נבחרת ישראל שובצה לקראת מוקדמות אולימפיאדת רומא 1960 בבית משולש יוון ויוגוסלביה, כשהראשונה תעפיל למשחקים. את ישראל אימן היהודי-הונגרי המפורסם גיולה מאנדי, שאימן את נבחרת הפלא של הונגריה באליפות העולם בשווייץ 1954.
הדרמה הגדולה בטורניר התחוללה במשחק הראשון נגד יוגוסלביה באצטדיון רמת גן ב-21 באוקטובר 1959. 50 אלף צופים נלהבים שמילאו את היציעים, כשזה היה גם המשחק הראשון בו נשמעה ביציעים סיסמת העידוד "אל אל ישראל" שהתקבלה במשאל מטעם העיתון "חדשות הספורט". יוגוסלביה של הימים ההם הייתה מהנבחרות הטובות ביותר ביבשת אירופה, ועד למשחק הזה ניצחה את נבחרת ישראל בכל ארבעת המפגשים שהתקיימו ביניהן, במוקדמות גביע העולם ב-1950 בברזיל והמונדיאל של 1954 בשווייץ. השופט המרכזי היה אורחן גונאל מטורקיה והקוונים היו מנחם אשכנזי שלנו וליאו לאמאשיץ' מיוגוסלביה. חשוב לציין זאת, משום שהצוות הזה היה שותף בסיום לדרמה הגדולה.
האורח קוסטיץ' קבע 0:1 ליוגוסלבים כבר בדקה השביעית, אבל בדקות ה-64 וה-73 הדהדו הקריאות "אל אל ישראל" באצטדיון ונשמעו עד תל אביב, פתח תקווה והרצליה. שני שערים נפלאים של הקפטן נחום סטלמך לרשת של השוער שושקיץ' קבעו 1:2 לישראל. חלפו רק 3 דקות כשקוסטיץ', בשערו השני לרשת של יעקב חודורוב, קבע 2:2.
הדרמה הגדולה התחוללה בדקה האחרונה של המשחק, ובמהירות מסחררת. הקיצוני הימני אברהם מנצ'ל תעתע במגן היוגוסלבי המפורסם יוספי, פרץ במקביל לקו ה-16 והרים כדור למרכז הרחבה. סטלמך הוריד את הכדור לקרקע, שם היו השוער שושקיץ' והחלוץ הישראלי רפי לוי. מה קרה שם באותה שנייה בדיוק, אין איש יודע. הצופים ראו את לוי כשהוא מרים רגל ואת הכדור נכנס לתוך הרשת וקפצו על רגליהם בשמחה. מבחינתם הבלתי ייאמן הושג – ישראל ניצחה 2:3. איש לא הבחין בכך שהשופט הטורקי הורה על פסילת השער בשל הדגל שהונף על ידי הקוון היוגוסלבי. כשהובן מה קרה, גל של אכזבה עבר בקהל. שריקות וקריאות בוז כוונו לעבר השופט, ותוצאת הסיום שנרשמה הייתה 2:2.
אז למה פסל גונאל את השער? בסיום המשחק אמר מאנדי: "לדעתי הגול של רפי לוי היה חוקי בהחלט. החמצנו ניצחון על אחת הנבחרות הגדולות באירופה". גונאל הסביר: "פסלתי את השער כי שופט הקו הרים דגל לציון עבריה של השחקן מישראל". הקוון לאמאשיץ' טען כי הרים את הדגל משום שסבר שלוי נמצא במצב נבדל. הבלם היוגוסלבי מילדינוביץ' הסביר כי השער נפסל בשל התנגשות אסורה ברחבת חמשת המטרים של לוי עם השוער שושקיץ'. לכל אחד היה הסבר אחר לפסילת השער.
אז מה קרה באמת? את התשובה קיבלנו רק מספר ימים אחרי המשחק, על פי מצלמת קולנוע שעקבה אחרי הכדור מהרגע בו הוא נבעט מרגלו של מנצ'ל. תמונה מספר 2 מראה בבירור כי רפי לוי נגע בידו בכדור, נגיעה אשר הדפה אותו לתוך הרשת. התמונה מראה, לכאורה, כי הפסילה הייתה מוצדקת. לוי עצמו אמר כי הכדור אולי שפשף מבלי שהרגיש את ידו, אבל בשום אופן לא נעשתה פעולה של דחיפת הכדור לרשת.
נבחרת ישראל ולוי המתינו עד 10 באפריל 1960 לניצחון הגדול בתולדותיהם, כשרבים, ובעיקר הוותיקים שבינינו, מאמינים כי הניצחון בבלגראד גדול יותר מה-2:3 על צרפת בפריז ב-1993. ישראל ניצחה בבלגראד 1:2 משני שערים של לוי. לפני כן גברה ברמת גן על יוון 1:2, אבל נוצחה באתונה בתוצאה זהה. ערב ליל הסדר, אחרי הניצחון בבלגרד, היו לישראל 5 נקודות ( שתי נקודות על כול ניצחון, נקודה בודדת על תיקו).
ליוגוסלביה אחרי ההפסד לישראל היו 3 נקודות בלבד, אבל משחק השלמה נגד יוון. במשך מספר ימים חלמו במדינה על ניצחון או תיקו של יוון, שישלח את בחורינו בקיץ לאולימפיאדת רומא. יוגוסלביה הביסה את יוון 0:5, צברה כמו ישראל 5 נקודות והעפילה בזכות הפרש שערים טוב יותר. כשנודעה התוצאה אמר שייע גלזר: "אם הכדור היה נוגע לרפי לוי ביד שמאל ולא בימין זה היה נחשב לגול ניצחון. הייתי קרוב לשער, ולא ראיתי שהייתה יד. חבל, כי לשחק באולימפיאדה היה החלום הגדול של כל הנבחרת וזה היה קרוב כי הגיע לנו להיות ברומא".
באשר ליוגוסלביה, היא לא נעצרה ברומא, המשיכה עד לגמר ובו ניצחה את דנמרק 1:3 בדרך לזכייה במדליית הזהב.
מה דעתך על הכתבה?