קווין דה בראונה הוא אמן הבישול שלפני הבישול. לו רק היו האסיסטים בכדורגל נספרים כמו בהוקי קרח, שם גם המוסר למוסר האחרון מקבל את הנקודה, הבלגי היה מציג נתונים אסטרונומיים, והוא אף "התלונן" על כך לא פעם בבדיחות דעת. ואולם, הוא מעולם לא העלה בדעתו שיוכל לסדר את הבישול שלפני הבישול דווקא לקבוצה היריבה.
אתמול, באנפילד, זה קרה. כדור חופשי של כוכב מנצ'סטר סיטי הגיע לידיו הבטוחות של אליסון, והשוער הברזילאי של ליברפול שיחרר אותו מיד לכיוונו של מוחמד סלאח. ז'ואאו קאנסלו פיספס, המצרי דהר באין מפריע לכיוונו של אדרסון והכניע אותו כדי לסדר לאדומים ניצחון 0:1 יוקרתי וחשוב ביותר במה שהיה אמור להיות משחק העונה, אבל הפך למשהו קצת אחר לאור המשבר שפקד עד כה את הקבוצה של יורגן קלופ.
בכך שמר אליסון על סטטיסטיקה יוצאת דופן באופן קיצוני – זו העונה הרביעית ברציפות בה מעורב השוער בכיבוש לזכות ליברפול. בנוסף לנגיחה המפורסמת לרשת ווסט ברומיץ' בזמן פציעות במאי 2021, שהיתה כה חיונית להבטחת הכרטיס לליגת האלופות, יש לו כבר שלושה אסיסטים לסלאח. הראשון הבטיח את הניצחון על מנצ'סטר יונייטד בינואר 2020, כאשר כדור ארוך של הברזילאי הוציא את המצרי למתפרצת בתוספת הזמן והבטיח את הנקודות ב-0:2 על מנצ'סטר יונייטד. השני התרחש בפברואר האחרון, וסלאח קירקס את ההגנה האומללה של נוריץ' כדי להשלים את המהפך ולאפשר לליברפול לנצח את האנדרדוג 1:3. הפעם, היה זה הביצוע החלק והיפה מכולם, והוא הגיע בעיתוי קריטי. לא כל שוער יכול להתגאות בבישול לשער ניצחון בקרב מול האלופה שנחשבת לדעת רבים לקבוצה האיכותית בעולם.
באופן כללי, היה זה משחק אדיר של אליסון. הוא עצר כל מה שארלינג הולאנד הצליח לבעוט לעברו, הפגין ביטחון עצמי גבוה מאוד, והצליח להעביר אותו גם לחבריו עם שפת גוף לוחמנית במיוחד. האסיסט היה פרס הולם על הופעה קרובה לשלמות, אבל עם כל הכבוד לשוער היה זה בעיקר הרגע של סלאח, במה שעשוי להיות מפנה דרמטי עבור העונה של הכוכב המרכזי של ליברפול.
מאז פתיחת העונה, הוא היה לרוב הצל של עצמו, וההופעה החלשה ביותר היתה בהפסד לארסנל במחזור הקודם. מכאן אפשר היה לצלול עוד יותר, ואפשר לקום לתחיה. שלושער כמחליף מול ריינג'רס בהחלט תרם רבות לשיפור מצב הרוח, אבל הוא גם העניק לקלופ רעיון טקטי מבריק במיוחד, שיושם אתמול בהצלחה מסחררת. במשחקים רבים מדי בתחילת העונה, נדחק המצרי לקו הימני ולא הפגין את הפריצות הסוחפות למרכז כפי שהיה רגיל לעשות בהיותו אחד החלוצים הטובים בתבל.
אתמול, במהלך שהפתיע גם את פפ גווארדיולה, הציב אותו המאמן הגרמני במרכז והעניק לו חופש פעולה מוחלט. אז סלאח נדד לא פעם גם לאגף האהוב שלו, אבל הוא צץ כמעט בכל מקום, ולהזדמנויות הטובות ביותר הוא הגיע ממש במרכז הרחבה. בתחילת המחצית הראשונה שלח אותו רוברטו פירמינו לדייט עם אדרסון, והברזילאי השכיל להדוף בנגיעה קלילה שנעלמה מעיניו של השופט – ליברפול לא קיבלה אפילו קרן. את הצ'אנס השני סלאח כבר לא פיספס. האם זה יחזיר אותו לחיים לאורך זמן? האם יהיה זה התפקיד החדש שלו גם במשחקים הבאים? נצטרך להמתין ולראות, אבל יש כאן סיכוי להתפתחות מהותית בקבוצה שנראתה עד כה עייפה ומקובעת מדי. אולי זה הניצוץ שמסוגל להצית אותה מחדש.
עד עכשיו, היה לואיס דיאס אחראי על הניצוצות, אבל הקולומביאני נפצע בקרב מול ארסנל וייעדר עד סוף השנה. זו מכה משמעותית ביותר לסגל של קלופ, אבל אתמול הוא מצא פתרון מסוים, כאשר הותיר בהרכב את רוברטו פירמינו עם המוטיבציה העילאית שלו, צירף אליו את דיוגו ז'וטה, וסיפסל את דרווין נונייס. כך לא נדרש הרכש האורוגוואי היקר לסבול מהדקה הראשונה מהשוואות לא מחמיאות במיוחד להולאנד, והחוד האדום היה גמיש הרבה יותר. נונייס נכנס רק בשלבי הסיום כדי להטריד עם העוצמה הפיזית שלו את העורף העייף של היריבה, אבל קבלת ההחלטות שלו לא היתה מזהירה.
בנוסף, פציעה של איברהימה קונאטה, לצד אי הכשירות של טרנט אלכסנדר ארנולד, הביאה לאלתור נוסף שהתברר כמוצלח. ג'ו גומז, שהיה אמור לשחק כמגן ימני, הוזז לעמדה נוחה יותר עבורו כבלם, השכיח את ההופעה הקטסטרופלית מול נאפולי בליגת האלופות והוכתר לאיש המשחק. ג'יימס מילנר, האיש שיכול לשחק בכל עמדה, הוזעק על מנת לאייש את המשבצת הבעייתית מימין, ועשה עבודה מזהירה שהזכירה את עונת 2016/17 במהלכה שיחק כמגן שמאלי. הוא היה הרבה פחות הרפתקן בגיחות קדימה בהשוואה לאלכסנדר ארנולד, ולא ניהל את המשחק כמוהו, אבל מול האלופה האימתנית נדמה היה דווקא הגישה השמרנית היתה נכונה הרבה יותר.
האם זה הוביל לעליונות של ליברפול בדרך לניצחון משכנע? ברור שלא. המפגש היה שקול יחסית, עם יתרון מסוים של מנצ'סטר סיטי במרכז המגרש ברוב הדקות. הוא יכול היה בקלות ללכת גם לכיוון הניצחון של האלופה, במיוחד אם השער של פיל פודן היה מאושר לרגל חגיגות הארכת החוזה שלו. היה זה בסיום התקפה מסוגננת בתחילת המחצית השניה, אותה הובילה דה בראונה עם מסירת עומק פנטסטית להולאנד, בשיתוף הפעולה המזהיר בין שני הכוכבים שנבראו כדי לשחק זה עם זה. הוא נפסל בהוראת VAR בגלל עבירה קודמת של הנורבגי, והחלטת השיפוט גררה תגובה נזעמת ואמוציונלית במיוחד של גווארדיולה.
היתה זו טעות מצד הקטלוני, כי ההצגה שלו הדליקה את הקהל, והמשחק שהתנהל באופן מסודר במחצית הראשונה הומר בכאוס מוחלט ומהיר. הכאוס פעל, כמובן, בעיקר לטובת הקבוצה שאוהבת "כדורגל רוק כבד". קלופ עשה את המיטב על מנת לשלהב את האוהדים הביתיים עוד לפני המשחק. הוא האשים (בצדק) את מנצ'סטר סיטי בכך שהיא מוצאת דרכים לעקוף את תקנות הפייר-פליי הפיננסי, ונהנית מתקציבים בלתי מוגבלים כי היא שייכת למשטר ולא לגוף פרטי. עיתוי ההצהרה נועד לייצר אווירה עויינת ככל הניתן כלפי האורחת, והתנהלות המוגזמת של גווארדיולה הוסיפה שמן למדורה.
באנפילד זוכרים היטב כי פפ מעולם לא ניצח שם כאשר היה בו קהל, וההישג היחיד שלו התרחש בתחילת 2021 אל מול יציעים ריקים בתקופת הקורונה. באופן כללי, ניצחון החוץ האחרון של מנצ'סטר סיטי על ליברפול עם אוהדים היה אי שם ב-2003. יש באיצטדיון הזה קסם מיוחד, ונוצרים בו רגעים מיוחדים, כמו השער המטריף של סלאח בתיקו 2:2 לפני שנה. היה זה המשחק הראשון ברצף המשחקים בהם לא הפסיד קלופ לגווארדיולה בכל המסגרות, אשר הגיע אתמול לחמישה. זה לא דבר של מה בכך. גם כאשר ליברפול במשבר, גם כאשר היא סובלת מבעיות חמורות בסגל, היא מוצאת את הדרך לתת פייט אמיתי לתכולים, ואפילו לגבור עליהם.
כלל לא בטוח שזה יחזיר את סגנית האלופה למאבקי הצמרת, ובינתיים המרוויחה הגדולה היא ארסנל שהגדילה את היתרון בפסגה לארבע נקודות, אולם יש כאן סיכוי להתעוררות. ליברפול היא הראשונה ששמרה העונה על רשת נקיה מול מנצ'סטר סיטי בפרמיירליג. למעשה, היא השניה אחרי בורנמות' שלא איפשרה להולאנד להבקיע. היא גם הראשונה שניצחה אותה, והעניקה תקווה לאנגליה כולה. למרות הכל, אפשר לעצור את המכונה של גווארדיולה. אפשר להתמודד עם הולאנד ודה בריינה. ולפעמים, הבלגי אפילו משתתף בבניית השער לרשת שלו.
