בימים האחרונים כולם מדברים על הסכומים שהמדליסטים האולימפיים שלנו יקבלו, וכמובן כמה זה בהשוואה למדינות אחרות. אולם המענקים הניתנים עבור מדליה – כבודם במקומם מונח – הם רק קורטוב מההשקעה הנדרשת על מנת לייצר אלופים אולימפיים.
בדרך להישגים האולימפיים המרשימים, עומדת שורה ארוכה של השקעות ומשאבים הנדרשים לפיתוח ספורטאים מצטיינים. המימון הנדרש להצמחת ספורטאי אולימפי מתחיל כבר מהשלבים הראשונים, כאשר יש להקים תשתיות רחבות ומגוונות שיתמכו בכישרונות צעירים. מדינה שמעוניינת לבנות אלופים אולימפיים חייבת להקים מערכת סקאוטינג לזיהוי כישרונות, לבנות ולתחזק אקדמיות ייעודיות, ולספק מעטפת של אנשי מקצוע מהטובים ביותר בתחומם.
"יצירת אלופים אולימפיים דומה למשפך – ככל שיש לך יותר ילדים ובני נוער שעוסקים בתחום מסוים, כך גדל הסיכוי לאתר כישרונות, וככל שתינתן להם מעטפת טובה ביותר – כך יגדלו סיכוייהם" אומר אורן רוזמן, שותף ומוביל תחום התקשורת, המדיה והספורט ב-Deloitte ישראל. "כמו כן, גם בג'ודו וגם בהתעמלות ראינו את המשמעות של המשכיות (ע"ע המאמנים שהם אלופים אולימפיים לשעבר כמו גל פרידמן, שחר צוברי ואורן סמדג'ה), וכן את הערך של נבחרת – כאשר מתגבשת סביבם מעטפת רחבה של ספורטאי עילית באותו הענף."
רוזמן מוסיף: "מרכיבי ההשקעה הכלכלית בספורטאי אולימפי הם רבים מאוד וכוללים אלמנטים רבים של אימון ופיתוח מקצועי, לצד ציוד ותשתיות, ביניהם: מאמנים מקצועיים, מחנות אימונים, טיפולים רפואיים ופיזיותרפיה, ציוד ספורט, מתקני אימון וכמובן, אי אפשר גם בלי תמיכה פסיכולוגית. השקעה כלכלית בטיפוח והצמחת ספורטאים אולימפיים מוערכת במאות אלפי שקלים בשנה בממוצע לספורטאי, כאשר עלות ההכנה לספורטאי אולימפי משתנה בהתאם לסוג הספורט, מורכבות הציוד הנלווה, סוג התשתית הנדרשת, עלות אנשי המקצוע ועוד."
"השקעה כלכלית בספורטאי כוללת, בין היתר, תשלום למאמן ראשי, תשלום לצוות מקצועי משלים, כמו פיזיותרפיסט, מאמן פסיכולוגי, תזונאיים ונטורפתיים וכיו', עלויות טיסה והלנה (בתי מלון בחו"ל), מימון מחנות אימון, וכמובן – עלויות מחיה מכבדות, שיאפשרו לספורטאי להשקיע את מלוא זמנו ומרצו במקצוע שלו. על אלו, יש להוסיף גם עלויות "עקיפות", כגון תשתיות קבועות שעומדות לשימוש הספורטאים (מסלולי אתלטיקה, בריכות ועוד). קצת מספרים מחו"ל, בשביל לסבר את העין: הוועד האולימפי הפראלימפי של ארה"ב הוציא 327 מיליון דולר על פיתוח ספורטאים ב-2022, בעוד בבריטניה השקיעו, לשם ההמחשה, כ-275 מיליון ליש"ט (350 מיליון דולר) בהכנות לקראת אולימפיאדת טוקיו, שנערכה ב-2020." מציין רוזמן.
ההשקעה בספורטאי אולימפי לא באה לידי ביטוי רק בחסויות או בכסף, אלא גם בהשקעה בגופו ושמירה על תזונה נכונה ומאוזנת, שתאפשר לו להגיע להישגים הטובים ביותר. "המסע לפסגת הביצועים מתחיל אצל הספורטאים עוד לפני שהם מתחילים להתאמן." אומרת ד"ר מירב מור, מייסדת-שותפה בחברת הבריאות המטבולית Lumen ומתחרה בתחרויות 'איירון מן'. "ההבנה של איזה דלק הגוף זקוק לו יכולה לעשות את ההבדל בהשגת יעדים, בין אם פחמימות ובין אם שומנים. להחליט מה לאכול לפני האימון יכול להיות מאתגר. הדלק הנכון יכול למקסם את הביצועים, בעוד הבחירה הלא נכונה יכולה לפגוע בהתקדמות. לצורך העניין, באימונים שהם בעצימות נמוכה, הגוף מעדיף להשתמש בשומן כדלק לתמיכה באימון מתמשך ושימור מאגרי הגליקוגן. ובאימונים בעלי עצימות גבוהה, הגוף זקוק לפחמימות כדלק. אם הפחמימות אינן זמינות, הגוף עלול לפרק שריר לייצור האנרגיה הנדרשת. כך, הידיעה אם יש מספיק פחמימות במערכת – מהמזון או ממאגרי הגליקוגן – זקוקה לתמיכה באימון. לעומת זאת, אם הגוף נמצא במצב שריפת שומן, זה אומר שמאגרי הגליקוגן שלכם עשויים להיות ריקים ויש לאכול חטיף עשיר בפחמימות לתמיכה באימון בעצימות גבוהה. זה יעזור למנוע פירוק שריר ויבטיח את האנרגיה הנדרשת לביצועים מיטביים".
כלל ההשקעות הללו נדרשות מגיל צעיר וכאמור לא מדובר בספורטאים בודדים אלא במספרים גבוהים משמעותית כדי שבודדים מהם יצליחו, לבסוף, להפוך לאלופים אולימפיים. בגילאים בוגרים כמובן שגם מצפים מהספורטאי להיות מקצוען ולעסוק 100% בזמנו בספורט ולכן הכרחי לתמוך בו באמצעות מלגות קיום מכבדות.
בשלבים המאוחרים יותר, עם ההתקדמות של הספורטאי למעמד האולימפי, גובר השימוש בחברות מסחריות שמאמצות ספורטאים. חברות אלו מספקות תמיכה כספית משמעותית, חשיפה תקשורתית ולעיתים גם תשתיות ואנשי מקצוע נוספים, וכך מסייעות לספורטאים להגיע להישגים הגבוהים ביותר. הן עושות זאת בגלל הערך השיווקי שזה מביא והן כסוג של תרומה לקהילה.
ד"ר מור מוסיפה: "בישראל המצב אינו מזהיר ומרבית הספורטאים התחרותיים אינם נתמכים כלכלית. רוב הספורטאים מוצאים עצמם מתרוצצים בין העבודה לאימונים, דבר המקשה על ניהול סדר היום ואופן התזונה עוד יותר. תזונה לקויה בשגרת פעילות גופנית היא אחד הגורמים השכיחים לעליה בסיכון לפציעות. הסל נבנה כדי להבטיח תזונה נאותה ועלויות נמוכות ככל האפשר, בהתחשב בדפוסי התזונה של הספורטאים, כולל את כל קבוצות המזון העיקריות: דגנים, ירקות, פירות, חלבון חלבי, חלבון מן החי וקטניות ושומן. עלות סל המזון הבריא המומלץ היא סביב 1,000 שקלים לחודש ותזונאית קלינית צמודה מוסיף עוד אלפי שקלים".
"שילוב זה – בין מימון מדינתי לתמיכה מסחרית – הוא קריטי להצלחתם של הספורטאים ולקצירת הישגים בזירה הבינלאומית." אומר אורן רוזמן. "אולם, עבור הגילאים הצעירים, קשה עד בלתי אפשרי להשיג מימון ממקורות מסחריים ולכן מדינות נדרשות להשקיע את הכסף במערכת ובעיקר בתשתיות – פיזיות ואנושיות. זה ה-מפתח ליצירת מנגנון להצלחה ארוכת טווח."
השקעות אלו הן קריטיות להצלחתם של הספורטאים ולהבאת הישגים בזירה הבינלאומית. מדינת ישראל צריכה להמשיך ולהשקיע בתשתיות ובתמיכה בספורטאים צעירים כדי להבטיח הישגים מרשימים בזירה האולימפית. מימון ספורטאים אולימפיים אינו מסתכם בכסף בלבד, אלא גם במערכת תומכת ומתואמת היטב, המספקת את כל הצרכים הנדרשים להתפתחות ספורטאים מצטיינים. רק כך ניתן להבטיח כי מדינת ישראל תמשיך להביא הישגים מרשימים בזירה האולימפית.
מה דעתך על הכתבה?