תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
לתוצאות נוספות

לנגהאנס: "השואה היא טרגדיה איומה, כל גרמני חש זאת"

גאבור לנגהאנס | הדר ואן קולא איגוד הכדוריד
הזר הגרמני הראשון בכדוריד הישראלי וכוכב האלופה הפועל אשדוד, העניק ראיון מיוחד לאתר האיגוד ודיבר בהרחבה על הישארותו בארץ כתוצאה מהסגר האווירי, החשש שלא תשוב הליגה, עתידו בישראל ועל יום השואה
שחקן הכדוריד הגרמני הראשון אי פעם בישראל הוא גאבור לנגהאנס, מקשר האלופה הפועל אשדוד. בזמן שכמעט כל הזרים עזבו את המדינה מיד עם תחילת משבר הקורונה, הוא מצא את עצמו תקוע בישראל גם בימים אלה בעקבות הסגר האווירי. הוא אמנם בחר להישאר בישראל גם אחרי סבב ירי טילים ואזעקות מעזה, אבל הפעם הדבר לא נעשה מבחירה והוא ובת זוגו עדיין איתנו, למרות רצונם לשוב לגרמניה עד שישוב הכדוריד לפעילות.

באיגוד הכדוריד ניצלו זאת והיום (שלישי) פרסמו איתו ראיון מרתק שלא עסק רק בכדוריד ובקורונה, אלא גם ביום הזיכרון לשואה ולגבורה. למעשה, הריאיון נערך דקות ספורות לאחר הישמע הצפירה ועל כך סיפר לנגהאנס: "זו טרגדיה איומה מהעבר, שתמיד תלווה את העם היהודי ואת העם שלנו. השואה החלה בגרמניה ונרצחו במהלכה מיליוני יהודיים בכל רחבי אירופה, וזה פשוט איום. המסר שאני יכול להעביר כגרמני, ולמעשה כל גרמני שאני מכיר חש זאת – שאנחנו שולחים חיבוק של פיוס מעומק הלב. לנצח זה ירגיש רע עבורנו, ואסון שהוא מאוד קשה, מצמרר ומצער עבור מיליוני משפחות, שזוכרות לאורך השנים הרבות את יקיריהם. הלב והמחשבות שלי איתן ועם ניצולי השואה. כיבדתי הבוקר את דקת הזיכרון, ובמהלכה ובכלל ביום הזה - הרגשות צפו והמחשבות חלפו בראש. זה עצוב וכאוב מאוד".

לנגהאנס, שציין החודש 31, הגיע לישראל כבר בתחילת העונה שעברה אחרי שכיכב ברמות הגבוהות ועבר בין השאר בפוקסה ברלין, באייזנהאך, רוסטוק, טוסן לובקה ומלסנג, אבל הוא לא מתחרט על הגעתו ארצה: "היה לי חוזה לשנתיים במלסנגן, אבל עברתי פציעה וכבר לא הייתי בתוכניות שלהם והבנתי שלא אוכל לשחק שם הרבה. בתקופה של ההחלמה מהפציעה הרגשתי שנכון עבורי לנסות אתגר חדש, ותמיד רציתי לחוות את הכדוריד ובכלל תרבות אחרת מחוץ לגרמניה. המחשבות היו שאולי אמצא משהו בספרד או בדנמרק, ובכנות – לא חשבתי על ישראל עד שהסוכן שלי פנה אלי ואמר לי 'אתה רוצה לנסות משהו משוגע?'. הוא העלה את ישראל כאופציה, וכאמור לא חשבתי לפני כן על האפשרות. זו הייתה תקופה שהייתי ב'ראש פתוח'. אני שלם עם הבחירה. מצאתי כאן אנשים מאוד ידידותיים. מועדון חם, מדינה מדהימה ויפה. זו בהחלט התנסות מעניינת עבורי".


הזכייה עם אשדוד באליפות: "זה היה אושר גדול עבורי, ותואר אליפות ראשון בקריירה. למען האמת, זו הייתה הפתעה כי אף אחד לא חשב שננצח את מכבי ראשל"צ בסדרת הגמר. היא הייתה פייבוריטית מוחלטת. פגשנו קבוצה איכותית, עמוקה, אבל גם אצלנו התגבש תלכיד מצוין – שילוב של שחקנים צעירים ומנוסים, ישראלים וזרים טובים. טומא השוער שהיה פשוט אדיר. מדברים פה המון על עניין המסורת ועל העובדה שלא היה לנו את יתרון הביתיות מול שתי הראשוניות. אני טענתי שמסורת לבדה לא מנצחת על המגרש, וגם שלא צריך לייחס חשיבות גדולה לעניין יתרון ביתיות. הייתה לנו דחיפה נהדרת מצד האוהדים בפליאוף, גם במשחקי הבית וגם במשחקי החוץ. היה כיף לראות במהלך הפליאוף את האולם באשדוד מלא, בניגוד למשחקים בליגה הסדירה שמגיעים הרבה פחות. בסופו של דבר, הנחישות שלנו, האנרגיות שהיו מאוד חיוביות ועוצמתיות, נתנו לנו את הפוש לחתום עונה שהתחלנו אותה מצוין, ובמהלכה באה ירידה. במובן מסוים, גם השנה הזו מזכירה את אותה דרך. סיבוב ראשון טוב מאוד. בשני לא שמרנו על אותה רמה. קשה לדעת איך העונה הזו הייתה מסתיימת. די חבל שהמצב הנוכחי הוביל לכך שנאלצנו לא לשחק בגמר גביע היסטורי עבור המועדון".



(הדר ואן קולא, איגוד הכדוריד)

הרמה של הליגה בישראל: "הכדוריד הישראלי משתפר, כל הזמן. באופן כללי, אני לא אשקר – זו לא הרמת כדוריד שיש בגרמניה, ששם הכל הרבה יותר מקצועני. מבחינת סגנון, עבורי זה היה כדוריד שלא הכרתי. אני חושב שהבדלי הסייז משמעותיים, בעיקר הגובה של השחקנים, ומשם נגזרים הרבה דברים שמשפיעים על הסגנון – כמו הגנות שונות, שמירות אחרות והרבה יותר אגרסיביות. אני רואה שיש דרך של התקדמות בכדוריד הישראלי. שחקנים צעירים ומוכשרים יוצאים לשחק בליגות באירופה, ואני שמח מאוד עבורם. בכלל, גם הנבחרת שלכם עשתה קפיצת מדרגה. הפרויקט בגרמניה הוא דבר שיכול לתרום רבות לגישה של שחקני דור העתיד".

אסטרטגיית יציאה ממשבר הקורונה והסיבה שנשאר בארץ: "רצינו לחזור הביתה, אבל החברה שלי היא פולניה ולא יכולנו לטוס יחד לגרמניה בגלל ההגבלות. היא הייתה חייבת לטוס לפולין ואני לגרמניה, ובהמשך פשוט כמעט ולא היו טיסות - אז בחרנו להישאר כאן ואני לא מצטער על כך לרגע. הסיפור שלנו די דומה לזה של זרקו פאיוביץ', שנאלץ להישאר כאן בגלל ההגבלות. אני עושה הרבה ספורט, בעיקר על אופניים. מדבר המון עם החברים לקבוצה, ועם החברים ועם המשפחה בבית. לשמחתי, אנחנו וגם הם בסדר, ובכלל המצב בישראל הרבה יותר בטוח בעיני מאשר הרבה מדינות באירופה. ההנהלה של אשדוד הייתה טובה אלי מהרגע הראשון שהגעתי לישראל וממשיכה לדאוג לי. יש לכם מדינה מדהימה ואני מקווה שדברים יחזרו אט-אט לשגרה".

חזרה למגרשים: "למען האמת, אני לא רואה חזרה מהירה, ובאופן כללי לספורט ייקח זמן רב להתאושש. אולי דווקא בכדוריד זה פחות יורגש, כי למשל בישראל – לא מדובר באותן כמויות צופים כמו שבאים לכדורגל או לכדורסל, כך שאולי יהיה פשוט יותר להחזיר את הכדוריד למסלול ללא קהל בשלב הראשון. מבחינת ההשפעה, כשחברות קורסות בעולם – כמובן שתהיה פגיעה כלכלית. יש חוסר בהירות, גם בגרמניה. היום מקבלים בגרמניה החלטות – ויהיה מעניין לעקוב. הכדוריד זה הספורט שאני הכי אוהב, ואני מקווה שהוא יידע להתאושש.


(גבי אלאלוף, איגוד הכדוריד)

"עוד נקודה, שמעתי שמדברים כאן על העונה הבאה, שהליגה תשוחק עם ישראלים. לדעתי, ובלי קשר אלי, זה יהיה נכון להמשיך לשלב זרים בכדוריד הישראלי. הם מביאים איתם תרבות וגישה אחרת, גם מבחינת הטקטיקה והחשיבה, וכמובן גם יכולות משחק ויכולות פיזיות. אני חושב למשל שהתרומה שלי כזר לאשדוד, או של שחקן כמו טומא או זרקו – חשובה לקבוצה עצמה. כמו שאני למדתי כאן דברים חדשים על הכדוריד הישראלי, אני חושב שגם אנחנו תרמנו אלמנטים שונים לקבוצה וכמובן לשחקנים הישראלים. אני חושב שהשילוב הזה מתבקש להתפתחות של קבוצה. זה בטוח מעלה את הרמה. קח למשל קבוצה כמו חולון, שהיה מאוד כיף לראות אותה השנה. ישראלים טובים עם המון מוטיבציה, שהשתפרו כל העת. אני חושב שלצד זרים טובים – הם יוכלו להמשיך לעשות קפיצת מדרגה. קטונתי מלהמליץ, אבל זו דעתי".

עתידו באשדוד: "מוקדם לדבר על העונה הבאה. מבחינתי, אני מסיים חוזה. שוחחתי עם הסוכן שלי, והתשובה שלו וההבנה שלי היא שהשוק כרגע די מרוסק, ושאין לאן ללכת בשלב זה. הרבה מועדונים לא יתקשו לשרוד את המצב. בהחלט נראה מה יהיה. אשדוד מהווה בית חם עבורי, כל שאם יהיו זרים בכדוריד הישראלי – אני לא פוסל דבר".
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ