כבר הספידו אותו: השחקן שהצטרף לסיפור של המונדיאל והנתון שידאיג אתכם

ליאו מסי וקיליאן אמבפה הם כבר מזמן הסיפור של טורניר גביע העולם הזה. אלא שביום שלישי השבוע הצטרף אליהם חבר חדש-ישן, שממש לא אמר את המילה האחרונה.

1

שלב הבתים בגביע העולם 2026 יגיע לסיומו עם הנץ החמה ביום א' הקרוב, ואם אתם מבסוטים מזה שהנבחרת האהודה שלכם השיגה שלושה ניצחונות או הולכת לעשות את זה משום שיש לה יריבה עצובה ועייפה – חכו רגע עם הזמבורות. מאז הטורניר של 1950 – הגיעו 38 נבחרות למשחק הגמר של הטורניר. מתוכן, זה נשמע מוזר כשחושבים על זה – רק ארבע היו מושלמות בשלב הבתים: הונגריה של 1954, ברזיל של 1970 ו-2002 והולנד של 2010. ומכל הרשימה המצומצמת הזו, כידוע, רק ברזיל הניפה את הגביע (פעמיים). ברזיל השנה לא מושלמת, כך שאם הסטטיסטיקה הזו תישמר – אף אחת מהקבוצות שכן יסיימו את שלב הבתים עם 100% הצלחה לא תיקח את הגביע בסוף הטורניר (באנגליה יכולים להתעודד). מצד שני, סטטיסטיקות צריכות להישבר מתישהו, לא?

2

יום יבוא ונכתוב על ליאור מסי, שלובש חולצה בצבע תכלת עם המספר 10 על הגב ומג'עג'ע ילדים על מגרש הבלטות של בית ספר חורטי הלטאות ברחובות. עד שהיום הזה יגיע, נתמקד במעלליו של מסי אחר, ליאו, שמחזיק על הגב כמעט לבד נבחרת לא מאוד מוכשרת, שמגיעה עם הטייטל של אלופת העולם, ואמור – לכאורה – לשמור על התואר של הנבחרת הזו. בינתיים, בשני משחקים מתוך השמונה שמסי שואף להגיע אליהם בטורניר הזה, ארגנטינה ניצחה – מול אלג'יריה זה היה קל וחביב (ומסי גם פירק עם שלושער) ומול אוסטריה זה היה מעט יותר קשה אבל עבר בשלום (מסי הסתפק הפעם רק בצמד).

זה יהיה כמובן הטורניר הגדול האחרון של מסי. תילי תילים של מילים כבר נכתבו עליו, על יכולותיו ועל ההשוואות הבלתי נגמרות בינו לבין דייגו מראדונה (אין באמת שאלה, הוא לא היה שורד אפילו פאול אחד שעשו על מראדונה). הוא מבין את המשמעות, כמובן, לא מדובר באיזה טמבל, וגם מבין את המחויבות שרובצת על כתפיו – לסחוב נבחרת אפורה מאוד עד הסוף. מצד אחד, זה לא אמור להיות פרויקט מטורף, כי ארגנטינה עדיין טובה יותר מרוב הנבחרות בטורניר הזה. מצד שני, בחייאת, כמה אפשר?

מרגע שיצא לדרך, לכולם ברור שהסיפור האמיתי של הטורניר הזה יהיה, כנראה – אם השיבוץ יצליח לארגן כזה – מפגש בין מסי לקיליאן אמבפה בשחזור הבלתי נמנע של הגמר מקטאר 2022. בזמן שמסי סוחב איתו נגרים, אמבפה נהנה מנבחרת לא רעה בכלל שעובדת איתו ומסייעת לו לפרק התנגדויות. עד עכשיו זה הלך לא רע, אבל בדיוק כמו ארגנטינה – צרפת עוד לא נתקלה ביריב משמעותי שאִתגר אותה באמת. יחד עם הגרמנים והספרדים, ואולי גם ברזיל – כי אף פעם אסור לזלזל בברזיל – יכולים מסי ואמבפה לספר את הפרק השלישי בשושלת היריבויות ביניהם – 2018, 2022 והשנה. מעניין יהיה לראות כמה כוחות ועוצמה נפשית יש למסי, ועד כמה רחוק יצליח לקחת את ארגנטינה בתוך הסבך הזה של הנבחרות, והכל בזמן שהוא יודע ורואה עד כמה המשימה של אמבפה הרבה יותר קלה וריאלית.

3

בעימות המשולש בין כוכבי העל שיש כרגע על הדשא מעבר לים, מסי ואמבפה מובילים בפער ניכר על כריסטיאנו רונאלדו. אלא שגם לאחרון, שהפך השבוע לשחקן המבוגר ביותר שכובש צמד בגביע העולם והיחיד בהיסטוריה שכבש בשישה מונדיאלים שונים ברציפות, יש עדיין מה לומר. הנה, רק ביום שלישי האחרון, בדקה הרביעית של המשחק מול אוזבקיסטן, הוא פספס במילימטרים כדור רוחב יפה שנשלח אליו. כבר מיהרו להספיד אותו, עברו איזה שתי דקות והכוכב הפורטוגלי השחיל את הראשון שלו במשחק. את המסקנות של רונאלדו מהמשחק הזה, אין ספק שהוא ידע להסיק ("איי אם באק").