיה התעצמה עוד יותר. קוקורייה חלם, באמת ובתמים, להיות יורשו של הקפטן, שבדיוק היה אז בשלהי הקריירה. רוב המאמנים שעבדו איתו, כולל ג'רארד, סברו שהשאיפות לא מופרכות כלל. לרוע המזל, בצמרת המועדון החליטו אחרת.
במבט לאחור, הבחירה האבסורדית של הנשיא ג'וספ מריה ברתומאו וחבורתו נראית הזויה אפילו יותר. היא בלתי נתפסת – כמעט פשע מכוון כלפי הבלאוגרנה. קוקורייה הפך למגן היקר ביותר בתולדות אנגליה כאשר צ'לסי שילמה תמורתו לברייטון כ-62 מיליון ליש"ט, והמשחקים הראשונים במדים הכחולים מצביעים בבירור על כך שאיש לא יצטער על הכסף. כמה בארסה קיבלה עבור החניך המצטיין לפני שנתיים? 10 מיליון יורו בלבד, וגם במזל. האיש שהועדף על פניו, ג'וניור פירפו שהגיע מבטיס תמורת 18 מיליון יורו, נמכר תוך זמן קצר בהפסד ללידס.
הדעות חלוקות על הסיבות לכך שכל הופעותיו של קוקורייה בקבוצה הראשונה של ברצלונה מסתכמות ב-7 דקות חסרות משמעות במשחק גביע מול יריבה זניחה אי שם ב-2017, אבל אחת הגרסאות הפופולריות – אותה הציג בזמנו פרשן העיתון אל פאיס דייגו טורס – נעוצה במוטיבציה גבוהה מדי. כאשר התאמן עם הסגל הבכיר, הפגין טרזן החדש את ההתלהבות העצומה שלו, נלחם על כך כדור, ולעתים אף תיקל ללא זהירות את הכוכבים הגדולים כולל ליאו מסי. הוא הוגדר, אם כך, כמסוכן מדי, ונדחק הצידה. האם זה נכון באמת? אין לדעת בינתיים, וקוקורייה עצמו העיד שאין לו מושג קלוש, אבל אם יש אפילו פרומיל אחד של צדק בטענה, הרי הפארסה צומחת למימדים גרוטסקיים עוד יותר.
בנסיונם להיפטר מהמגן השמאלי הנמרץ, שלחו אותו הקטלאנים בהשאלה לאייבר בקיץ 2018, וגם נתנו לבאסקים אופציה לרכוש אותו תמורת 2 מיליון יורו. את האופציה אייבר לקחה בשמחה גדולה אחרי עונה קסומה, בה שולב קוקורייה פעמים רבות גם כשחקן אגף, וסיפק בין היתר משחק כביר מול ריאל מדריד כאשר היה מעורב ישירות בכל השערים בניצחון 0:3. בארסה דאגה להכניס בחוזה גם סעיף שמאפשר לה להחתימו בחזרה תמורת 4 מיליון יורו, ועשתה זאת – אבל מיד שלחה אותו לחטאפה בשלהי חלון ההעברות של 2019. גם הפעם היתה אופציית רכישה תמורת 10 מיליון יורו. הפעם לא היתה אפשרות לבטל אותה.
"קוקו הוא שחקן שמסתגל לכל מקום", אמר עליו מאמן אייבר חוסה מנדיליבר. זה לא טריוויאלי לעזוב את החממה של ברצלונה, בה נהוג סגנון ספציפי מאוד, וללכת לקבוצות תחתית שמשחקות באופן שונה לחלוטין, אבל לקוקורייה לא היתה בעיה כלשהי. הוא נהנה אפילו עם הבוס של חטאפה דאז, חוסה ברדלאס, אשר מעוניין קודם כל להפריע ליריבה, ורק אז לבנות את המשחק שלו. כי הקטלאני הוא קודם כל לוחם חסר פשרות, שנחוש ללמוד, להקשיב ולקבל ביקורת כשצריך. היכולות הטכניות שלו יוצאות מהכלל, התרומה שלו להתקפות נהדרת בכל משחק, אבל הוא נהנה לחלץ כדורים בדיוק באותה מידה, ושורף את האגף שלו – לא משנה באיזה תפקיד. מגן, קשר, קיצוני – מבחינתו אין הבדל מהותי. הוא כבש בסערה את כל חדרי ההלבשה בהם ביקר בזכות הכריזמה והמחוייבות, וקיבל כל אתגר בשמחה גדולה.
אז בקיץ שעבר, האתגר היה אנגליה. ברנלי וברייטון הגישו הצעות להחתימו, והוא היה מאושר. מבחינה כספית, קבוצת התחתית היתה עדיפה, אבל מבחינת הכדורגל נטו הקבוצה של גרהאם פוטר משך אותו יותר. בברייטון, הוא צוות לא רק כשחקן אגף, אלא אפילו כבלם שמאלי בשלישיה. ואולי הנתונים הפיזיים והטכניים שלו הרבה פחות מתאימים לכך, אבל פויול הרי היה בלם – אז עבורו היתה כאן סגירת מעגל מסוימת. אם לא להיות כמו טרזן בקאמפ נואו, אז לפחות בברייטון. והוא עשה זאת על הצד הטוב ביותר. הן האוהדים, והן השחקנים עצמם, בחרו בו לשחק העונה כבר בשנה הראשונה בפרמייר-ליג, וקבוצות גדולות עמדו בתור כדי להחתימו.
האופציה הראשונה היתה מנצ'סטר סיטי, אשר מקורותיה הקטלאניים ידועים היטב. לא רק פפ גווארדיולה מעריך מאוד את קוקורייה, אלא גם המנהל הספורטיבי צ'יקי בגיריסטיין שידע רבות על הנער עוד כאשר היה בלה מאסיה. כאשר שיכנעה אותו לחתום לפני שנה, הבטיחה לו ברייטון שלא תעמוד בדרכו אם תגיע הצעה הוגנת ממועדון גדול יותר, אך באופן אירוני במיוחד הוא "תומחר" כבלם. "הם יקרים יותר", אמר פוטר – והסב את תשומת ליבו של קוקורייה לבן ווייט שנמכר לפני שנה לארסנל תמורת 50 מיליון ליש"ט.
אז המו"מ נקלע למבוי סתום, וסיטי ירדה בהדרגה מהפרק, אבל צ'לסי דווקא נכנסה לשם בסערה. אצל טוכל, שמשחק עם שלישיית בלמים ושחקני אגף נמרצים שסוגרים את כל הקו, ראו בקוקורייה אלטרנטיבה פנטסטית. לא כבלם, כמובן, אלא כדי לדהור משמאל ולשדרג את העמדה במקומו של מרקוס אלונסו. הוא אמנם כובש פחות שערים ומאיים פחות ממרחק, אבל עדיף בהשוואה אליו ברוב הפרמטרים האחרים. הסכום שדרשה ברייטון הדאיג פחות את הבעלים החדש טד בולי שמעוניין להצטייר כבעל בית נדיב. במקרה של קוקורייה, זו באמת היתה השקעה נבונה ביותר.
אז תוך ימים ספורים, הוא הפך לדמות אהובה, וגם קשה לדמיין את ההרכב בלעדיו. באותה בכורה נגד טוטנהאם, בישל קוקורייה בכדור קרן את שערו הראשון של קאלידו קוליבאלי בשורות צ'לסי, ובשבת האחרונה הוא אף שלח הגבהה מדודה שהפכה לשער היתרון של ראחים סטרלינג נגד לסטר. כבר עכשיו, יש לו יותר אסיסטים מאשר בעונה שלמה ומצוינת בברייטון, וההמשך צפוי להיות ורוד עוד יותר. עם השיער הזה, קשה מאוד לפספס אותו, ויש שירצו למשוך בו, אבל זה לא משנה. לכחולים יש טרזן חדש, ואוהדי ברצלונה יכולים רק להתגעגע אליו, תוך שהם מקללים את ברתומאו.
