בצרפת חושפים תמונת מצב מדאיגה, במה שהם מתארים כ"הבדלים תהומיים" ביחס שמקבלים ישראלים לעומת פלסטינים בזמן האולימפיאדה בפריז.
"מתחילת המשחקים, ספורטאים ישראלים מתקבלים בעוינות על ידי חלקים בציבור. הספורטאים הפלסטינים, לעומת זאת, נהנים ממעמד אחר, ומתקבלים בתשואות בכל מקום אליו הם הולכים", נכתב הבוקר (רביעי) בכתבת עומק באתר "FranceTVInfo", שתיארה כיצד רוחות המלחמה בעזה מנשבות גם בפריז.
בכתבה מתואר כיצד "הסיוט של הוועד האולימפי התגשם", כאשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני החל ללוות את האולימפיאדה כבר מטקס הפתיחה, במהלכו המשלחת הפלסטינית ניסתה לעורר פרובוקציות.
המשטרה בפריז מתמודדת עם סידורי אבטחה מיוחדים למשלחת הישראלית, ועובדת יד יד עם כוחות הביטחון הישראלים שהגיעו למשחקים. את המשלחות הישראליות והפלסטיניות, לדוגמא, מיקמו בשני קצוות שונים של הכפר האולימפי, בנוסף מגורי השוטרים והמאבטחים בכפר הוצבו בסמוך למקום בו שוכנה המשלחת הישראלית.
בכתבה מובאים ציטוטים של אוהדים ישראלים שהגיעו לפריז, ומאז מסתירים כל סממן ישראלי או יהודי מחשש לפגיעה בהם. "הישראלים כבר הזמן מסתתרים בפריז, בעוד הפלסטינים מסתובבים ברחובות בחזה מתוח", ציינו.
לעיתים חלק נאלצים להיפגש ספורטאים ישראלים ופלסטינים במגרשים והאצטדיונים, ודוגמא לכך הייתה אתמול, כאשר הג'ודוקא הפלסטיני פארס בדאווי נתקל בגילי שריר הישראלית באזור העיתונאים, בשעה שהעניקו ריאיונות.
"להיות כאן בפריז זה כבוד גדול. זו הדרך שלי להסב אושר למשפחה שלי, שסובלת בעזה", אמר בדאווי, שחי בגרמניה אך השאיר בני משפחה ברצועה. בדאווי, שמתמודד בקטגוריית המשקל של עד 81 ק"ג, הודח אתמול כבר בסיבוב הראשון, אבל כשנשאל כיצד היה נוהג לו היה נדרש להתמודד מול שגיא מוקי, הנציג הישראלי באותה קטגוריית משקל, השיב באופן חד משמעי: "לעולם לא הייתי מסכים להופיע לקרב מולו. אני לא מסוגל ללחוץ יד למי שרוצח את עמי. זה קשה".
מה דעתך על הכתבה?