תום ראובני הדהים היום (שבת) את ישראל, וכנראה שגם את עצמו. גולש הרוח בן ה-24 הגיע למשחקים האולימפיים כמדורג חמישי בעולם, ולפני פתיחת האולימפיאדה מעטים סימנו אותו כמועמד ריאלי לזכייה, אבל היום הוא זכה במדליית הזהב ובכך שיחזר את הישגו של מאמנו, גל פרידמן, שזכה במדליית זהב בשייט באתונה 2004.
שרון קנטור זכתה במדליית כסף דקות ספורות לפני שעשה זאת ראובני – שסיים שני בשיוט חצי הגמר היום ובשיוט הגמר לקח הימור מחושב שהצליח בענק והוא הקדים את יריביו, גריי מוריס האוסטרלי שהגיע חמש שניות אחריו ואת ההולנדי לוק ואן אופזלנד שהגיע 10 שניות אחרי הישראלי.
זו כמובן המדליה הראשונה של ראובני במשחקים האולימפיים, אבל גם ראשונה בתחרות גדולה. הוא עשה זאת על אף שלא ניצח אפילו אחד מבין 13 השיוטים שנערכו אצל הגברים בדגם IQFoil, אבל הפגין יציבות לאורך כל התחרות, ידע להתגבר על הביטולים, שלל השינויים וגם על מזג האוויר. נזכיר כי רק בשיוט ה-13, שהפך לאחרון במוקדמות, הוא טיפס בחזרה למקום השני שהבטיח לו את המקום בחצי הגמר.
"מקווה שהבאתי לכולם גאווה, התחושות מדהימות", אמר היום ראובני בשיחה עם התקשוארת, "הפעם האחרונה שניצחתי תחרות הייתה באליפות העולם לנוער 2017, עברו שבע שנים קשות, אבל צריך להתעלות ברגע הנכון ועשיתי את זה בצורה הכי טובה.
"הילד הזה חלם בגדול, לאורך כל השנים חלמתי ועבדתי בשביל זה קשה – אבל גם עכשיו אני לא מאמין שזה קרה".
האם העובדה ששרון קנטור לקחה מדליה לפניו הורידה ממנו לחץ? "לא ידעתי בדיוק איך שרון סיימה, ראיתי מרחוק את הדגל, אני יודע כמה קשה היא עבדה ושהיא גולשת על. זה קצת הוריד לחץ ממני, באתי ליהנות ולעשות את הכי טוב שאני יכול".
על העובדה שהגיע כאלמוני לפריז ולא עם ציפיות למדליה: "רציתי להוכיח את עצמי. כל כך רציתי שהרגע שלי יבוא. כסף זה גם מדהים, ושנינו מחזירים את השייט למקום שבו הוא ראוי להיות".
"לא מבטיח שום דבר, קשה להישאר בטופ, אבל אני בטוח ממשיך לעוד קמפיין ורוצה לתת את הכי טוב שאני יכול
על הפרס הכספי בסך מיליון שקל: "עבדתי כל כך הרבה בשביל זה, אבל עכשיו אין תוכניות גרנדיוזיות, אני ילד צנוע, זה כסף לעתיד שיהיו לי ילדים ומשפחה שאצטרך לפרנס. אטוס לחופשה עם חברה, לגלוש ולהתנתק, וזהו, לחזור ולהתאמן.
"התחלתי לגלוש בגיל 8, היינו בשליחות עם ההורים, חזרתי לארץ ונרשמתי בהרצליה, ואני זוכר את עצמי כילד מדמיין על האולימפיאדה. היה לי קשה להגיע לטוקיו, אבל עשיתי רשימה של איך להגיע לזהב – ולא זכיתי להגשים את כל הרשימה, אבל כן את החלק הכי חשוב.
"הוא אמר לי כל השבוע – תן לגולשים האחרונים להילחץ ולעשות פאשלות, ולפני שיוט המדליות אמר לי שזה הכי קרוב שאגיע לזהב, לנצל את ההזדמנות"
מה דעתך על הכתבה?