יחסית למפגש קצוות כמעט נטול חשיבות מעשית, המשחק בין ניו אינגלנד פטריוטס לקנזס סיטי צ'יפס אמש (ראשון) סיפק לא מעט אנקדוטות וציוני דרך.
נתחיל עם הפטריוטס: בשבוע שעבר התפרסם כי ביל בליצ'יק יסיים את דרכו בקבוצה בתום העונה, מה שהפך את המפגש הזה למשחק הבית הלפני אחרון שלו – וכיוון שהאחרון הוא נגד הג'טס, אפשר להגיד שהמשחק נגד הצ'יפס נרשם כעימות הביתי האחרון שלו מול קבוצת פוטבול אמיתית.
אך גם קבוצות שאינן הג'טס מגמגמות לפעמים. הצ'יפס הפסידו ארבעה מתוך ששת המשחקים האחרונים שלהם, כך שהעימות מול הפטריוטס היה משחק משמעותי מבחינתם: הזדמנות נוחה והכרחית להתאושש ולשפר עמדות לקראת הפלייאוף.
ויש גם זווית תרבותית: אורחת הכבוד במשחק היתה כמובן טיילור סוויפט. את איצטדיון ג'ילט של הפטריוטס היא מכירה מהיותה המוזיקאית המצליחה בעולם, אבל הפעם אשת השנה של טיים הגיעה הזוג של כוכב הצ'יפס טראוויס קלסי. באופן אישי, התרגשתי יותר ממי שישבה לצידה – חברתה הטובה ושותפה המקצועית, אלנה חיים, מי שאביה שיחק כדורגל בישראל לפני שהיגר לארצות הברית, ומי שהגדרנו אותה לפני שנתיים בעקבות הופעתה ב"ליקוריץ פיצה" כ"דבר הכי טוב שקרה להוליווד בשנים האחרונות", אז הנה עוד אנקדוטה עסיסית.
המפגש הזה העניק עוד נתון מעניין: מאזן הניצחונות של בליצ'ק הוא השלישי בטיבו בהיסטוריה, ושל אנדי ריד, מאמן הצ'יפס – הרביעי בטיבו. זה הפך את המשחק לפעם הראשונה מאז 1990 בה נפגשים שני מאמנים שנמצאים בחמישייה הפותחת של טבלת מאמני ה-NFL עם המספר הגבוה ביותר של ניצחונות (לפני 23 שנה אלה היו דון שולה וצ'אק נול, אם אתם חייבים לדעת).
והיה גם עניין היסטורי: המשחק הצטלב עם חגיגות 250 שנה למסיבת התה, אחד המיתוסים המאפיינים של בוסטון, ניו אינגלנד וארצות הברית בכלל. במהלך שבת בערב, אפשר היה להשתתף ברחבי העיר בשלל אירועים מגוחכים בהם שחקנים חבושי פיאות שיחזרו את האירוע המהפכני לקול צהלות ההמונים.
בהמשך לכך, גם לאוהדי הפטריוטס נותר רק להתרפק על ההיסטוריה. למרות כל הסיפורים הצבעוניים, האווירה במשחק היתה פחות מסעירה מאשר בשחזור של מסיבת התה בו נכחתי בערב שלפני. בימים כאלה צריך לשים הכול בפרופורציות ולהיזהר משימוש במושגים כמו "אווירת נכאים", אבל זו האווירה מחוץ לאיצטדיון וגם בתוכו. אפילו האיבודים ושאר השגיאות של הפטריוטס התקבלו באדישות יותר מאשר בייאוש. האקשן האמיתי התרחש במדיה החברתית, עם סרטונים שמתעדים ומפרשנים כל תנועה של טיילור סוויפט – קלסי, בינתיים, רשם עוד משחק חלש, והוסיף עוד סימן לכך שהגיע הזמן לפרק את הזוגיות המאוסה של השנה.
יחסי ההימורים קבעו שקנזס סיטי צפויה לנצח את המשחק ביתרון של עשר נקודות לערך – מה שאכן קרה בסופו של דבר. עם זאת, היו כמה עיתונאים שחזו דווקא כי הפטריוטס יפתיעו. זה לא היה מופרך: היו להם השנה הבלחות, אפשר היה לקוות שיש להם מוטיבציה להתאמץ למען העתיד של בליצ'ק או לפחות המורשת שלו, והצ'יפס הרי הגיעו כשהם במשבר.
בשלב מסוים, נראה שזה הכיוון, אבל טאצ'דאון של הפטריוטס בוטל בגלל עבירה, ובהמשך הגיעה מסירה של הקוורטרבק ביילי זאפי ישר לידיים של הצ'יפס, שמעט לאחר מכן ניצלו זאת כדי לעלות ליתרון ממנו לשחקנים של בליצי'ק כבר לא היה סיכוי לחזור. הם היו עסוקים בלהיפצע בזה אחר זה.
QUE RECEPÇÃO DO CEH!!
— Endzone Brasil (@Endzone_Brasil) December 17, 2023
TOUCHDOWN CHIEFS 🏹
pic.twitter.com/lL9KaJQKLI
אם אפשר נימה אישית: אני מלמד בקולג' בניו אינגלנד. רבים מן הסטודנטים והסטודנטיות הם כמובן אוהדים של הפטריוטס, או לפחות הזדמן להם לצפות בכמה מן המשחקים המחרידים שלהם השנה. אנחנו, מצידנו, צפינו במסגרת אחד הקורסים ב"בו מפחד", כשלעצמו אחד הסרטים המזוויעים של השנה, פשוט כי הוא היה רלוונטי לחומר הלימוד. בשיעור האחרון ביקשתי שיענו על כמה שאלות לסיכום הסמסטר ואחת מהן היתה – במה היה קשה יותר לצפות השנה, ב"בו מפחד" או בפטריוטס? כמעט כולם ענו – חד משמעית, בפטריוטס.
רגע השפל של השנה היה באותו משחק נוראי נגד הקולטס בפרנקפורט, שלפי הדיווחים גם היה רגע השבירה של ההנהלה שהחליטה להיפרד מבליצ'יק, גם אם בכפפות של משי. נקודת האור היחידה באותו מסע לגרמניה היתה מסיבת העיתונאים שלפני המשחק. המאמן הידוע לשמצה, שלעומתו דרור קשטן הוא לואי דה-פינס, היה עולץ יותר ולקוני פחות מהרגיל, אולי בגלל שינוי האווירה והקסם האירופאי.
אתמול, לעומת זאת, הוא חזר לסורו. העיתונאים אפילו לא טרחו לשאול אותו על עתידו כי ידעו שיענה את התשובה הרגילה – "אני עסוק רק במשחק הבא". אכן, מי לא עסוק כרגע במשחק בין הפטריוטס לג'טס?
אך גם לשאלות אחרות הוא ענה בקוצר רוח אופייני. "מה דעתך על ההופעה של הקוורטרבק שלך היום?"/"עוד לא ניתחתי את הווידיאו של המשחק", למשל. ביציאה מן האירוע, אחת הנוכחות שאלה את הקולגה שלה – "הוא היה עוין?". זו היתה שאלה רטורית כמובן.
בפעם הקודמת שטיילור סוויפט הגיעה לאיצטדיון, זה היה להופעה שלה בחודש מאי האחרון, שהתקיימה במשך שלוש שעות וחצי תחת גשם שוטף – מה שהפך אותה למיתולוגית. אתמול היה יבש, תרתי משמע, וגם זה בגלל העונה העלובה של הפטריוטס. במקור, המשחק מול הצ'יפס היה אמור להתקיים הערב (שני), אבל באופן תקדימי, הוחלט להזיז אותו מן המשבצת הנוצצת של מאנדי נייט פוטבול לראשון בצהריים. ההחלטה התקבלה מטעמים של חוסר עניין לציבור, ואולי גם כדי להגן על הקהל האמריקאי מן התמונות הקשות.
המעבר חסך לפטריוטס ולצ'יפס גשם זלעפות. אתמול היה מזג אוויר נוח, אבל היום תהיה בניו אינגלנד סופה איומה. כמו לואי ה-15, גם בליצ'יק יכול להגיד עכשיו – "אחרי המבול".
מה דעתך על הכתבה?