המאבק על התואר ספורטאית השנה בתשע"ו היה הפעם קל. השנה האולימפית נתנה הזדמנות לענפים שאינם כדורגל וכדורסל להגיע לקדמת הבמה ונתנה גם לספורט הנשי את החשיפה והתמיכה אותה הוא מתקשה לקבל בימים אחרים.
וכך, רגע לפני שנכתיר את שלוש הספורטאיות הבולטות של השנה חייבים לתת צל"ש לכל אישה שעוסקת בספורט תחרותי בישראל ומתמודדת עם קשיים בלתי רגילים בהיעדרם של מקומות מימון, מתקנים וחשיפה. וכל זה קורה כשיש לנו שרת ולא שר ספורט וגם לפני מירי רגב כיהנה אישה בתפקיד, לימור לבנת.
מקום ראשון: ירדן ג'רבי
ג'רבי סומנה כבר לפני חמש שנים כהבטחה גדולה בענף הג'ודו והועדפה על פני אליס שלזינגר. בריו 2016 הוכח שקברניטי הענף הימרו נכון. ג'רבי סיימה ומדליית ארד בידה, בעוד שלזינגר שעברה לייצג את בריטניה הודחה בשלבים המוקדמים.
נכון שקל יותר להוציא מדליות בענף הג'ודו, אבל ג'רבי לא זכתה מההפקר. הג'ודואית נמצאת בצמרת הענף כבר שנים ואמורה להישאר שם. ריו, העיר הברזילאית, בה כבר הוכתרה בעבר כאלופת העולם, שוב האירה לה פנים. גם דימום באף באחד הקרבות לא עצר את ג'רבי שהשיגה שלושה ניצחונות מול הפסד אחד בדרך להישג כביר: מדליית ארד.
קנייזבה מיננקו. התגברה על הפציעה והגיעה לריו בשיא (gettyimages)
אבל ג'רבי היא לא רק ספורטאית גדולה. הנאום הפטריוטי בסיום הקרב בו זכתה בארד ריגש לא פחות, בתוספת הנחמדות הכובשת שלה, סידר לה גם ג'וב מובטח אחרי הפרישה כדמות טלוויזיונית, לא בהכרח בערוצי הספורט.
מקום שני: חנה קנייזייבה-מיננקו
קנייזייבה-מיננקו אמנם לא לקחה מדלייה בקפיצה משולשת, אבל הסיפור שלה לא פחות מרשים משל ג'רבי. כמה נחישות ואמונה צריך כדי להחלים מפציעה קשה וניתוח בכף הרגל, להתחיל את ההכנות באיחור ולהגיע לכושר שיא בדיוק בזמן. האתלטית המופלאה עשתה את כל זה ותוצאה של 14.68 מטרים זיכתה אותה במקום החמישי בריו. שאפו.
מקום שלישי: מורן סמואל
לא כל אחד היה מצליח לשרוד שיתוק שבא משום מקום בגיל 24 וקוטע קריירה מצליחה של כדורסלנית. מורן סמואל לא נתנה לגורל לשלוט בחייה והמשיכה להצטיין גם כספורטאית נכה. תחילה שיחקה כדורסל ואחר כך עשתה הסבה לחתירה. במשחקים הפראלימפיים בלונדון 2012 סיימה חמישית וכעבור ארבע שנים יצאה עם הארד. בשתי מלים: מגיע לה.
סמואל. ללא ספק: מגיע לה (צילום: IGOR MEIJER, באדיבות מרכז דניאל לחתירה)
מה דעתך על הכתבה?