מעניין מי החכם הגדול שהחליט לא לשלוח את אנסטסיה גורבנקו לבריכה האולימפית, למרות שהיא אמורה הייתה להיות שם בעמדת המתנה למקרה שאחת השחייניות לא תתייצב לגמר 200 מעורב.
העובדה שהדבר קרה בגלל פרישתה של שחיינית אוסטרלית הביאה לידי כך שגורבנקו החמיצה הזדמנות פז לשחות בגמר האולימפי. יו"ר איגוד השחייה עדי ביכמן אמרה ש"30 שנה לא קרה ששחיין פספס גמר אולימפי", אך באותה נשימה הוסיפה ש"בפעם הבאה לא יהיה מצב שבו שחיין רזרבי שלנו לא יהיה באולם".
אז נכון, אולי 30 שנה זה לא קרה, אבל דווקא כאשר אנסטסיה גורבנקו יכולה הייתה ליהנות מההפקר, דאגו במשלחת שלנו שהיא לא תגיע לבריכה, אלא תהיה במקום אחר. זוהי התנהגות טיפוסית המאפיינת יהירות וזלזול.
ובכלל, קצת מוזר שבעת משחה הגמר ל־200 מעורב, הייתה אנסטסיה גורבנקו בדרכה לארוחת ערב של המשלחת הישראלית, לכן היא גם לקחה קשה את פספוס ההזדמנות לשחות בגמר האולימפי, שהיה ונותר חלום חייה.
אנחנו שמחים על המדליות בהן זכו ספורטאי ישראל, אבל שום מדליה לא יכולה להסתיר את הפאשלה שלא אפשרה לאלופה שלנו לממש את זכותה לזנק לבריכה, כמחליפה לשחיינית האוסטרלית שפרשה. בטוח ששום ארוחת ערב לא שווה ויתור על גמר אולימפי.
ההתעמלות לא מקבלת ציון 10
ההתעמלות היא בסיסן של כל ענפי הספורט הקיימים והיא גם נחשבת לאחד מהאירועים הגדולים במשחקים האולימפיים. לכן, גם הפעם השתדלתי לא להחמיץ לראות את הופעתם של טובי המתעמלים בעולם.
אלא שאתמול תרגילי המתח לגברים והקורה לנשים, היוו עבור מרביתם מכשול כבד. ראינו נפילות רבות מהמתח והקורה עד שלרגע שאלתי את עצמי – האם באמת הגיעו לפריז 2024 המתעמלים הטובים ביותר? עם זאת, הדבר החשוב מכל הוא שבעצם כנראה שאין ספורטאי החף מכל טעות. אם נבין זאת, נסתכל במבט אחר על אירועי הספורט, כולל כאשר כדורגלן מחטיא ממטר מול שער חשוף.
מה דעתך על הכתבה?