במזרן הג'ודו בוינגייט ניתן לפגוש שתי נבחרות דומות בתחומן, אך שונות בתכליתן. מצד אחד, נבחרת הנשים טסה לגבהים חדשים, תוך שהיא גורפת מדליות באליפויות אירופה ועולם, מציגה מועמדות טבעיות למדליות אולימפיות ודור של ספורטאיות צעירות ומבטיחות. מצד שני, נבחרת הגברים מתמודדת עם ירידה מדאיגה בהישגים ובלי דור המשך של ספורטאים.
במידה שנבחרת הגברים תצליח לחזור מפריז עם מדליה או שתיים, דבר אחד בטוח: הגיע הזמן לשינוי מקצועי וניהולי. יש להודות לאורן סמדג'ה על התרומה האדירה ולהיפרד בצורה מכבדת וראויה. כשממוצע הגיל של הג'ודוקות האולימפיים עומד על 30, ניכר שיש חיסרון מובהק בפיתוח כישרונות צעירים. לשם השוואה, בנבחרת הנשים ניתן למצוא כבר היום 4-6 ספורטאיות צעירות בגילאי 20-26, הנחשבות לדור הבא וצפויות לקחת חלק גם בקמפיין האולימפי של 2028.
מאז שהתמנה למאמן נבחרת הנשים ב-2010, הרשקו הוכיח את יכולתו בבניית תוכנית אימונים מקיפה וממוקדת מטרה. הוא הצליח ליצור סביבה מקצועית ומאורגנת שמאפשרת לכל ספורטאית למצות באופן מקסימלי את הפוטנציאל שבה. יכולתו להתאים את האימונים לצרכים האישיים עבור כל אחת ולהתוות דרך להצלחה יכולה להיות בדיוק מה שנבחרת הגברים זקוקה, על מנת לחזור אל קדמת הבמה של הג'ודו העולמי.
ידוע כי ההיבט המנטלי הוא גורם מכריע בעולם הספורט התחרותי. הרשקו, שאולימפיאדת פריז תהיה הרביעית ברזומה שלו, שם דגש רב על פיתוח חוסן נפשי ויכולת התמודדות עם אתגרים אצל הספורטאיות שלו. גישתו הנוקשה, המשלבת עבודה עם פסיכולוגים ספורטיביים ופיתוח ראייה מקצועית רחבה, תורמת רבות להצלחתן ואף משפיעה באופן ישיר על יכולתן להצליח. ויש אומרים שאף אינו מהסס להתעניין בחייהן האישיים של הספורטאיות תחתיו, תוך מתן ייעוץ, תמיכה והכוונה. גישה שיוצרת ספורטאיות חזקות, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישית.
לאחר שקטף כמאמן מדלית ארד אולימפית עם ירדן ג'רבי בריו, אליפות עולם עם ענבר לניר בשנה שעברה ואליפות אירופה עם רז הרשקו לפני כחודשיים, שני הרשקו הוכיח שהספורטאיות תחתיו יודעות להגיע לשיא המקצועי בזמן הנכון ובמקום הנכון. בנוסף, ניכר כי נבחרת הנשים מפגינה התמקדות וחדות מטרה בכל תחרות, תכונות אלו נובעות ממסירות ומשמעת יוצאות דופן שנטמעו בהן לאורך זמן על ידי הצוות בראשותו של הרשקו. בגילאי הקדטים והג'וניור, הג'ודו הישראלי רווי בכישרונות צעירים כמו ים וולצ'ק, יצחק אשפיז ויהונתן וקסלר שרק מחכים לפרוץ. אך בכדי להפוך את הפוטנציאל למציאות, נדרש מאמץ משמעותי הכולל תוכנית אימונים מוקפדת שתעניק להם את הכלים והידע הדרושים להצלחה. לשם כך, חשוב להעניק את המפתחות למאמן בעל ניסיון וידע מקצועי נרחב.
בכושר הנוכחי, מדליה אולימפית עבור נבחרת הגברים תיחשב להישג בלתי נתפס, אך מומלץ שלא להסתנוור ממנו. חשוב לזכור שעדיין קיים בה "ואקום" המחייב תוכנית ממוקדת וארוכת טווח עם פתרונות מתאימים עבור פיתוח דור חדש של ג'ודוקות שיוכלו להתחרות בזירה העולמית. אז אם באיגוד הג'ודו רוצים להחזיר עטרה ליושנה ולהוביל את נבחרת הגברים חזרה לפסגה, עליהם להנחית על המזרן בוינגייט פרסונה מובילה לפחות כמו שני הרשקו בנבחרת הנשים.
הכותב הוא יועץ תקשורת ופעיל בענף הג'ודו
מה דעתך על הכתבה?