פוגעים במטרה: המטווח הרעוע בהרצליה, משקף את פני ענף הקליעה הרקוב

קליעה
קליעה | אודי ציטיאט

קשה להאמין שכאן נערכת אליפות ישראל. סכסוך בין מנכ"ל המרכז הלאומי ליו"ר ההתאחדות, מונע את תחזוקת המטווח. סרגיי ריכטר: "פשוט פירקו את הענף"

 דמיינו לכם את תחרויות השחייה במשחקים האולימפיים כשהמים בבריכה עכורים. דמיינו את גמר הקרב־רב בהתעמלות כשהמזרנים קרועים. דמיינו מתעמלת אמנותית שזורקת כדור מתחת לתקרה נמוכה. אבסורדי? במדינת ישראל, שבה הספורט נמצא במקום נמוך מאוד בסדר העדיפויות התקציבי ובבניית מתקנים, דבר כזה קורה מתחת לאף של כולם. 


לא סתם בחר סרגיי ריכטר, הקלע הבכיר של ישראל (לונדון 2012 וריו 2016), להפוך למדריך סיורים במטווח שבהרצליה בתום אליפות ישראל. המקום שנועד מלכתחילה לשרת את ענף הקליעה בארץ נראה מוזנח מהרגע הראשון שמגיעים למקום. וזה עוד תיאור עדין.


"אם תשווי את המטווח הזה לאחרים בעולם, הוא כמו מזבלה. הגענו למצב שאפילו לא מכסחים כאן את הדשא", מספר ריכטר ומעביר את האצבע שהביאה לו את מדליית הזהב באליפות אירופה ב־2013 על ארון התהילה המוקדש למייסדי ענף הקליעה בישראל. האצבע שחורה מאבק ולכלוך. "לא ניקו כאן אולי חמש שנים", מוסיף ריכטר במבוכה.


הטענות של ריכטר מתווספות לאחרות שנשמעות כבר מעל לעשור בכל הנוגע לתחזוקת המקום. בעבר כבר נשמעו תלונות על צואת חתולים שנמצאת ברחבה החיצונית של המטווח. היום היא מוסתרת מתחת לצמחייה יבשה ופסולת הנראות לעין בכל צעד בין האולמות השונים. אל תחפשו מישהו שייקח אחריות. נדמה שהקרב מתרחש בכלל מחוץ לזירה הספורטיבית – ראש בראש בין יו"ר התאחדות הקליעה איציק יונסי ומנכ"ל עמותת המטווח האולימפי גבי רז. שניהם יורים טענות זה על זה ומתווכחים מי אשם במצב שנוצר ועל מי נמצאת האחריות לאסוף למשל את כדורי ה־0.22 מ"מ שמפוזרים על השטיח במטווח ה־50 מטר.



צמחייה באמצע המטווח. על מי האחריות להזנחה? (אודי ציטיאט) 

 
הדרך מהחניון לאולם נשק האוויר חושפת רצפה מלאת חורים. אומרים שהיא לא שופצה מאז שנבנתה, אי שם בשנות ה־80. בתוך האולם עצמו מספיק מבט קל אל התאורה כדי להבין שמשהו לא תקין. אין אף שורה שבה צבע המנורות זהה. ריכטר לא מסתיר את כעסו. "מנורה אחת לבנה ואחת צהובה. זה לא עובר שום תקנון בעולם! אבל אומרים שאין לזה כסף. אליפות ישראל עוד נערכת בתחילת הקיץ. בחורף אי אפשר לקיים אותה מפני שכל המטווח מלא שלוליות, מפוצץ מים".


סיור נוסף במקום שנערך מטעמו של רז נפתח במשרדו וכלל טענות על גובה הארנונה שהוא מחויב לשלב לעיריית הרצליה. חוץ מאולמות הקליעה קיימים במטווח גם בית ספר להכשרת מאבטחים וזירת פיינטבול. "התשלום הנמוך שמשלמת ההתאחדות לא עומד ביחס פרופורציונלי לשימוש שלה במתקנים", טוען רז בתגובה לטענות על רמת התחזוקה הלקויה.


"במקור לא אמורים לשלם שכירות בכלל למטווח", מגיב יונסי בכעס, "הוא הוקם בזמנו על ידי ראש התאחדות הקליעה, מתוך מחשבה שישרת את הקליעה בלבד. לא יצליחו להעיף אותנו, גם אם לא נשלם בכלל. כל המטווח הזה קיים בזכות הספורט, ואם הוא לא יהיה שם הוא יולאם על ידי העירייה, ושני הצדדים יצאו מפסידים".


על תחזוקת המקום הוא מוסיף: "זה תפקידם של לוקחי השכירות, אבל יש להם סדרי עדיפויות אחרים על מה להוציא כספים או היכן לחסוך אותם. מעניין אותם לבזבז כמה שפחות. הם קוראים לדברים כמו תיקון מנורות ‘בזבוז'". 


ההזנחה, איך לא, פוגעת בעיקר בספורטאים. הדור הצעיר, שכולל בעיקר את טל אנגלר בת ה־18 שמסומנת ככישרון הבא של הענף, נאלץ לנדוד ממדינה למדינה כדי לקבל את מלוא ההכנה לתחרויות בינלאומיות. "אי אפשר בלי להיות בחו"ל, אין לאן לשאוף פה. המקסימום שאתה רואה – זה מה שאתה שואף אליו", מדגיש ריכטר. "פשוט פירקו את הענף. אם פעם נסענו נבחרת של 20 ומשהו אנשים להתחרות, היום רק טל ואני נוסעים". 


מעמותת "המרכז האולימפי הלאומי לקליעה" נמסר בתגובה, בין היתר: "לאורך שנים תוחזק המרכז בעזרת תמיכות כספיות ממינהל הספורט, המועצה להסדר ההימורים בספורט ועיריית הרצליה. התמיכות היו בסכומים שאפשרו למתקן להתקיים בכבוד ולדאוג לתחזוקה השוטפת והיקרה. בשנת 2005 התמיכות עמדו על כ־1.2 מיליון שקל. עם השנים הלכו תקציבי התמיכות ופחתו, חלקם בוטלו לגמרי ונשאר רק גוף תומך אחד – משרד התרבות והספורט, שגם הוא הוריד תקצוב באופן משמעותי בעקבות מסקנות ועדת לובצקי. 



המטווח המוזנח. ענף אולימפי בדעיכה מקומית (אודי ציטיאט)


"בשנת 2014 התאחדות הקליעה פיגרה בתשלומי השכירות בכ־140 אלף שקל וביקשה הנחה בגובה 50% על שנת 2015, בעקבות הורדת תמיכת מינהל הספורט. כדי לסייע להתאחדות החליט המרכז האולימפי להוריד לשנה אחת את גובה השכירות ב־50%. בתום שנת 2015 ביקשה ההתאחדות להשאיר את דמי השכירות המופחתים לעוד שנה, וכך היה. 


"בעקבות קשיים כלכליים שהמרכז האולימפי נמצא בהם, ביקש המרכז להעלות בחזרה את דמי השכירות לסכום המקורי, 340 אלף שקל, אך ההתאחדות התחמקה והחלה בביצוע מניפולציות שונות. גם מההחלטה להקים צוות שיישב עם ההתאחדות ויבדוק כיצד ניתן לסגור את הנושא, החליטה ההתאחדות להתחמק. 


"תחזוקת המתקן יקרה מאוד, ובמיוחד לאור הזדקנות המתקן. ללא שכירות ההתאחדות ושאר השוכרים לא ניתן היה לתחזק מתקן שכזה (מזגנים, חשמל, ניקיון, תחזוקת מטווחים ומטרות). ברור שיש תמיד מקום לתחזק ולשדרג עוד את המתקנים ואנו מנסים לעשות זאת ככל שניתן, יחד עם מגבלות כספיות שהעמותה מתמודדת איתן. ראוי לציין שבשום מקום אחר לא הייתה ההתאחדות מקבלת תנאי שכירות כאלה. 


"לגבי המונח ‘בזבוז': הפעולות שעשתה העמותה למען ספורט הקליעה בשנים האחרונות מעידות כי ‘בזבוז' היא המילה ההפוכה לתחזוקה שנעשית עבור הקליעה. כנ"ל בעניין ‘המנורה הצהובה והלבנה'. לא נעשתה שום פניה בנושא מצד ההתאחדות. אם יש תקלות שצריך לתקן הם צריכים לומר לנו. בעבר נתקל מנכ"ל ההתאחדות הקודם יאיר דוידוביץ' במנורה צהובה ולבנה, כששפט באולימפיאדת ריו. באף מקום בארץ לא מקבלים שטחים בחינם".


מהוועד האולימפי בישראל נמסר בתגובה: "מצער אותנו מאוד לשמוע שזה המצב, ואנו מצפים מגורמי הספורט במדינה לדאוג למטווח אולימפי מתוחזק ומטופל".


ממשרד התרבות והספורט נמסר בתגובה: "משרד התרבות והספורט רואה במתקן הקליעה בהרצליה את המרכז האולימפי של ענף הקליעה, ועל כן המרכז רשאי להגיש בקשה לתמיכה במסגרת תקנת המתקנים האולימפיים. לצערנו, המרכז לא עמד בדרישת רשם העמותות לצורך קבלת ניהול תקין במועד – תנאי סף לצורך קבלת תמיכה – ועל כן יוכל להגיש בקשה מחודשת לצורך תקצוב רק בשנה הבאה, בכפוף לאישורים הנדרשים, כולל רשם העמותות".

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי