בקיץ 2017 עמד דריק לוקאסן בפני דילמה. שתיים מהקבוצות הגדולות ביותר בהולנד השתוקקו להחתים את מי שהוגדר כאחד השחקנים הצעירים העולים בכדורגל ההולנדי. לוקאסן, עוד רק בן 22, סיים עונה חיובית במדי אלקמאר – הראשונה בה היה שחקן הרכב בטוח, והעתיד נראה ורוד. פיינורד הציעה לאלקמאר 6 מיליון יורו תמורתו, איינדהובן היתה מוכנה לשלם "רק" 5 מיליון, אבל הבחירה האמיתית היתה בידיו של השחקן עצמו, והוא העדיף את פ.ס.וו.
מה היה עולה בגורלו לו היה משמח את מנהל הכספים של אלקמאר ועובר לרוטרדאם? אף אחד לא יידע לענות על השאלה, אבל כן ידוע שההימור על איינדהובן התברר כפיאסקו מוחלט. מאז עזב את המועדון שגידל אותו, איש לא העריך יותר את לוקאסן כשחקן שמסוגל להתפתח לרמה הגבוהה, הוא נאלץ לנדוד בהשאלות שלא תרמו לתדמיתו, ובסופו של דבר מצא את עצמו במכבי תל אביב בגיל 27. הקריירה שהבטיחה לא מעט התרסקה לרסיסים, ובדיעבד כדאי גם לתהות אם הציפיות המקוריות היו מוצדקות במידה כלשהי.
בעונת הפריצה שלו, ב-2016/17, עשה לוקאסן כותרות כשחקן רב גוני. אמנם העמדה הטבעית שלו היתה לכאורה במרכז ההגנה, אבל מאמן אלקמאר ג'ון ואן דן ברום השתמש בו גם כמגן ימני וכמגן שמאלי, ובמקרים רבים שילב אותו כקשר אחורי שהיה אמור לנווט את המשחק מאחור. בתפקיד זה, הוא פגש פעמיים את מכבי תל אביב בשלב הבתים בליגה האירופית – הצהובים ניצחו אז 1:2 בהולנד וסיימו בתיקו 0:0 בנתניה.
עיתונאי בכיר, המסקר את אלקמאר על בסיס יומי, מספר על התקופה ההיא: "דריק הפגין יכולת טובה בחלק מהמשחקים, אבל לא היה קשר מרכזי שגרתי בליגה שלנו. בהולנד מעדיפים במרכז המגרש שחקנים עם שליטה טובה בכדור שיודעים לפתח התקפות ולשלוט בקצב המשחק. לוקאסן בלט בעיקר בזכות עוצמתו, והצטיין במאבקים פיזיים מול שחקני יריב. עמדת הבלם התאימה לו יותר, אבל גם שם הוא לא היה טכני מספיק, ולעתים מגושם מדי. התקבל הרושם שהוא לא מודע לכוחו, ותיקולים חריפים ופזיזים מדי הובילו לספיגת כרטיסים צהובים ואדומים מיותרים".
על אופיו של לוקאסן, מספר העיתונאי: "הוא בחור מופנם שלא אוהב להתראיין, ולא מקבל ביקורת בעין יפה. בשלב מסוים, הוא הפסיק לדבר איתי והאשים אותי בכתיבה לא הוגנת כלפיו לכאורה. הוא מסוג האנשים שלא אוהבים לקחת אחריות, ומחפשים אשמים אחרים לטעויות שלהם". האבחנה הזו עשויה לסייע להבין מדוע נכשל לוקאסן באיינדהובן, בה לא הסתדר עם שני כוכבי עבר גדולים שהפכו למאמנים – פיליפ קוקו ומארק ואן בומל.
לאור הסכום הגבוה ששולם תמורתו, ציפה לוקאסן להשתלב ללא בעיות בהרכב הפותח של פ.ס.וו, אבל המציאות היתה שונה. אחרי שביצע טעויות בהפסד להירנביין, שכבשה פעמיים תוך 6 דקות בפתיחה, הוא הודח לספסל, ולא ראה זאת בעין יפה בלשון המעטה. קוקו לא הירבה להשתמש בו, והיחסים בין השניים התערערו סופית אחרי שלוקאסן היה שותף לתבוסה המחפירה 5:0 מול ווילם II. הקבוצה אמנם זכתה באליפות בעונה המדוברת, אבל חלקו של לוקאסן הוגבל ל-19 משחקים, מתוכם 9 בהרכב.
עם ואן בומל, שהחליף את קוקו בקיץ 2018, זה כבר לא עבד כלל, ואחרי שהובהר לבלם שאינו בתוכניות בתום מחנה טרום עונה, הוא עבר בהשאלה להרטה ברלין. במשחקיו הבודדים בבונדסליגה, הוא היה חלק מהגנה שספגה שערים רבים, וההרפתקה הזו בכל מקרה היתה קצרה, כי ההולנדי קרע רצועות בקרסולו והחמיץ את כל הסיבוב השני. מכיוון ש-ואן בומל לא היה מעוניין בו גם ב-2019, הוא נדד בהשאלה נוספת, הפעם לאנדרלכט.
"העונה הראשונה של לוקאסן בבריסל היתה סבירה, והוא הוסיף נסיון, מהירות ופיזיות לסגל צעיר מאוד. מצד שני, אנדרלכט היא קבוצה שאהבה תמיד בלמים שיודעים לשחק כדורגל טכני, ולוקאסן לא ענה על ההגדרה. הוא יכול אולי לנגן כינור שני לבלם נוסף עם שליטה טובה יותר בכדור וראיית משחק טובה יותר. יש לו נגיחה טובה, והוא חזק מאוד, אבל המיקום שלו עלול להיות בעייתי, ומישהו צריך לחפות עליו. מעבר לכך, במועדון סברו שהוא מסוגל לשחק כמגן ימני וכמגן שמאלי, אך זה לא היה המצב, והנסיונות האלה לא עבדו. הוא מוגבל מדי בכדי לשחקן באגף", מספר העיתונאי שמסקר את אנדרלכט.
לוקאסן עצמו אמר בראיון נדיר לתקשורת הבלגית: "אני מעדיף לשחק במרכז ההגנה, אבל בשלב זה אני רק רוצה לשחק, ולכן לא מתלונן. התלוננתי מספיק בגיל 20. מגן זו עמדה עם דרישות שונות לגמרי, וצריך לרוץ הרבה יותר. בלם צריך לרוץ פחות, ואני מעדיף את זה כך". אפשר להסיק מכך מסקנות מסוימות לגבי אישיותו.
במקביל, כאשר נשאל במולדתו אם הוא הבהיר שאין בכוונתו לשוב לאיינדהובן. "עשיתי טעות גדולה כשבחרתי בה. אני לא מסתדר עם מאמנים, ולא אוהב את העיר הזאת. חזרתי מהשאלה בהרטה, שיחקתי בסופרקאפ ובמוקדמות ליגת האלופות, ואז הודחתי מהסגל ללא סיבה. לא הולך לי עם ואן בומל. אני לא אוהב אותו, והוא לא אוהב אותי. גם עם קוקו זה לא הלך. אולי לא עמדתי בציפיות, אבל שחקן צעיר צריך שיתמכו בו וישימו לו יד על הכתף. זה מה שג'ון ואן דן ברום עשה באלקמאר. באיינדהובן זה חסר לי. אין לי רצון להכות את ואן בומל, אבל לא רוצה לחזור אליו, והוא הרי נמצא שם לתקופה ארוכה", הוא אמר.
ההערכה הזו היתה שגויה מאוד, אגב. זמן קצר מאוד אחרי הראיון המדובר, בדצמבר 2019, פוטר ואן בומל מתפקידו, אבל גם אלה שהחליפו אותו לא ראו כל עניין להחזיר את לוקאסן – מה גם שהוא עבר פציעה בברכו בתחילת 2020, במקביל לפרוץ משבר הקורונה. רוג'ר שמידט הגרמני שלח אותו בקיץ 2020 להשאלה נוספת באנדרלכט, לשם בדיוק הגיע אז וינסנט קומפאני. ההולנדי טען שהוא נהנה ללמוד ולקבל טיפים מהבלם הבלגי המפורסם, אבל הקדנציה השניה שלו בבריסל היתה מאכזבת מאוד, והוחלט לסיים אותה באמצע העונה. בהמשך, הגיעו גם ההשאלות לטורקיה, שם קיבל לוקאסן דקות משחק לא מבוטלות בקסימפאשה ובפתיח קראגומרוק, אבל הדבר העיד עד כמה מניותיו בירידה.
בקיץ האחרון חזר הבלם לאיינדהובן, הצטרף שוב למחנה טרום עונה, ואפילו דווח כי הצליח להרשים את המאמן החדש רוד ואן ניסטלרוי. חלוץ העבר שיבח אותו וטען כי הוא נמצא בכושר טוב, אך בחר לוותר עליו בכל זאת, מסיבות שלא פורסמו. לוקאסן ישב על הספסל ב-3 משחקים בתחילת העונה, לא קיבל שניה על הדשא, והבין שזה הזמן לעזוב אחת ולתמיד. ואן דן ברום, שמונה בעיתוי מושלם לכאורה למאמן אלופת פולין לך פוזנאן, הציע לו להצטרף אליו ולחזור לשתף פעולה, אבל לוקאסן בחר לא לעשות זאת – והפתיע מאוד את אלה שזוכרים עד כמה הבוס היה חשוב לקידום הקריירה שלו.
במקום זאת, הוא העדיף להגיע למכבי תל אביב, ולחבור למאמן קפדן וחובב משמעת כמו ולדאן איביץ' – החלטה שלא בהכרח הגיונית לאור עברו עם קוקו ו-ואן בומל. לפני 5 שנים היה לוקאסן סוג של הבטחה, ואפילו סוכן הכוכבים מינו ראיולה גייס אותו כלקוח. אחרי הופעות רבות בנבחרות הולנד הצעירות, היו לו שאיפות ללבוש את החולצה הכתומה בבוגרים, ולאחר מכן היה מוכן להסתפק בנבחרת גאנה, מולדת הוריו, וניהל לדבריו מגעים עם ההתאחדות.
כל זה לא הניב דבר, ראיולה כבר הלך לעולמו, המונדיאל יתקיים בלעדיו, ומהשאיפות לא נשאר כמעט כלום. האם יצליח למצוא את עצמו מחדש בישראל? ימים יגידו, והדרישות בליגת העל נמוכות יותר בהשוואה לליגות בהן שיחק עד כה, אבל בשורה התחתונה זו לא החתמה מעוררת השראה.
