שעות לפני שריקת הפתיחה למשחק בין איראן לניו זילנד, נדמה היה שהקרב האמיתי ביציעים כלל לא קשור לכדורגל. במרכז תשומת הלב עמדו דגלי האריה והשמש הסמל המזוהה עם איראן שלפני המהפכה האסלאמית של 1979 ועם רבים ממתנגדי המשטר הנוכחי בטהראן.
לקראת הטורניר פיפ"א אסרה הכנסת דגלים וסמלים מסוימים המזוהים עם האופוזיציה האיראנית אל תוך האצטדיונים. אלא שבשטח המציאות נראתה אחרת לחלוטין. אוהדים רבים הצליחו להיכנס לאצטדיון כשהם נושאים בדרך זו או אחרת את סמל האריה והשמש. אצל חלקם הוא הופיע על כובעים, אצל אחרים על חולצות, אצל אחרים כסמל קטן שהוצמד לבגדים, ובמקרים מסוימים אף כדגל של ממש.
עבור רבים מהם, עצם הנוכחות באצטדיון הייתה גם הצהרה פוליטית. בין היציעים פגשתי אוהדים איראנים שלא הסתירו את עמדותיהם. אחד מהם היה עטוף בדגל האריה והשמש. "אנחנו כאן בכל זאת", אמר בהתלהבות. "אנחנו רוצים איראן חופשית". הוא וחבריו אף קראו לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו "לסיים את העבודה" נגד משמרות המהפכה האיראניים.
אבל לצד הקולות הפוליטיים החריפים נשמעו גם קולות אחרים: אוהד איראני נוסף, שחבש כובע ועליו סמל האריה והשמש, בחר להציג גישה מורכבת יותר. כשנשאל האם מדובר בנבחרת של העם האיראני או בנבחרת של המשטר, השיב: "זו הנבחרת שלי. זו הנבחרת של איראן. לצערי היא פועלת תחת המשטר, אבל זו עדיין הנבחרת שלנו".
הוא אף הודה שהופתע להיכנס לאצטדיון עם הכובע שנשא את הסמל האסור. "לפעמים לא שמים לב לכל הפרטים", אמר בחיוך. "הפעם היה לנו מזל".
הפער בין שני האוהדים שיקף במידה רבה גם את הפער בתוך הקהילה האיראנית עצמה: יש מי שרואים בכל הופעה של הנבחרת הזדמנות למחות נגד המשטר, ויש מי שמבקשים להפריד בין הפוליטיקה לבין אהבתם לנבחרת הלאומית.
אלא שבתוך האצטדיון חיכתה הפתעה נוספת.
לצד האוהדים האיראנים הגיעו גם לא מעט אוהדים מקסיקנים, שחלקם בחרו לעודד דווקא את איראן. אחד מהם הסביר זאת בפשטות: "אנחנו מעודדים את כולם. החברה שלי איראנית. הכול קשור לאהבה, לאחדות, לחופש ולהיכרות עם תרבויות אחרות". כשנשאל מדוע נדמה שכל כך הרבה מקסיקנים בחרו לתמוך דווקא באיראנים, הוא סיפק תשובה מעניינת. לדבריו, בין שתי הקהילות קיימים קווי דמיון רבים. "משפחה, אוכל טוב ולעזור לאחרים כשצריך – אלה ערכים שאנחנו חולקים".
החיבור המפתיע הזה קיבל ביטוי גם בשיחה משעשעת עם אוהדת מקסיקנית אחרת. כאשר נשאלה מה פירוש הביטוי "טאקוס איראניים עדיפים", היא פרצה בצחוק והשיבה ש"איראן טובה יותר ממקסיקו בכל דרך". שניות לאחר מכן כבר תיקנה את עצמה והודתה שטאקוס מקסיקניים עדיין טובים יותר. אבל בשורה התחתונה לא היה ספק במי היא תומכת. "אני אוהבת איראנים. אני אוהבת פרסים", אמרה.
כשנשאלה איזו איראן היא מעדיפה – איראן של היום או איראן הישנה – ענתה ללא היסוס: "איראן הישנה". הסצנות הללו הפכו את המשחק בין איראן לניו זילנד להרבה יותר ממשחק כדורגל.
פיפ"א אולי ניסתה להשאיר את הפוליטיקה מחוץ לאצטדיון. אבל לפחות בלוס אנג'לס, נראה היה שהאריה והשמש מצאו את דרכם פנימה בכל זאת.
מה דעתך על הכתבה?