ימים ספורים עברו מאז שלינוי אשרם ריגשה מדינה שלמה וזכתה במדליית זהב אולימפית בהתעמלות אמנותית במשחקים האולימפיים בטוקיו, אבל מתברר שהספורטאית הישראלית, שעשתה היסטוריה בטוקיו, עדיין מתקשה להאמין לגודל ההישג. בפוסט שכתבה היום (שלישי) באינסטגרם סיפרה על הקשיים שעברה בשנת הקורונה ("זה שבר אותי") ועל החלום הגדול שהתגשם.
"וואוו טוב אז מאיפה להתחיל?", כתבה אשרם, "כשהייתי קטנה הייתי ילדה מאד פעילה וההורים שלי לקחו אותי לחוג ליד הבית כדי שיהיה משהו שיעסיק אותי אחר הצהריים. התחלתי להתאמן בראשון לציון בגיל שש וחצי, עדיין לא ידעתי מה זה אומר אולימפיאדה ומה צריך לעשות בשביל להגיע לשם. לאט לאט עם השנים התחלתי להתאהב בענף ולהתעניין בו יותר ויותר.
"אני זוכרת איך הייתי מחכה בקוצר רוח כל השנה לתחרות הכי גדולה בישראל שבה מגיעות הבנות הכי טובות בעולם (גרנד פרי חולון), לא החמצתי את התחרות הזאת אף שנה. לאחר סיום התחרות תמיד הייתי רצה לאחורי הקלעים כדי לבקש חתימות ותמונות מהמתעמלות, לא עלתה בראשי המחשבה, שבעתיד אני אהיה זאת שיבקשו ממנה. מאז התחלתי לחלום בגדול. חלום בו רציתי להגיע לבמה הכי גדולה בעולם בספורט, למשחקים האולימפיים.
"מאותו רגע אמרתי לעצמי שאני אעשה הכל כדי להגיע לשם. וכך קרה, האימונים הפכו להיות קשים יותר, ארוכים יותר, רמת הקושי של התרגילים עלתה אבל זה רק חישל אותי יותר ויותר.
"יום תחרות הקריטריון למשחקים האולימפיים הגיע וידעתי שזה היום בו יקבע אם אזכה להגשים את החלום שלי ואגיע לשם. ועשינו זאת! השגנו שני כרטיסים אולימפיים מי היה מאמין!
"ואז הגיעה השנה הנוראית – שנת 2020, שנה בה נודע לי שהמשחקים נדחים בשנה, בהתחלה זה שבר אותי לא ידעתי מה לעשות, מה יהיה עכשיו, היה בי הפחד שלא אצליח להשאר בשיא עוד שנה שלמה. אבל לא הייתי לבד, איילת הייתה איתי לאורך כל הדרך ובאותו רגע ידעה בדיוק מה להגיד לי.
"הבנתי שהשנה הזאת לא תגרע ממני שום דבר… להפך, הבנתי שיש לי עוד שנה שלמה להשתפר אפילו יותר וכך היה. הגשמתי את החלום שלי – הגעתי לאולימפיאדה. הרגשתי שאני באה בכושר שיא והכי מוכנה משהייתי אי פעם בתחרות.
"הדבר היחידי שרציתי לעשות זה רק לעלות למשטח ולטרוף אותו עם אש בעיניים. גם בחלומות הכי טובים שלי לא חלמתי שאחזור משם עם מדליית זהב ובתואר אלופה אולימפית.
"וואו!!! זה משהו שעדיין לא נתפס, ייקח לי זמן לעכל את מה שעשינו. עשינו הסטוריה!!! גם 2 מתעמלות בגמר אולימפי, מדליית זהב ומקום 7 בגמר לניקול, ואישה ראשונה בהסטוריה של ישראל שזוכה בזהב, מי היה מאמין. מחכה רק לחזור לארץ ולחגוג את ההישג המטורף הזה עם כל האנשים שאני כל כך אוהבת".
מה דעתך על הכתבה?