באופן טבעי, את מירב תשומת הלב סביב טורניר הכדורסל באולימפיאדת פריז מרכזת נבחרת ארצות הברית עמוסת הכוכבים. אבל אתמול (שבת) מי שעמד במרכז היה ויקטור וומבניאמה, העילוי הצרפתי, שהגיע לפריז בלחץ שספק אם התמודד איתו בעבר.
צרפת ו-וומבי קירטעו במשחקי ההכנה וסיימו אותם עם ארבעה הפסדים מחמישה משחקים, והלחץ רק הלך וגבר בעקבות ההייפ הגדול סביב סנטר סן אנטוניו, שנמצא תחת זכוכית בצרפת (ואף קיבל כתבת שער ב"ל'אקיפ" לקראת פתיחת המשחקים).
לפחות אתמול וומבי נראה כמי שלא מתרגש מהמעמד ומהעול שמוטל על כתפיו, כשהוליך את הטריקולור לניצחון 66:78 על ברזיל עם 19 נקודות, 9 ריבאונדים, שני אסיסטים, 4 חטיפות ו-3 חסימות. כהרגלו, וומבי סיפק מספר מהלכים שגרמו לצופים באולם ובבית לתפוס את הראש, אבל למרות הבאזז סביבו, בנבחרת בעיקר מנסים להרגיע.
"מי שמבין כדורסל זוכר שויקטור עדיין רק בן 20. אבל יש חובבי ספורט שלא מספיק מבינים בכדורסל, והם חושבים שהוא כבר עכשיו מייקל ג'ורדן. ובכן, הוא עדיין לא. זה לא רחוק, אבל עדיין", אמר מאמן צרפת ונסן קולה לאחר המשחק, וסיפר שערך שיחות עידוד ומוטיבציה עם וומבי.
"כמה ימים לפני המשחק, הרגשתי שהוא קצת מתוח, ושוחחנו. כולם בנבחרת מנסים לעזור לו. הוא כל כך בוגר, והוא משתפר מיום ליום", מוסיף קולה.
וומבניאמה מודה שהוא מנסה להוריד גם מעצמו ציפיות, ובעיקר להרגיע. לדבריו, העול עליו לא צריך להיות גדול כל כך בהתחשב בשחקנים שנמצאים סביבו – כוכבים ותיקים ומוערכים ב-NBA ובאירופה, שעברו דבר או שניים בקריירה.
"המוטיב המרכזי שלנו הוא הקרבה. בקו הקדמי יש לנו שניים מהשחקנים הכי טובים ביורוליג ושני מועמדים לשחקן ההגנה של העונה ב-NBA, אבל כולנו מוכנים לאפשר לאחר לפרוח. השחקנים פה מכירים אחד את השני זמן רב. הם מנסים לשלב אותי ולהכניס אותי לעניינים, וזה מרגיע ומשמח אותי", אומר וומבי.
המאמן ונסן קולה דורש מוומבניאמה להתמקד בדומיננטיות שלו מתחת לסלים, ורוצה לראות אותו משיג נקודות בעיקר מאזור הצבע. "כשהוא משחק פנימה, הוא דומיננטי בוודאות. אם הוא משחק יותר מדי סביב קשת השלוש, הוא הופך לעוד שחקן. לפעמים הזריקות נכנסות, ולפעמים לא".
ניקולא באטום יודע שוומבניאמה "מבין היטב מי הוא, ולא חושש מהרגע", אבל אחרי שצלח את המבחן הראשון, האתגר האמיתי עוד לפניו.
אחד מיריביו אמש, מרסליניו הוארטס בן ה-41 – אדם שראה או דבר או שניים על פרקט הכדורסל – הודה: "כשראיתי שהוא שומר עלי, התחלתי להתפלל שהוא לא ישלח לי את הכדור לגג האולם. ניסיתי לזרוק כמה שיותר גבוה מעליו – זה היה נס".
מה דעתך על הכתבה?