לפני המונדיאל, המארגנים בארצות הברית הופתעו לגלות שהמשלחת הנורבגית ביקשה אישורים מיוחדים לשלוח יותר מ-1,000 ק"ג של מזון עבור השחקנים שלה. היא הטיסה מעבר לים כ-300 ק"ג סלמון, כ-115 ק"ג של גבינה מקומית (גבינה חומה), בערך 6,000 תפוזים ועוד פריטים שניתן להשיג בקלות באמריקה. עם זאת, הספורטאים הסקנדינבים (וגם כדורגלנים מנבחרות אחרות) הבינו שהם צריכים לסרב לצרוך מצרכים אמריקאיים.
מה הסיבה לכך? למה בנורבגיה העדיפו להטיס את האספקה שלהם חצי עולם מאשר לבטוח בתוצרת המקומית? לא מדובר בסיבות דתיות, כמו הצורך של ישראל לשמור על כשרות, אלא בעיקר בעובדה שתזונאים של ספורטאים זרים מתייחסים לאוכל בארצות הברית כמפגע ביולוגי של ממש.
יש יותר מ-10,000 סיבות לכך. מכיוון שהשפעת התאגידים על הפוליטיקאים והרגולציה באמריקה גדולה בהרבה מאשר באירופה, המזון שם מכיל יותר רבבות תוספים מאושרים (בעיקר חומרים משמרים, אך לא רק). האיחוד האירופי, לשם השוואה, מתיר שימוש בכ-400 תוספים בלבד.
היכנסו למשחק הניחושים השתתפו בחידון ואולי תזכו בחבילה זוגית לרבע גמר המונדיאל
Norway reportedly traveled to the World Cup with 2,000 pounds of food and their own chef to ensure players keep a consistent quality diet they grew up with.
— Front Office Sports (@FOS) June 19, 2026
? 6,000 oranges
? 600 lbs of salmon
? 250 lbs of Norwegian brown cheese pic.twitter.com/Of9nP9IM0A
את ההבדלים הללו ניתן לראות היטב בפערי הבריאות בין היבשות. האירופאים רזים ובריאים יותר. ארצות הברית היא אולי המדינה העשירה בתבל ובעלת מערכת הבריאות המשוכללת מכולן, אך אזרחיה סובלים משיעורי השמנה ותחלואה חריגים, בעיקר בגלל איכות המזון.
לתזונה מסוג זה יש השפעה דרמטית על ספורטאים מקצוענים, שנדרשים לצרוך כמויות עצומות של קלוריות. קחו לדוגמה את לוקה דונצ'יץ'. הוא בילה את הקיץ שעבר במולדתו והתאמן באירופה, וחזר לליגה הטובה בעולם רזה מאי פעם. עם זאת, נראה שגופו מגיב בצורה קיצונית לתפריט האמריקאי, ועד מהרה הכוכב הסלובני החזיר כמעט את כל הקילוגרמים שהשיל. זו לא ספקולציה. העובדה שנבחרות מתייחסות לאוכל באמריקה כאל סיכון אינה נובעת מפרנויה.
קחו למשל את סיפור 6,000 התפוזים שהנורבגים ארזו במזוודות. מן הסתם, בארצות הברית גדלים הרבה יותר פירות הדר מאשר בסקנדינביה, וזול משמעותית לקנות אותם בסופר המקומי מאשר להטיס אותם מעבר לאוקיינוס.
?? ⚽ The Norwegian football team seen preparing waffles with imported ingredients from home.
— Roya News English (@RoyaNewsEnglish) June 21, 2026
They also traveled with at least 300 kilos of Norwegian redfish to feed the players during the 2026 World Cup. pic.twitter.com/5pOmItoseU
אבל המשלחת לא סתם ויתרה על התוצרת המקומית. אנשיה רצו להימנע מפירות צבועים בנפט שכמעט לעולם אינם נרקבים. רוב התפוזים הקונבנציונליים באמריקה בכלל לא מתחילים את דרכם בצבע כתום; רבים מהם נקטפים ירוקים, ואז נצבעים בצבע המאכל "Citrus Red No. 2" (אדום הדרים מס' 2). מדובר בתוסף המבוסס על נפט שסומן כגורם אפשרי לסרטן. הצבע שהצרכנים במדינה תופסים כסמל לבשלות מורכב למעשה מכימיקלים המופקים מזפת פחם.
וזה לא נגמר רק בצבע: הפירות הללו מרוססים במורפולין – חומר מקשר לשעווה שנאסר לשימוש ברוב המדינות בעלות רגולציה מחמירה על מזון. לאחר מכן, הם עוברים הבחלה בגז אתילן כדי לזרז את תהליך ההבשלה. התוצאה הסופית שמונחת במטבח מהונדסת כדי להיראות מושלם על המדף, לא כדי להזין את הגוף.
וזה, כאמור, גדול הרבה יותר מפירות הדר. מזון הוא דלק, ועבור ספורטאים – שמתפקדים כמו מכוניות מרוץ – האוכל האמריקאי משול לסולר מדולל. זו הסיבה שלהתאחדות הכדורגל בנורבגיה שווה להשקיע מאות אלפי יורו רק כדי להביא את הארוחות שלה מהבית.
מה דעתך על הכתבה?