במשך שנים היה רגיל מיקאל אישק לקבל שיחות טלפון והודעות מהתאחדות הכדורגל הסורית, אשר הפעילה לחץ לא מבוטל על מנת לשכנעו לייצג את הנבחרת. בסוריה ידעו כי הופעותיו של החלוץ במדי שבדיה נערכו במשחקי ידידות בלבד, ובמסגרות הצעירות, ולכן מבחינת חוקי פיפ"א ניתן היה לבצע את השינוי. התשובה, אשר טרח הסקורר לענות לפקידים שהציקו לו, היתה תמיד חד משמעית: "או שבדיה, או כלום".
הוריו היגרו מסוריה לשבדיה עוד בתחילת שנות ה-80', ביחד עם רוב משפחתו המורכבת, ולכן אין לו זיקה מהותית למולדתם, גם אם הוא שולט היטב בערבית ובארמית – השפה בה מדברים האשורים עד היום. אשורים הם קבוצה אתנית, שהתגוררה במקור בעיקר בעיראק, בסוריה ובטורקיה, וחשה לרוב מאויימת בשל היותם נוצרים. הזדמנויות הגירה נוצלו היטב, ולפי ההערכות חיים כיום בשבדיה לבדה כ-150 אלף אשורים. אחוז נכבד מהם נמצא בעיר סודרטאליה, לא הרחק משטוקהולם, ויש שם אפילו מועדון כדורגל בשם אסיריסקה, שהוקם על ידי האשורים, גם אם עדות אחרות מתקבלות בו בברכה.
אישק לא התעניין במיוחד בכדורגל כילד, אבל כל העיר היתה באקסטזה ב-2005 כאשר אסיריסקה עלתה לראשונה בתולדותיה, כנגד כל הסיכויים, לליגה השבדית הבכירה. היא לא שרדה שם יותר מעונה אחת, אבל התהודה היתה עצומה, וגם אישק נסחף לתוכה. בגיל 11 הוא גילה שהמשחק מרתק אותו, התקבל לאקדמיה של אסיריסקה, התקדם בה במהירות ושולב בסגל הבוגר זמן קצר אחרי יום הולדתו ה-17 כדי להתחיל לקרוע רשתות בליגה השניה.
הוא הוגדר כעילוי, ובקהילה האשורית ראו בו יורש לכדורגלן המפורסם ביותר שלה – קנדי בקירצ'וגלו, אשר נולד אף הוא בסודרטאליה, עשה את צעדיו הראשונים באסיריסקה, הפך בהמשך ליקיר אוהדי המארבי איתה זכה באליפות שבדיה היחידה שלה ב-2001, ואז כיכב בטוונטה, באיאקס, ובראסינג סנטאנדר כשהיא שיחקה בליגה הראשונה בספרד. קנדי, הקרוי על שמו של נשיא ארצות הברית לשעבר, הפך עם הזמן לדמות קאלט בזכות סגנונו שובה העין ואופיו הידידותי, ואישק היה אמור ללכת בדרכו.
לא לחינם נהרו סקאוטים רבים למשחקיה של אסיריסקה, במדיה כבש 9 שערים בעונת 2011. מיד לאחר מכן, מיהרה קלן להביאו לבונדסליגה, והמנהל הספורטיבי פולקר פינקה הצהיר: "היינו צריכים לפעול במהירות, כי אחרת מועדון גדול יותר היה שם עליו את ידו תוך זמן קצר". אנשי אסיריסקה בהחלט הסכימו עם התחזיות האופטימיות, ואדי דמיר, המאמן שהדריך אותו בקבוצות הנוער, התנבא בזמנו: "הוא יגיע רחוק, ועוד עשוי לשחק במונדיאל 2014 בברזיל".
ואולי זה לא קרה, גם כי אישק לא היה בנבחרת אז, ובעיקר כי שבדיה בכלל לא העפילה לטורניר, אבל החלוץ הגיע לברזיל בכל זאת, במסגרת המשחקים האולימפיים ב-2016 – ואף הבקיע בתיקו 2:2 מול קולומביה, בעוד השבדים הודחו בשלב הבתים. שנה קודם לכן, שותף אישק להישג גדול הרבה יותר, כאשר הנבחרת עד גיל 21 זכתה באליפות אירופה. הוא לא היה שחקן הרכב, שם כיכב בחוד ג'ון גידטי, ונטל חלק רק ב-3 משחקים כמחליף, אבל מדליית הזהב אחרי הנצחון בפנדלים על פורטוגל בגמר היתה שלו, והקהילה האשורית התמוגגה מאושר.
באותה תקופה אף החל אישק לממש את הפוטנציאל בזירת המועדונים. המעבר לגרמניה בגיל 18 התברר כמוקדם מדי, ובשלב מסוים היתה סכנה שכשרונו יירד לטמיון בגלל בחירת קבוצות שגויה. החלוץ נכשל בהשאלה בסנקט גאלן בשווייץ, ואז חתם במפתיע ב-2013 בפארמה שלא ממש ידעה מה לעשות איתו. ההשאלה בקרוטונה בדרום המגף האיטלקי בליגה השניה היתה מאכזבת במיוחד, ונדרש שינוי מומנטום דחוף על מנת להחזיר את הקריירה שלו למסלול. את הדחיפה המיוחלת הזו קיבל אישק אחרי מעבר ב-2014 לראנדרס הדנית – מועדון צנוע יחסית במדינה שהתאימה לו מאוד מבחינת המנטליות.
מאז כבר לא היתה באווירה הסכנה לבזבז את הפוטנציאל, אבל הוא עדיין לא מוצה לגמרי. מועדונים בסדר גודל משמעותי עקבו לפי הדיווחים לא פעם אחרי ההתקדמות של אישק, אבל גישושים מספרד לא הבשילו מעולם לכדי הצעה ממשית. הוא לא השכיל לככב באיאקס כמו בקירצ'וגלו, והסתפק בקדנציה לא רעה בנירנברג, לה סייע לחזור לבונדסליגה עם 12 שערים בעונת 2017/18. כאשר שינויים בהנהלה ובעמדת המאמן גרמו לו לאבד את מקומו בגרמניה, הוא חתם בקיץ 2020 בלך פוזנאן – והשידוך הזה הצליח מעל ומעבר לציפיות הוורודות ביותר. הוא נחשב לאחד השחקנים האיכותיים ביותר בליגה הפולנית, ואי אפשר להגזים בתרומתו לזכיה באליפות במאי האחרון.
זה התחיל עם 12 שערי ליגה בעונת 2020/21, במהלכה הפציץ 8 פעמים גם בשלב הבתים בליגה האירופית, כולל צמדים מול בנפיקה וסטנדרד ליאז'. הוא קיווה מאוד שכושרו יעניק לו זימון מהמאמן הלאומי יאנה אנדרסון לאליפות אירופה בקיץ שעבר, והתאכזב מאוד כשזה לא קרה, אבל התסכול לא הפריע לו להמשיך במומנטום. בדיוק להיפך – הוא מונה לקפטן של פוזנאן אחרי שנה אחת בלבד בקבוצה, העונה שעברה היתה כולה שלו. אוהדי לך אפילו החלו לכנות אותו בנזמה, כי אישק באמת מזכיר במראה החיצוני את הסקורר הצרפתי של ריאל מדריד, ויש דמיון מסוים גם בסגנון. אחוז ניצול ההזדמנויות שלו היה גבוה, והוא סיים את העונה כסגן מלך השערים עם 18 כיבושים. רק איבי לופס, הספרדי של ראקוב, הקדים אותו – וגם זאת רק בגלל שבעט יותר פנדלים.
האליפות באה בעיתוי מושלם לפוזנאן, במסגרת חגיגות 100 שנה להיווסדו של המועדון, ואחרי בצורת בת 7 שנים. "זה כבוד גדול להיות קפטן של אלופת פולין, ועכשיו אנחנו רוצים לנסות להעפיל לליגת האלופות", הצהיר החלוץ הגאה אחרי הזכיה. הוא ניסה לעשות את המקסימום בעצמו, וכבש במשחק הראשון במוקדמות ב-0:1 על קרבאח, אבל האזרים חיסלו את לך בגומלין עם 1:5, בעוד הפולנים התקשו להסתגל לשיטה של המאמן ההולנדי החדש ג'ון ואן דן ברום.
הבעיות נמשכות עד היום, ופוזנאן מדשדשת בינתיים במרכז הטבלה בליגה, אבל בקונפרנס ליג אליה הודחה אחרי הפיאסקו מול קרבאח עושה אישק חיים משוגעים. כמו לפני שנתיים בליגה האירופית, הוא עשה לעצמו הרגל להבקיע מול כל יריבה שעומדת בדרכו, ואחרי שהעיף 3 קבוצות נחותות במוקדמות הוא ניגש למלאכה בחדווה בשלב הבתים. במחזור הראשון, הוא הבקיע צמד מול ויאריאל בספרד, גם אם פוזנאן הפסידה לבסוף 4:3. במחזור השני, הוא כבש ובישל בנצחון 1:4 משכנע על אוסטריה וינה.
וכך, בסופו של דבר, הגיעה גם השיחה המיוחלת מאנדרסון. אישק חזר בחודש שעבר לנבחרת לראשונה מאז 2016, שותף פעמיים כמחליף במשחקים רשמיים בליגת האומות, ועכשיו ההתאחדות הסורית יכולה לשכוח ממנו. אין טעם להטריד אותו יותר – האופציה הזו כבר בלתי אפשרית. בכל הקשור לקהילה האשורית, אישק רק רוצה לחזור בבוא העת ולסיים את הקריירה באסיריסקה, שמשחקת בימים אלה בליגה השלישית.
הוא הבטיח לעשות זאת כאשר עזב, אבל היום הזה עוד רחוק – ובגיל 29 אישק מאמין שיוכל לנסות את מזלו בליגה גדולה יותר בקיץ הקרוב, כאשר יהפוך לשחקן חופשי. אם שופטים לפי הפוטנציאל שגילה בתחילת דרכו ולפי כושרו בפולין בשנתיים האחרונות, זה בהחלט מגיע לו. לעומת זאת, בפוזנאן מקווים להשאיר את "בנזמה האשורי" בשורותיהם, ובינתיים יש להם מטרות זהות. אישק רוצה לשקם את המצב בליגה ולהמשיך להפציץ בקונפרנס ליג, בשאיפה להעפיל לשלב הבא. כעת ממתינים לו שני מפגשים מול הפועל באר שבע, וזה בדיוק סדר גודל של יריבה מולה הוא מוצא בדרך כלל את הרשת. אם זה יקרה, אפשר לברך אותו גם בארמית.
מה דעתך על הכתבה?