אורי ששון הגיע לטוקיו עם מדלית ארד מריו. שגיא מוקי נחת בבירת יפן שנתיים אחרי שהיה כאן אלוף העולם. פיטר פלצ'יק יצא לאולימפיאדה הזו בידיעה שהוא צריך לעשות כאן פודיום כדי לזכות לרגע התהילה שישים אותו בין הגדולים ביותר שעשו ג'ודו בישראל. אחרי שהיה שותף אתמול (שבת) למדליה ההיסטורית בתחרות הקבוצתית, פלצ'יק כבר קיבע את עצמו כאחד הג'ודאים הגדולים שידעה מדינת ישראל. הבוקר הוא כבר ברשימה אחת עם הטובים ביותר.
קשה היה לראות מהצד את פלצ'יק ביום חמישי שעבר, כשסיים את יום הקרבות שלו ללא המדליה. הוא יצא אל התקשורת מחוץ לניפון בודוקאן ועבר בין כל המצלמות, נותן לכל ערוץ את תשומת הלב, על אף הדיכאון והכאב האישיים שחווה. הוא בכה הרבה בחדרו בכפר האולימפי.
"אלה היו היומיים הכי קשים בחיי", סיפר היום לספורט1 אחרי ההישג שלו ושל חבריו אתמול. "מילאתי כמה דליים בבכי בחדר. בין יום התחרות האישית שלי לבין התחרות הקבוצתית, עברתי 48 שעות נוראיות. הסתובבתי בתחושה של החמצה נוראית אחרי יום הקרבות שלי ופשוט התקשיתי להרים את עצמי. לא משנה מה חשבתי לעצמי ומה ניסיתי לחשוב, כל הזמן חזרתי לקרבות ולהפסד. ההדחה הזו והחזרה לישראל בלי מדליה היו קשות לי".
איך עשית את השינוי? איך הרמת את עצמך בסופו של דבר?
"קמתי בבוקר, נכנסתי למקלחת והסתכלתי על עצמי במראה. אמרתי: 'פיטר, זה יום גדול שכל הנבחרת יכולה לעשות בו משהו אדיר. חברים שלך צריכים אותך ואתה הולך לעשות קרבות בשביל מדליה. אתה לא נותן לעצמך יותר לשקוע. זהו'. אחרי אותו רגע ידעתי שאני מרים את עצמי ושם בצד את האכזבה מהתחרות האישית. ידעתי שאני נוסע לאולם כדי להיות עם החברים המופלאים שלי כדי לעשות דבר גדול".
ועשיתם.
"שמע, זה מתוק מאוד. זו פעם ראשונה שיש כזו תחרות. ראית כמה זה היה חשוב לכל הנבחרות כאן. ראית איך כולם רצו את זה ולהיות על הפודיום ביחד עם צרפת, יפן וגרמניה זה הישג עצום עבור הג'ודו הישראלי".
פיטר, עברת חיים מורכבים מאוד. מעולם לא הכרת את אביך שנפטר, עלית לישראל כתינוק ואמך נאלצה לעזוב לארצות הברית לתקופה מסויימת כדי להתפרנס, כשאתה גר עם סבא וסבתא בראשון לציון. המדליה הזו ודאי משמעותית הרבה יותר עבורך.
"אימא שלי היא הדמות הנערצת עלי בעולם. היא ההשראה שלי להכל. היא עשתה הכל כדי שיהיה לי ולאחותי כל מה שילדים צריכים. בזכותה אני פה היום עם מדליה. קיבלתי בבית ערכים למצויינות. גדלתי אצל סבא וסבתא שאני אוהב מאוד וגם להם ולאחותי יש חלק גדול במדליה הזו ואחרונה כמובן היא אשתי שאני מקדיש לה את המדליה הזו. כמה שהיא תומכת בי וכמה שהיא איתי ולא יודע אם הייתי יכול לעבור את המסע הזה בלעדיה".
נבחרת הג'ודו תמריא הלילה מטוקיו ותנחת מחר בבוקר בישראל. נשיא המדינה יצחק בוז'י הרצוג כבר בירך את הג'ודאים והמאמנים ומחכה להם בבית הנשיא. יושב ראש האיגוד משה פונטי יחלק לספורטאים ולמאמנים שעשו את ההישג מענק כספי מטעם האיגוד שיצטרף לסכום הנאה שהם יקבלו מהוועד האולימפי.
מה דעתך על הכתבה?