בשנת 1960, במהלך מרוץ האופניים של אולימפיאדת רומא 1960, נפל וקרס רוכב האופניים הדני קנוד אנמרק ג'נסן. טמפרטורת גופו שנמדדה באמבולנס הייתה 50 מעלות צלזיוס והוא מת כתוצאה ממכת חום. בנתיחה שלאחר המוות נמצא סם ממריץ – אמפטמין, או בשפתו העממית – "ספיד". אמפטמין מתועד בספרות כסם הפוגע בויסות טמפרטורת הגוף והשילוב שלו ביחד עם פעילות סיבולת עצימה בחום יכולה להיות קטלנית.
דופינג – סימום בספורט (מונח הכולל תרופות, סמים ושיטות רמאות שונות) קיים מאז שהספורט הפך תחרותי וישנם פרסים ותהילה לזוכים. ספורטאים מחפשים דרכים לשפר את ביצועיהם ולעיתים פונים לשימוש בסמים משפרי ביצועים. האולימפיאדה, אחד האירועים הספורטיביים הגדולים בעולם, נמצאת בעין הסערה כאשר מדובר בסוגיית הסמים בספורט. הסיבות לכך רבות ומגוונות, אך המאבק נגד הסמים בספורט רק הולך ומתגבר והיום הוא חלק בלתי נפרד מהספורט.
מה הם חומרים משפרי ביצועים אסורים בספורט?
רשימת החומרים כוללת מגוון רחב של חומרים כימיים שחלקם אפילו לא תרופות מאושרות וחלקם תרופות, בהם סטרואידים אנאבוליים, הורמונים כמו אריתרופויאטין והורמוני גדילה, חומרים ממריצים, טיפולים לאסטמה, ואפילו מניפולציות גנטיות – על ידי שינוי הDNA של הספורטאי. ספורטאים משתמשים בחומרים ושיטות אלו כדי לשפר כוח, סיבולת, מהירות והתאוששות.
מה הם הנזקים של חומרים משפרי ביצועים אסורים בספורט?
חומרים אסורים בספורט מסוכנים ויכולים להוביל לשלל תופעות לוואי ונזקים, לרבות: התכווצות אשכים, פגיעה בפריון, עלייה בסיכון לכל סוגי הסרטנים ועד מוות. לרוב, הם נלקחים בצורה לא מסודרת, על ידי אנשים שאינם רופאים ולא באמת מבינים בתופעות הלוואי ובנזקים הקצרים וארוכי הטווח שלהם. בנוסף, רובם מיוצרים בבתים של אנשים, ללא מעבדה בסטנדרט תקין.
כיצד נלחמים בתופעה?
הסוכנות העולמית נגד סמים בספורט (WADA) מובילה את המאבק בשימוש בסמים בספורט באמצעות בדיקות סמים לספורטאים – כל הספורטאים המתחרים באולימפיאדה נבדקים מספר פעמים לפני האולימפיאדה ורובם במהלכה בבדיקות פתע של דם ושתן, חלק מן הדגימות נשמרות עד ל-10 שנים לצורך אנליזה מחדש במקרה שיגלו שיטות חדשות לגלות חומרים אסורים בעתיד.
בנוסף, המאבק בסמים בספורט לא יכול להסתמך רק על בדיקות וטכנולוגיות. חינוך והסברה לספורטאים, מאמנים וצוותים רפואיים הם חלק בלתי נפרד מהמאבק. וכיום המטרה היא שכל ספורטאי יעבור הדרכה וחינוך בנושא.
ישראל במאבק נגד סמים בספורט
המצב בישראל לא שונה מהעולם. במחקר שפורסם ב Academic Journal of Sports Science & Medicine, כ10% מהספורטאים המקצוענים בישראל דיווחו כי נטלו חומר אסור לפחות פעם אחת בקריירה שלהם. אחוז הבדיקות החיוביות לספורטאים בישראל גבוה מהממוצע העולמי.
בישראל פועלת הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט והיא מוגדרת כאחת מ-24 גופי מניעת הסימום בספורט העומדים בסטנדרט הגבוה בעולם (וזאת למרות התקציב שהוא הנמוך ביותר בפער גדול). בנוסף, הסוכנות הלאומית למניעת סימום בישראל מקדמת מחקר לזיהוי שיטות חדשות לגילוי חומרים אסורים כמו סימום גנטי ועירויי דם עצמיים.
המבט קדימה
האולימפיאדה היא סמל למצוינות ספורטיבית, אך כדי לשמר את ערכי הספורט וההוגנות, יש להמשיך ולהשקיע במאבק נגד הסמים. הספורטאים, המאמנים, המערכות הרפואיות והארגונים האולימפיים צריכים לשלב כוחות במטרה להבטיח תחרויות הוגנות ובריאות עבור כל המשתתפים.
הכותב מתמחה ברפואת המשפחה, לאומית שירותי בריאות, ומנכ"ל הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט
מה דעתך על הכתבה?