למרות שסיים בידיים ריקות: המורשת של ליאו מסי רק התחזקה במונדיאל

זה באמת היה מעל ומעבר. ראינו את זה לאורך כל המונדיאל. ארגנטינה לא הייתה מספיק טובה באמת, ומנגד ספרד שיתקה כל נבחרת שפגשה בדרך.

גם הגמר לא היה שונה. מהדקה הראשונה ספרד שיתקה ביעילות מדהימה את ארגנטינה המוגבלת והעלימה את ליאו מסי בן ה-39.

למעשה, כמו ב-2014, מסי סחב לגמר נבחרת לא מוכשרת בעליל – עם הרבה קסם, רוח ונשמה. ההבדל: אז מסי היה בשיא הקריירה ומוקף בהתקפה נוצצת עם די מריה והיגוואין; היום הוא בשלהי הקריירה ומוקף בחוטבי עצים. הדימיון: גם בגמר ההוא המתינה יריבה אירופאית מנוסה, מאומנת וטובה ממנה בכמה רמות, אך ארגנטינה הצליחה לכפות הארכה, בה כבר נכנעה לבלתי נמנע.

חשוב לציין שכמו בגמר 2022, אמיליאנו מרטינס הפך למגנט אנושי לכדור וסיפק שורת הצלות אדירות (עד לשער של פראן טורס, בו כנראה יכול היה לעשות יותר).

ולמרות פערי הרמות הברורים באחד הגמרים החד צדדיים שנראו, כשהיא בעשרה שחקנים, ארגנטינה פשוט לא הייתה מוכנה לוותר. לא לסיים את הפרק של מסי בצורה כזו. רק בדרך ארגנטינאית אותנטית. הרבה מלחמה, לב, נשמה והקרבה. עד השריקה האחרונה בהחלט. השריקה שבישרה ככל הנראה על סיום הקריירה הבינלאומית של אגדה בשם ליאו מסי.

גם אם ארגנטינה הייתה מודחת בבתים, מקומו של הפרעוש בהיכל הכדורגל כבר ננעץ, עם זכייה במונדיאל בגיל 35 ופעמיים בקופה אמריקה בין לבין. מבחינת המורשת שלו, הוא לא היה צריך בכלל את המונדיאל הנוכחי.

אך עם זאת, מסי קשישא סחב את ארגנטינה כל הדרך לגמר מול הנבחרת הטובה בעולם, שם נכנעה כאמור רק בהארכה לשער של פראן טורס. לקראת הסיום מסי עוד סידר כמה מצבים לחבריו, בניסיון שלא צלח לחזור פעם נוספת מהקבר.

בסיכומו של ערב, הנבחרת הטובה בעולם זכתה במונדיאל בצדק, גם אם הכדורגל שלה לא היה הכי שובה עין. ומנגד, השחקן שלדעתי ולדעת רבים הוא הגדול בהיסטוריה סיים אמנם בידיים ריקות, לאחר שאמבפה עקף אותו כמלך השערים של הטורניר הנוכחי ובכל הזמנים, אבל במקביל – המורשת האדירה שלו רק התחזקה.