אם בקדנציה של וילי רוטנשטיינר ביברס נאתכו היה מוקד לוויכוח, סימני שאלה ודיוני רשת בנוגע לנחיצותו לנבחרת ישראל, נראה שבקדנציה של יוסי בניון ואלון חזן הנושא ירד מסדר היום. אמנם לפרשיות מונס דאבור, עומר אצילי וערן זהבי יש חלק נכבד בכך, ובכל זאת, בנבחרת שמתחילה לבצע תהליך הצערה, ותחסר מחר (שבת) כל כך הרבה שחקנים מנוסים ודומיננטיים, קשר פרטיזן בלגרד אולי אולי לדמות הכי משמעותית של הנבחרת.
יש שחקנים מהירים ופיזיים יותר בקישור, אך העובדות מספרות שוב ושוב: מאמן אחר מאמן הולך עם נאתכו. בסופו של דבר, מאמנים רואים ומרגישים את מה שחובב הכדורגל הממוצע פחות מבין בו, וזה הניסיון, קור הרוח, היכולת לשחק בצורה שקטה עם הכדור, להרגיע, להוביל, כל האלמנטים שייצרו לנאתכו קריירה ענפה מעבר לים ויציבות בנבחרת.
כמובן שמשחק לא טוב של הקפטן ישיב את הטרוניות – נאתכו גם לא באנקר ל-90 דקות, כשהוא מתעייף ומתקשה לרדוף אחרי שחקנים הוא בדרך כלל מוחלף, לעתים הוא מגיע קצת חלוד ומתחיל על הספסל, וישנה גם תלות ברמה ההגנתית של הקשרים שאיתו. אם הקפטן משחק עם נטע לביא לידו ורמזי ספורי לפניהם, בהרכב שמאחוריו ארבעה שחקני הגנה, זה חד משמעית הימור על כדורגל יוזם והתקפי, ומנגד משאיר את הנבחרת חשופה במרכז השדה ובמעברים של היריבות.
מול אלבניה הנבחרת זקוקה לדקות של נאתכו. הסגל לא נוצץ, אין בו יותר מדי שחקני הכרעה, וכמה שזה עלול להישמע קלישאתי – מדובר במשחק שעשוי להיות מוכרע על ידי לב ונשמה. הנבחרת צריכה להביא מעצמה משהו אחר, עם כל החיסורים והעובדה שגם מהספסל אין יותר מדי. היא תצטרך לשחק טקטי וחכם, לדעת מתי ללחוץ ומנגד מתי להרגיע ולשחק מאחורי הכדור, ונאתכו הוא אולי השחקן היחיד בנבחרת הנוכחית שיכול להוביל את האיזונים הללו.
הנבחרת תערוך הערב את האימון המסכם באיצטדיון בלומפילד, בו יתבהר סופית גם ההרכב ואולי גם הפתעה של הרגע האחרון מצד אלון חזן. נכון לאתמול נותרו כמה מאות בודדות של כרטיסים ובלומפילד אמור להיות סולד אאוט עם 27 אלף אוהדים של נבחרת ישראל.
