הסיפור של ארטיום דולגופיאט אתמול (שבת) כאן בפריז, לא היה רק סיפור אישי. ערב המשחקים האולימפיים, כינס הוועד האולימפי את התקשורת ולאחר ישיבה בה נכח גם שר הספורט מיקי זוהר, לא הנמיכו ציפיות. בקווים כלליים, נקבע כי בפריז 2024 צריכים הספורטאים לעמוד בשני יעדים: 15-18 גמרים ו-4-5 מדליות.
אחרי ההצלחה הגדולה בטוקיו, לא הורידו בוועד האולימפי את השאיפות וקבעו כי הספורטאים צריכים לעמוד במשימות מאוד מאתגרות, כאשר היה ברור לכולם שארטיום דולגופיאט אמור להיות מנייה בטוחה.
בניגוד ללינוי אשרם שפרשה אחרי טוקיו, דולגופיאט המשיך להתחרות, הביא הישגים גם בשלוש השנים מאז האולימפיאדה הקודמת, ובחישובים של הוועד האולימפי, הוא היה צריך לעלות לכל הפחות לגמר, ולסלול את הדרך ליתר הספורטאים הישראלים שיתחרו בתחרויות בהמשך.
מה שקרה אתמול עם דולגופיאט, שביצע תרגיל בינוני ולאורך כל היום היה במתח רב האם הציון שקיבל יספיק כדי להתברג בגמר, החזיק במתח גם את כל המשלחת הישראלית ובראשה יעל ארד וגילי לוסטיג. כולם כססו ציפורניים לאורך כל היום והמתינו לכל יתר המתעמלים שיסיימו את תרגילי הקרקע שלהם.
כאשר הגיעה הבשורה שדולגופיאט השתחל בכל זאת לגמר, קצת אחרי ההפסד של הנבחרת האולימפית לפרגוואי, זה היה רגע של הקלה עבור כל מי שנמצא כאן ועומד בראש המשלחת.
מעבר לנושא האישי והרצון של כולם לראות את דולגופיאט מביא מדליה, יש כאן עניין הרבה יותר מרכזי והוא התנאים המצוינים שמקבלים הספורטאים לאורך כל השנה, כמו ספורטאי על רבים מסביב לעולם. בהתאם לכך, בוועד האולימפי מצפים להישגים – כך שבתום יום מאוד מאכזב בג'ודו ובכדורגל, הסיום כבר העלה חיוך.
כעת הציפייה היא שדולגופיאט ישתחרר מהמתח שהיה בו לפני ביצוע התרגיל אתמול, ויספק תרגיל מושלם בגמר בשבת שיקנה לו ולמשלחת הישראלית את המדליה. גמר אחד מתוך 15, כפי שסימנו בוועד האולימפי, כבר יש.
מה דעתך על הכתבה?