.
בני סכנין אמנם הפסידה 1:0 למכבי תל אביב במוצאי השבת האחרונה, אבל "כוכב המחזור" הגיע משורותיה: מוחמד אבו יונס. היו"ר ירד לחדר ההלבשה כדי לצעוק על השופט דוד פוקסמן ("תן לו חולצה צהובה! אתה לא מתבייש? אין לך בושה"), חזר למגרש כדי לתקוף אותו גם בריאיון טלוויזיוני, המשיך להטיח האשמות למחרת וכנהוג במחוזותינו עלה להדרן ביום רביעי, בבית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל.
הכול נראה טבעי ומובן: יו"ר מגן בחירוף נפש על הקבוצה שלו, שלגישתו קופחה (גם אם הצילומים הוכיחו אחרת). רק דבר אחד נשכח מלב: זה אותו אבו יונס שלפני כחודשיים הצהיר כי הוא עוזב את הכדורגל באופן מיידי.
ב-10 באוגוסט, אחרי שהסביר מדוע החליט לעזוב אחרי כ-11 שנים בתפקיד ("אפסו כוחותיי, כל דבר אני לוקח ללב"), נשאל אבו יונס בתכנית הספורט של 103fm האם ההחלטה שלו סופית. על כך השיב: "זה לא 'תחזיקו אותי'. זה סופי. מי שרוצה לעזור, שיעזור לקבוצה, לא לי".
המופע השבועי הוכיח אחרת, ולא בפעם הראשונה. בהשראת אבו יונס, חזרנו למקרים נוספים בהם ראשי קבוצות בליגת העל נקטו בגישת מוכר הארטיקים וצעקו לעיני כל: "אני הולך". כולם, אגב, עדיין כאן.
מרץ 2015: עירוני קרית שמונה הפסידה בפעם הרביעית ברציפות (2:1 לבית"ר ירושלים) אבל יותר מכל העיבו הקריאות הגזעניות כלפי אלי דסה. שרצקי טען שאף אחד פרט למגן לא שמע את הקריאות, אבל ביקש להמתין לדו"ח השיפוט והדגיש: "ביום שיהיו קריאות גזעניות, אעזוב את המועדון". השופט רועי ריינשרייבר ציין את הקריאות והוסיף כי "דסה איים לרדת מהמגרש". זה היה רק איום, בדיוק כמו אפשרות העזיבה של שרצקי.
נובמבר 2016: התוצאות המאכזבות גרמו לשרצקי לשקול לא רק את שחרור כל הזרים, אלא גם עזיבה שלו. "אני לא נהנה", הסביר לוואלה! ספורט. "יכול להיות ש-18 שנה זה מספיק".
ספטמבר 2019: בעקבות פתיחת עונה מאכזבת, שרצקי רצה להעביר את זכויות הניהול בקרית שמונה למנכ"ל יוסי אדרי. "אני עוזב את קרית שמונה וגם את הכדורגל", הכריז. הפעם גם במועדון לא האמינו ואמרו: "כל עוד הוא מחזיק את הקבוצה כלכלית, הוא ימשיך להתעסק גם בניהול. איזי אוהב כדורגל לפני הכול".
ספטמבר 2021: מאבק מול רשות המיסים אחרי דחיית ערעור בעניין הזכאות להטבות מס, גרם לשרצקי להודיע בריאיון: "אם הערעור לא מתקבל, אני עוזב את קרית שמונה. מתחרט על כל שקל ששמתי". איש לא הופתע כאשר שרצקי התייצב כמנהגו גם למסיבת העיתונאים שפתחה את עונת 2022/23.
יוני 2014: העלויות הכספיות הגבוהות שדרשה העירייה לשימוש באצטדיון החדש, הביאו את כץ להודיע כי הפועל חיפה תארח בעכו ואז גם לאיים בעזיבה. כחודשיים לאחר מכן, הפועל חיפה הייתה זו שחנכה את האצטדיון במשחק גביע הטוטו מול הפועל עכו.
יוני 2015: כץ כעס על הנתק בין המאמן טל בנין למנכ"ל אפרים גבאי, לא מצא פתרון וכמובן איים לעזוב. "נמאס לי מהגנון הזה", אמר ל-YNET. "אני לא צעיר ושופך מיליונים לקבוצה, חבל שזו התודה שאני מקבל. אולי פשוט אקום ואלך". הגנון נמשך עד עימות שכמעט גלש לפסים פיזיים בדצמבר. בנין וגבאי הושעו ובהמשך פוטרו.
יולי 2018: פרשת המסרונים עוררה זעם רב אצל כץ, שבתגובה איים לעזוב. "עדיין לא החלטתי אם להישאר או לא, אני מתלבט", אמר בריאיון לרדיו חיפה. "לא הסכמתי לשוחח עם השחקנים, שיעשו חשבון נפש". השחקנים התנצלו למחרת, האיום הוסר.
מאי 2019: כץ פנה לבקרת התקציבים כדי לבחון אפשרויות עזיבה. לרדיו חיפה הסביר: "אני אעזוב בצורה מסודרת. זה לא יקרה מהיום למחר. אולי השנה ואולי עוד שנתיים".
מרץ 2020: בתחילת משבר הקורונה ולאור הצורך לטפל בעסקיו בארה"ב, הודיע יואב כץ על העברת זכויות הניהול של הפועל חיפה לידי נאמן, עו"ד אלעד מאירי. ההחלטה לא הייתה לעזוב אלא לזוז הצידה, אבל גם לא החזיק. הנאמן, אגב, נטש אחרי חמישה ימים.
מרץ 2010: בעקבות התקרית האלימה שבמהלכה תקפו אוהדים של הפועל באר שבע את המאמן גיא עזורי, הודיעה ברקת כי תיפרד מהמועדון בתום העונה. "החלטתי לעזוב את הקבוצה, ראיתי שאני לא יכולה להמשיך ככה", אמרה אז. "העזיבה של עזורי הייתה קו אדום. הקבוצה לא שלי אלא של האוהדים. קיבלתי מהם מנדט וניסיתי לעשות את הטוב ביותר. הם לא חשבו כמוני, וזהו". בחלוף חודשיים, ולאחר תמיכה נרחבת שקיבלה מהקהל, כינסה עוד מסיבת עיתונאים והכריזה: "האוהדים השתנו, אני נשארת".
פברואר 2019: חלון ההעברות הפוליטי רתח ובמהלכו הודיעה מפלגת הימין החדש על רכש נוצץ. אלונה ברקת שובצה במקום השלישי במפלגתם של נפתלי בנט ואיילת שקד, והפקידה את הפועל באר שבע בידי אסי רחמים. "אעמוד בכל ההתחייבויות, הפועל באר שבע תישאר בלבי לעד". המפלגה החדשה כשלה בקלפי באפריל, ובזמן שבנט עוד חיפש את הפתקים האבודים, ברקת כבר חזרה לבאר שבע.
מרץ 2020: בפתח משבר הקורונה ובעקבות חוסר הסכמת השחקנים לחתום על הסכם קיצוץ השכר, הודיעה ברקת על עזיבת הפועל באר שבע והעבירה את זכויות הניהול לידי נאמן, עו"ד יצחק יונגר. "זה יום עצוב עבורי, אין לי אופציה אחרת", הודיעה. הפעם ההפסקה נמשכה 10 חודשים, עד הקאמבק בינואר 2021.
נובמבר 2014: זוכרים את צמד המילים "אפסו כוחותיי" מתחילת הכתבה? אז בדיוק כך הודיע אבו יונס על התפטרותו כבר לפני כשמונה שנים. בעקבות העובדה שהכסף המובטח מקטאר ומהעירייה לא הגיע, אמר אז אבו יונס לוואלה! ספורט: "לא רוצה לרב יותר, אולי אני לא מתאים לדברים האלה. סיימתי עם הכדורגל".
יוני 2015: העונה הסתיימה, המאבק עם העירייה התחדש והפעם לא רק אבו יונס הודיע על התפטרותו, אלא ההנהלה כולה. "אולי זה סוג של לחץ כלפיי ראש העירייה. אבו יונס כבר התפטר וחזר בו", העריך אז גורם במועדון. הוא לא טעה.
דצמבר 2021: סכנין שרדה עוד כמה משברים דומים, ירדה ליגה וחזרה, ואז קיבלה הודעה על סגירת אצטדיון דוחא עקב הפרת רישיון העסק. גם במקרה הזה הושמע איום, רק בנוסח שונה. "אם לא רוצים אותנו בליגה, נפרק את הקבוצה", אמר אבו יונס. "אם לא יאשרו לנו לשחק בבית, לא נופיע למשחקים". סכנין נאלצה לנדוד אז בין קרית שמונה, נתניה ובלומפילד. פירוק או אי הופעה למשחקים, מיותר לציין, לא קרו.
מאי 2022: שוב גיוון באיומים, הפעם לאחר פארסת ביטול המשחק מול מכבי חיפה. הקנס הכבד שהטילה מנהלת הליגות (250 אלף שקלים) גרם לאבו יונס להכריז במסיבת עיתונאים בהולה: "מהיום אנחנו לא חלק מהמנהלת. "ננסה למצוא עוד קבוצות שיילכו איתנו בעניין הזה". אפשר להניח בזהירות שאף אחת לא הצטרפה למהלך, שכן גם היום סכנין משתייכת למנהלת.
פברואר 2020: האכזבה מהתנהגות האוהדים, חוסר הגיבוי מהעירייה והעמדתו לדין על ידי ההתאחדות לכדורגל, הובילו את אייל סגל להודיע (במגילה בפייסבוק כמובן) על עזיבת הקבוצה הבוגרת. סגל החליט אז להעביר את זכויות הניהול למנכ"ל ניב גולדשטיין וביקש מהדירקטוריון למצוא מועמדים לרכישה, כשהוא ימשיך להשקיע במחלקת הנוער.
ינואר 2022: סגל התראיין לתכנית הספורט של 103fm וטען כי "הקורונה קצת טרפה את הקלפים" ומנעה את יישום תכנית העזיבה שלו. "לאדם הנכון אני אתן את מכבי נתניה בחינם", הוסיף.
יוני 2022: כמעט שנתיים וחצי אחרי הודעת העזיבה הראשונה ובתום עונה מוצלחת שבה מכבי נתניה השיגה את הכרטיס לאירופה, סגל שוב פנה לאוהדים בפייסבוק וסיפר על חזרתו "לתכניתי המקורית לזוז הצידה". עד הפוסט הבא.
יולי 2020: איציק ניסנוב הצהיר כי העביר את סמכויות הניהול לאחיו שרון. "אני חוזר ליציע", הודיע. אחרי ארבעה ימים כבר שב לניהול השוטף, והדבר לא השתנה. כפי שאמר המאמן המפוטר קובי רפואה בריאיון בתכנית "יציע העיתונות" לפני כשבועיים וחצי: "איציק ניסנוב הוא הקובע בהפועל תל אביב".
ספטמבר 2020: עשרות אוהדים הגיעו לסביון כדי למחות מול ביתו של שרון ניסנוב אחרי הפסד למ.ס. אשדוד, אבל המשטרה פיזרה אותם. הבעלים התייחס לכך ואמר אז לאנשי המועדון: "האוהדים לא מבינים שאנשים לא באמת רוצים לבוא להפועל תל אביב. אם היה בא מישהו רציני, כבר מזמן היינו משחררים".
ינואר 2021: בעקבות אירוע אלימות חריג (השלכת לבנה על ביתו של שרון ניסנוב) שקלו האחים לעזוב באופן מיידי. לאחר מכן נטען בפרסום ב-YNET כי יעזבו רק לאחר שישלימו את החיזוק בינואר ואז יעבירו את המועדון לידי נאמן או קבוצת ניהול. זה לא קרה.
יוני 2022: בתגובה לחרם האוהדים שסירבו לרכוש מנויים, הבעלים פרסמו מכתב והביעו נכונות להעביר את הפועל תל אביב לידיים אחרות. "מודעים לכך שהגיע הזמן להעביר את המושכות", כתבו. "ככל שיבוא אדם בעל אמצעים אשר יכולותיו הכלכליות גבוהות, ניתן לו את כל אחזקותינו ללא כל תמורה ונשוב מיד אל היציע".
