דנים אותם לכישלון: דנמרק התפרקה ברגע הלא נכון

play
פתיחה מאכזבת למונדיאל. אריקסן | GettyImages, Justin Setterfield
תיקתקנו: סיכום אירועי היום בספורט, 30.11 05:17

היסטורית, דנמרק מחויבת למשחק התקפי, אבל כשכל הכוכבים לא פוגעים כבר חודשים, כשאריקסן נשאר ללא סיוע וכשהנבחרת עסוקה יותר במה שקורה מחוץ למגרש, התוצאה היא הדחה משפילה. לפחות השאלות שיעסיקו את הדנים אחרי הטורניר יהיו על כדורגל ולא על מחאות

(גודל טקסט)

בדקה ה-86 כריסטיאן אריקסן שוב קיבל את הכדור סביב עיגול האמצע. הוא הרים את הראש ולא ראה שחקנים בעמדה טובה קרוב לשער, אז הוא מסר שמאלה ורץ בעצמו לרחבה. הכדור, שוב, לא הגיע אליו. כמו לכל אורך המשחק המכריע מול אוסטרליה, הכוכב הגדול של דנמרק היה רחוק מהאירועים. הכול עבר דרכו אמנם, כמו שדנמרק רגילה לשחק, אבל זה לא היה מאיים, זה לא היה מסוכן. דנמרק, שרבים סימנו אותה ככבשה השחורה בטורניר הזה, זו שתפתיע את כולם ותגיע רחוק, הפכה לנאחס שהרס למנחשים את ההימורים שלהם.

הנבחרת המלהיבה של היורו האחרון, זו שהתאחדה סביב דום הלב של אריקסן והציגה כדורגל התקפי ומלהיב, המשיכה לקמפיין מוקדמות מהטובים אי פעם (תשעה ניצחונות בעשרה משחקים, הפרש שערים 3:30) הולכת הביתה אחרי שלושה משחקים – ללא יצירתיות, יוזמה והרפתקנות. דנמרק כבשה שער אחד, וגם אותו כבש בלם. היא לא הבקיעה מול טוניסיה ואוסטרליה והציגה כדורגל שבלוני ולא מתוחכם. אין לה שופט להאשים, או לתלות את ההדחה בחוסר מזל. ההדחה מגיעה לדנמרק בגלל הכדורגל החלש שהציגה.


ללוח שידורי המונדיאל המלא
מונדיאל 2022 בוואלה! ספורט

אנדראס סקוב אולסן, שחקן נבחרת דנמרק מאוכזב
שער אחד בטורניר לדנמרק, גם הוא היה על ידי בלם. סקוב אולסן | אימג'בנק GettyImages, PAUL ELLIS/AFP

ישבנו אמש בעמדת השידור באיצטדיון אל ג'אנוב, מוקפים משני צידנו בצוותי השידור של שתי הנבחרות המשחקות על הדשא. משמאלנו, השדר האוסטרלי והפרשן לוק וילשייר ניגבו את הדמעות מאושר ולא האמינו למראה עיניהם. מימיננו, אנשי צוות השידור הדני, שמיד עם שריקת הסיום הניחו את המיקרופונים והביטו סביב. לפני עשרה ימים הם בנו על חודש ארוך בקטאר, חלמו אפילו על גמר סנסציוני. יולמאנד, אריקסן, חוסר התיאום בין השחקנים, התעוזה שלא הייתה קיימת, הבנאליות במשחק של שחקנים כמו סקוב אולסן ומאדס ינסן – את כל אלה הם האשימו בכך שהם חוזרים הביתה אחרי שלושה משחקים.

אי אפשר שלא לראות קו אחיד בין הכדורגל המשעמם, הכמעט עצוב, של המדינות האירופיות שבהן הביקורת על קטאר ועל ההשתתפות במונדיאל הזה היא הבולטת מכולן. דנמרק, הולנד, גרמניה, בלגיה – בכל המדינות הללו הביקורת רבה והאוהדים, שלרוב מגיעים כדי לתמוך בנבחרת הלאומית בכל מקום בו היא משחקת – הנבחרת מאכזבת. אבל יש גם דרגים לאכזבה: הולנד שיחקה לא טוב אבל השיגה את התוצאות שהייתה צריכה, בלגיה וגרמניה אכזבו אבל עדיין תלויות בעצמן ויכולות לתקן. דנמרק כבר הודחה.

הביקורת חדרה גם לנבחרת והפכה לנושא לשיחה בקרב השחקנים. אין ספק בכך, הדיון הציבורי במדינות הללו היה נרחב ובחלקן השחקנים התבטאו בנושא גם בתקשורת. שחקנים שטרודים בנושאים שאינם כדורגל, בזמן טורניר כל כך אינטנסיבי, לא יכולים להיות ממוקדים בכל מאת האחוזים במטרה המקצועית. לצד זאת חשוב לומר – גם באוסטרליה הביקורת על קטאר הייתה גדולה, שחקני הסגל אפילו השתתפו בשיר מחאה כחודש לפני הטורניר. אז קשה להאשים רק את הסחת הדעת בהדחת הדנים.

קספר יולמאנד, מאמן נבחרת דנמרק
הרבה מהביקורת מופנת אליו. יולמאנד | רויטרס

לדנמרק היו בעיות מקצועיות רבות, כפי שנחשפו בטורניר. המערך איתו הצליחו ביורו ובמוקדמות המונדיאל, 3-4-3, נזנח במשחק האחרון בשלב הבתים. נגד טוניסיה יולמנד חזר ל-4-3-3, כדי לאפשר לאריקסן לשחק בעמדה קדמית וחופשית יותר. אבל אריקסן פשוט לא הגיע לקטאר. הוא לא הצליח לבשל מצבים קורצים עבור שחקני ההתקפה ולא היה מספיק דומיננטי באף אחד מהמשחקים. בניגוד ליורו, כשבהיעדרו של אריקסן מיקל דמסגור לקח את המושכות, כאן לא היה מישהו שינהיג את הקבוצה בזמן שהכוכב נעלם.

כל החלוצים של דנמרק הגיעו לטורניר בכושר רע. יולמאנד ידע את זה ולכן הוא לקח איתו ארבעה חלוצים שונים, בתקווה שאחד מהם יתפוס. זה לא קרה, להיפך: במשחק הראשון עלה בהרכב קספר דולברג (לא כבש בסביליה העונה), במשחק השני החליף אותו בהרכב אנדראס קורנליוס (לא כבש בקופנהאגן העונה) ובמשחק השלישי כבר עלה מרטין ברייתווייט (שאמנם כבש 3 שערים העונה באספניול, אבל שערו האחרון בנבחרת היה במרץ 21 מול ישראל). החלוצים נראו במהלך הטורניר בדיוק כפי שהמספרים שלהם העונה מספרים – וכולם היו שקופים באותה המידה.

היסטורית, דנמרק מחויבת לכדורגל התקפי ויצירתי. מאז מונדיאל 1986 וה"דייניש דיינמייט", דנמרק מקפידה על כדורגל פתוח ושמח. כשמאמנים משחקים כדורגל הגנתי יותר, זה מביא לביקורת ולמלחמות פנימיות (כך לפני יורו 1992 מיכאל לאודרופ פרש מהנבחרת כי טען שנילסן משחק כדורגל הגנתי מדי, והכוכב הגדול של המדינה לא השתתף בזכייה בתואר הגדול שלה). יולמנד לא הגיע לקטאר עם כוונה לשחק כדורגל הגנתי או שמרני, אבל בפועל הוא לא שיחק כדורגל בכלל.

כריסטיאן אריקסן, קשר נבחרת דנמרק
הפעם, פשוט לא הופיע. אריקסן | רויטרס

הביקורת הציבורית על ההופעות בטורניר הזה תהיה קשה, כי הפעם היו ציפיות להגיע רחוק. האם אריקסן יכול להמשיך להוביל את הנבחרת? האם יולמאנד הוא האיש הנכון להוביל את הנבחרת ביורו הבא? מי יחליף את סימון קר כמנהיג של דור הכדורגלנים הזה? השאלות האלה יעסיקו את דנמרק בתקופה הקרובה, אבל זה יהיה בבית רחוק מאד מהשלבים המכריעים במונדיאל. אחרי ההדחה דנמרק תתחיל לעסוק בכדורגל ותניח לביקורות על עצם ההשתתפות בטורניר במדינה כמו קטאר.

עוד באותו נושא: מונדיאל 2022, נבחרת דנמרק

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי