במשך שנים מתלוננים אוהדי הפועל תל אביב על "המשחק" אותו משחקים בעלי המועדון, האחים ניסנוב, בנוגע לרצונם למכור את הקבוצה. הם טוענים כי כלפי חוץ האחים איציק ושרון ניסנוב משדרים (בעיקר מדברים) שהם רוצים למכור את המועדון, אבל בפועל הם לא עושים דבר כדי לממש את ההצהרות שלהם.
השבוע קיבלו האוהדים האדומים חיזוק לטענה הזו. החלטת ה- CAS (בית הדין העליון לספורט) למחוק את חובות המועדון למאמנים ושחקנים מחו"ל, חובות הנאמדים בסכום של כ-20 מיליון שקלים, הסירה את המסכות מפניהם של בעלי הפועל תל אביב, וחיזקה את הטענות של אוהדיה, שהאחים ניסנוב לא באמת רוצים למכור את המועדון, והם מאוד נהנים לשחק עם הצעצוע בדמותו של מועדון הכדורגל של הפועל תל אביב.
במשך שנים שידרו האחים ניסנוב שהסנקציות שהטילו אופ"א ופיפ"א על המועדון בעקבות החובות האסטרונומיים, מונעת מרוכשים פוטנציאליים לרכוש את הפועל תל אביב. הם ניגנו את הפזמון הזה לאורך השנים, והם גם ניצלו אותו כדי להצדיק (ניסו – אבל לא הצליחו) את דפוס ההתנהלות שלהם לאורך השנים האחרונות – למכור שחקנים ולהשקיע במכנסיים בלי כיסים. לפחות לא עמוקים.
כבר 4 שנים מסתובבים האחים ניסנוב עם טקסט קבוע אותו הם שולפים אחרי כל התקפת זעם של האוהדים, אחרי כל כישלון בליגה, ובכל הזדמנות שהם רוצים להרגיע את השטח, הם כבר מדקלמים את החומר בעל פה. "אם יבוא מישהו נזוז הצידה אתמול, לא היום", אמר בכל הזדמנות איציק ניסנוב.
גם לשרון האח היו כמה אמירות קבועות. אחת מהן: "אם יבוא רוכש ראוי, נמסור את הפועל תל אביב בחינם". כך חלפו השנים, עברו הימים, ובעלי הפועל תל אביב ניסו להסביר כי איום הפירוק המרחף על המועדון מכיוון שוויץ, מונע מאנשי עסקים אמידים להיכנס למיטה חולה. היה משהו באמירה הזו (למרות שמועדונים נמכרים בגלל שנקלעו לחובות).
ההתנהלות המוזרה של בעלי הפועל תל אביב אחרי ההחלטה הדרמטית של ה-CAS נותנת תחושה שהאחים ניסנוב כאן כדי להישאר. אין להם כוונה ללכת לשום מקום. (כך לפחות זה נראה). אם הם לא הפכו עולמות כדי למצוא רוכש, וגם לא הרימו ידיים כאשר ערימת התביעות של מאמנים ושחקנים זרים איימה על עתידה של הקבוצה, למה שהם יעמידו את המועדון עכשיו למכירה?
מי שרוצה באמת למכור, מי שהרים ידיים ומשדר (לפעמים) סימני יאוש, היה אמור לנצל את החלטת ה- CAS לפסטיבל תקשורתי, במהלכו יבצעו קמפיין תדמיתי ושיווקי כדי להדליק את הרוכשים הרדומים. ומה עשו ראשי המועדון ביום חגם? הם הסתפקו בהודעה קצרה לתקשורת ובה כתבו בכמה שורות את ההחלטה של בית הדין העליון בשוויץ.
שש שנים המועדון מנהל מלחמת התשה מול מוסד הערעורים הגבוה של אופ"א, שש שנים המועדון נמצא בין החיים למוות, ואת ההחלטה הדרמטית הזו, הם ניסו (כך נראה) להסיר מסדר היום, להוריד מהרדאר התקשורתי. ככה מתנהלים אנשים שרוצים למכור את הקבוצה שלהם? ככה מהר הם ממהרים להמשיך את השיגרה? זה לא שהם לא יודעים איך עובדים מול התקשורת, זה לא שהם לא יודעים לזהות שיש כאן חתיכת אירוע בסדר גודל שלא היה למועדון בעשור האחרון, אירוע שיכול לשנות את התמונה מקצה לקצה.
הם יודעים הכל, תסמכו עליהם. אבל כנראה שיש להם עוד משימה אחת להשלים, ואם היא תסתיים בהצלחה, כנראה שלא תהיה להם סיבה לחפש רוכשים, אפילו תהיה להם סיבה לסרב להצעות רכישה שיהיו (תכף נגיע למשימה השנייה).
בשנים האחרונות, ובעיקר בקיץ האחרון, האחים ניסנוב ביצעו מכירת חיסול. הם מכרו כל מה שרק אפשר היה למכור, הם הכניסו מיליוני שקלים לקופת המועדון, והחשבון פשוט: ככל שנמכרו יותר שחקנים, הם הביאו פחות כסף מהבית. על פי ההכנסות בשנה האחרונה ממכירת שחקנים, נראה כי האחים ניסנוב לא הביאו העונה כסף מהבית. על פי התקציב וההכנסות הצפויות, כולל ממכירת שחקנים, נראה כי לא יהיה צורך גם לממש את הערבויות בבקרה.
וככה, עם השנים, האחים ניסנוב הצליחו לשרוד את כל הסערות. הם החליפו מאמנים בלי הפסקה, הם כיכבו בכל הסקנדלים שהיו במועדון, הם תמיד (טוב, לרוב) האשימו את האוהדים שמרחיקים כל רוכש שמתעניין ברכישת המועדון, הם התבכיינו בלי הפסקה, אבל הם לא סטו ממסלול ההמראה שסימנו לעצמם – למחוק את כל התביעות נגד המועדון בבית הדין העליון בשוויץ, למכור שחקנים בסיטונות בלי להתרגש מהסערה והאיומים של האוהדים.
והכל נועד כדי לצמצם את ההשקעה הפרטית, כדי להגיע למימוש התוכנית המשלימה, בדיוק כמו תוכנית כללית מושלם. התוכנית שתסדר להם כיסוי ביטוחי מלא, בלי השתתפות עצמית, ואולי אפילו עם פרמיה מובטחת. עכשיו, אחרי שחשבון הבנק שלהם התמלא ממכירת שחקנים, ואחרי שאיום התביעות בסכום של כ-20 מיליון שקלים הוסר השבוע, האחים ניסנוב עסוקים כעת במערכת הבחירות על ראשות ההתאחדות לכדורגל שייערכו בעוד חודש וחצי. הם פועלים במרץ רב לבחירתו של שינו זוארץ.
אם שינו זוארץ ייבחר, הסיכוי שלהם לשרוד כבעלים של הפועל תל אביב יהיה גדול הרבה יותר. התומכים הגדולים בזוארץ הם בדיוק אלה שנלחמים בשנים האחרונות על צמצום ליגת העל לעשר קבוצות. אפשר למצוא בראש רשימת התומכים את יעקב שחר, מורן מאירי, ברק אברמוב, האחים ניסנוב, וגם את ארז כלפון, יו"ר מנהלת הליגות. כל החבורה הזו מעוניינת להשתלט על כספי זכויות השידור, הם רוצים לחלק את הכסף הגדול לקבוצות הגדולות, הם רוצים לשנות את כללי המשחק ולשנות את השיטה.
אף אחד מכל השמות הללו, לא מסתיר את רצונו בצמצום הליגה, אבל כולם מנסים להסתיר את המניע. להפוך את הכדורגל למשחק של עשירים, לקחת את הכסף הגדול ולחלק אותו בעיקר לקבוצות הגדולות. ככה יפרקו את הקבוצות הקטנות, אבל ככה האחים ניסנוב יקבלו (בלי להתאמץ) עוד מיליוני שקלים בכל עונה.
במציאות כזו, תשכחו מהאפשרות שהאחים ניסנוב ימכרו את הפועל (זו דעתי), תשכחו מהאפשרות שהם יעמידו קבוצה שתתמודד על האליפות, תשכחו לראות אצלם קבוצה אטרקטיבית. אבל כסף יהיה להם. הרבה כסף. ואולי עם התוכנית החדשה אותה מובילים מכבי חיפה ומכבי תל אביב, האחים ניסנוב לא ייאלצו אפילו להשכיב ערבויות בבקרה.
אם נציגי מכבי חיפה, מכבי תל אביב, בית"ר ירושלים והפועל תל אביב יצליחו להחזיר את זוארץ לתפקיד יו"ר ההתאחדות, תשכחו מהסיסמא – כדורגל להמונים. המועדונים הגדולים (כן, גם הפועל תל אביב) יחלקו ביניהם את השלל הרב בלי למצמץ. בשנים האחרונות אותם כוחות חזקים מנהלים מאבק מתמיד בדיוני המנהלת, בהנהלת ההתאחדות, ובעיקר בחדרי חדרים, על צמצום הליגה וחלוקה שונה של כספי זכויות השידור.
העמידה הנחרצת של אורן חסון נגד צמצום הליגה וחלוקה לא שוויונית של זכויות השידור, גרמה לחזירים שבין המועדונים הגדולים לפעול כדי להזיז אותו מההגה. ולפני שהתוכנית הזו תתממש (אם כמובן זוארץ ייבחר), האחים ניסנוב יעמידו בעונה הבאה קבוצה איכותית יותר (אפשר לקחת הלוואות על חשבון הכסף הגדול שייכנס עונה לאחר מכן) כדי להיות בין 10 (אולי 12) הקבוצות הראשונות.
ואז החלום שלהם יתממש: צמצום הליגה וחלוקת 100 מיליון השקלים ויותר, לקבוצות הגדולות (והאחים ניסנוב בפנים). שנים שהם מחכים לרגע בו יגשימו את החלום: המועדון יהיה בלי חובות, ועם הכנסות של עוד כמה מיליוני שקלים מכספי זכויות השידור, מספיק כסף כדי להעמיד קבוצה שתשרוד בליגה של 10-12 קבוצות. והאוהדים האדומים ימשיכו לזמזם את המילים שכל כך מוכרות להם משירו של אריק איינשטיין: "ואיזה מסכנים האוהדים – שאוכלים להם ת'לב". האחים ניסנוב נותנים למחשבות שלהם לרוץ לכל הכיוונים, העיקר לא לכיוון רוכש/משקיע אמיד. בינתיים הם (או התקשורת) יפריחו בלונים לאוויר, והכל כדי להרגיע את האוהדים. לפחות לנסות.
