מיד אחרי שזכתה במדליית הזהב האולימפית בפריז 2024 הערב (שלישי), עמית אלור יצאה מהאולם עם סיכת החטופים הצהובה בידה ואמרה בתחינה: "שכל העולם ישמע, תחזירו אותם הביתה. בבקשה, תחזירו אותם הביתה. אני פונה לכל העולם ומתחננת, די".
אלור הוסיפה: "אני אוהבת את ישראל, המדינה בלבי תמיד. רציתי לזכות בזהב כאן יותר מכל דבר שרציתי בחיי. חישבו לרגע, כיצד מרגישים כשרוצים כל כך משהו ומשיגים אותו. אני מודה לישראל ולעם בישראל על התמיכה בי. זה מרגש אותי מאוד לדעת שבמדינת ישראל יש לי כל כך הרבה תומכים".
אלור נולדה בארה"ב לזוג הורים שעזבו את ישראל בשנות ה-80 לטובת לימודים באוניברסיטה, והשתקעו בארה"ב. אביה, יאיר מקלר אלור, היה אלוף ישראל בהדיפת כדור ברזל וזריקת דיסקוס, והחזיק בשיא ישראל בהדיפת כדור ברזל במשך 34 שנה, מ-1984 עד 2017. הוא הלך לעולמו לפני כשנתיים.
המתאבקת בת ה-20 נחשבת לעילוי בענף וכבר הספיקה לזכות פעמיים באליפות העולם. הערב היא ניצחה יריבה קירגיזית 0:3 בגמר וסיימה תחרות מושלמת בה גילתה דומיננטיות שפרשני ההיאבקות בארה"ב לא הפסיקו לעסוק בה. אלור הפכה למתחרה הכי צעירה בתולדות ההיאבקות האמריקאית שזוכה במדליה אולימפית.
אלור אמרה בדמעות אחרי הזכייה במדליית הזהב: "זו סגירת מעגל עבורי. זה אחד מהענפים הכי קשים, אם לא הקשה מכולם – צריך להיות אנשים מאוד מיוחדים כדי לעסוק בהיאבקות. קיבלתי כל כך הרבה הודעת, בעיקר מילדות ונערות שאמרו שאני השראה עבורן, וזה קשה להאמין שאתמול הייתי אחת מהן – אני זו שהערצתי את המתאבקות הוותיקות. אני מקווה שגם הן יוכלו לרדוף אחרי החלומות שלהן, כמו שאני עשיתי".
האמריקאית-ישראלית הוסיפה ואמרה: "אני פשוט לא מאמינה שאני אלופה אולימפית. זה היה החלום שלי במשך כל חיי, אני פשוט לא מצליחה לעכל".
מה דעתך על הכתבה?