תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
לתוצאות נוספות

אגדות נרקמות בלילות

טייגר וודס | Icon Sportswire / Contributor
רוז מרסק את שיאיו של ג'ורדן - ומתרסק בעצמו, וודס נוגע בשמיים - ונחבט באדמה, קאפרניק כורע ברך - ומצית מאבק בין-גזעי, וקללת העז של שיקגו - שבערב קסום אחד התפוגגה כלא הייתה. רגעי העשור בספורט האמריקאי
קשה עד בלתי אפשרי לסכם עשור שלם של התרחשויות בלתי פוסקות בענפים הבולטים בספורט האמריקאי: פוטבול, NBA, בייסבול וגולף. ועדיין, כשמביטים על עשר השנים האחרונות, אנחנו נשארים עם חמישה סיפורים שלא ניתן לדמיין את 2010-2020 בלעדיהם.

התרסקות וקאמבק: סיפורו של טייגר
העשור של טייגר וודס מסמל את כל מה שאמריקה אוהבת: כוכב ענק שמתרסק, קאמבק מרגש וסיפור שהוליווד עוד תעשה ממנו סרט. בסוף שנות ה-90 ותחילת ה-2000 הפך טייגר וודס לשם נרדף לגולף. מגיל שנתיים הוא הוצג כעילוי, וכשגדל זלל כל תואר אפשרי, שבר את כל השיאים ושלט בענף ביד רמה. בדרך הוא הפך למכונת חסויות משומנת ולאחד הספורטאים העשירים והמוכרים בתבל. ואז המעטפת המושלמת התפרקה.

בפברואר 2010 הובילה חשיפה על רומן מחוץ לנישואים שניהל וודס לעדויות נוספות מעשרות נשים שונות. כל ארה"ב נכנסה עמוק למיטה של כוכב הגולף, מה שגרר גירושים כואבים, הפסקה מגולף למספר שנים, ואז פציעת גב קשה, התמכרות לאלכוהול ומשככי כאבים ואפילו מעצר. אחרי מספר ניסיונות כושלים לחזור, חובבי גולף רבים סברו שלעולם לא יראו עוד את העילוי על הדשא. במשך חמש שנים שחקן הגולף הטוב בהיסטוריה לא הצליח לזכות אפילו בתואר אחד.


אבל ב-2018 הוא החל לחזור לעניינים. הגב נראה בריא, הראש נותר צלול, ולאחר מספר טורנירים בהם סיים בעשירייה הראשונה ונכנע רק לברוס קפקה, הכוכב העולה של עולם הגולף, הגיע טורניר המאסטרס באוגוסטה, והקאמבק הגיע לשיאו.


בגיל 43, וודס חזר מפיגור ביום האחרון של הטורניר והצליח לזכות במייג'ור הראשון שלו משנת 2008. הפנומן הצליח לסחוף את אמריקה וסחט מחמאות מכל עולם הספורט - ואפילו מהנשיא דונאלד טראמפ. זה היה טורניר הגולף הנצפה ביותר בעשור החולף, והאירוע שפתח באופן רשמי את הפרק האחרון בקריירה המרגשת של וודס. בחודש שעבר הוא הוביל את נבחרת ארה"ב לזכייה מדהימה בגביע הנשיא וזכה מחדש בתואר השחקן הטוב בעולם. פרט ללברון ג'יימס היה וודס הספורטאי המסוקר ביותר בארה"ב בעשור האחרון, והסיפור שלו נכתב בכל צורה ומכל זווית אפשרית. עכשיו כולם סקרנים לראות כיצד ייראה העשור הבא של שחקן הגולף הגדול בכל הזמנים.


כל מה שאמריקה אוהבת. טייגר וודס (AFP)

קרע ברך: הקרב על אמריקה הלבנה
בשנת 2016 יצא קולין קפרניק למלחמה העתיקה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב - מלחמת הגזע. שחורים נגד לבנים. זה קרה בעקבות מחאת "Black Lives Matter" שתפסה אז תאוצה לאחר ששוטר חנק למוות את אריק גרנר, תושב ניו יורק אפרו-אמריקאי בן 43. הקווטרבק מסן פרנסיסקו החליט לעשות מעשה - וכרע בכך בזמן השמעת ההמנון.

האקט השקט הזה הפך בן לילה הפך לנושא המדובר בארה"ב וגרם לדיונים סוערים בכל אולפן טלוויזיה, גם באלה שלא עסקו בספורט. הוא הכניס לדיון קהילות שלמות מכל קצוות המפה, ואפילו את טראמפ, שהתמודד אז לנשיאות ותקף בחומרה את הכוכב האפרו-אמריקאי.

תופעת כריעת הברך הלכה וצברה תאוצה ובסך הכל למעלה מ-200 ספורטאים חזרו על האקט במהלך נגינת ההמנון האמריקאי, מתוך כוונה לתמוך בקפרניק - כולל כוכבת הכדורגל מייגן ראפינו במהלך משחק ידידות של נבחרת ארה"ב נגד תאילנד. אלא שמספר אמירות לא חכמות במיוחד של האתלט גרמו  לתהליך דה-לגיטימציה כלפיו ולנידוי מוחלט מה-NFL, ליגה שנשלטת ע"י בעלים שמייצגים את "אמריקה הלבנה", משנת 2017, קפרניק - עד אז שחקן לגיטימי ב-NFL - לא מצא קבוצה, ולא במקרה. הסיפור הזה עדיין נכתב, ולאחרונה עבר אל בין כותלי בית המשפט, כשעננת גזענות מרחפת מעל הפרשה העצובה הזו, שפלשה לעולם הספורט וכנראה תישאר איתנו עוד זמן רב.


הנושא המדובר בארצות הברית בזמנו (Gettyimages)

הוורד שנבל: העשור הטראגי של דריק רוז
בשנת 2011 התעוררה שיקגו לחיים. 13 שנים שחונות עברו מאז ש"הוד אווירותו" מייקל ג'ורדן תלה את הנעליים, ושוב הייתה סיבה לחזור לגארדן. כולם רצו לראות את הילד.

לילד קראו דריק רוז. הוא נולד וגדל בשיקגו, החל ללהטט בתיכון המקומי, התפתח תחת ג׳ון קליפארי במכללת ממפיס וחזר הביתה לשיקגו בולס כבחירה הראשונה בדראפט 2008.

מהרגע הראשון היה ברור שמדובר בסיפור אהבה. שיקגו מצאה גיבור חדש. יורש. בעונתו הראשונה הוא נבחר לרוקי השנה, וסחב את קבוצתו לפלייאוף. בעונתו השנייה הפך לאולסטאר הראשון של הבולס מאז ג׳ורדן, ובעונה השלישית כבר היה השחקן הטוב בעולם, כשבגיל 22 וחצי נבחר לשחקן המצטיין הצעיר ביותר בתולדות ה-NBA.
רוז הפך לתופעת כדורסל מרתקת שחוויה לצפות בה. סקורר נפיץ, מהיר, אינטליגנטי ועוצמתי שמשחק בקצב סוחף, אינטנסיבי וחסר מעצורים. בזמן שכולם דיברו על לברון, ווייד ובוש במיאמי, רוז גבר על כולם והוביל את שיקגו למאזן הטוב בליגה. הוא אפילו שבר שיאים של ג'ורדן. אלא שאז הכל השתנה.

במשחק הראשון בסיבוב הראשון של הפלייאוף נגד פילדלפיה, דקה וחצי לסיום וביתרון 12 נקודות, חדר רוז לסל, מסר את הכדור ימינה ונחת לא טוב על הקרסול. הוא צלע אל מחוץ למגרש, ומאותו הרגע הגוף שלו פשוט בגד בו.

רוז קרע את הרצועה הצולבת בברכו השמאלית, ובארבע העונות הבאות סבל מ-27 פציעות שונות שגרמו לו לפספס בסך הכל 248 משחקים. ההחלמה שלו הפכה לאובססיה של עיר שלמה, ובשלב מסוים הכאב היה גדול מנשוא, ורוז הועבר לניו יורק ניקס בעסקה שאף אחד לא הרגיש טוב לגביה ולא תרמה לאף אחת מהקבוצות. לאחר מכן נדד לקליבלנד, שם הפציעות הכו שוב, ובזמן שבארה"ב החלו לדבר על פרישה, רוז הצליח להמציא את עצמו מחדש במינסוטה וריגש את כולם בעונה שעברה כששבר את שיא הקריירה שלו עם 50 נקודות.

את העונה הנוכחית הוא פתח כשחקן השישי של דטרויט, ולמרות שהוא כבר לא כוכב, ולעולם לא יחזור להיות מה שהיה. רוז הפך לאייקון של מוטיבציה ומאבק פיזי ומנטלי. המלחמה בגופו, הנפילות והדרך שבה הצליח לחזור בכל פעם מחדש הפכו אותו לאחד השחקנים הפופולריים בעולם בעשור האחרון, וחולצתו היא מהנמכרות בכל עונה.

בעשור שבו לברון ג׳יימס הפך לפרצוף של ה-NBA וסטף קרי שינה את המשחק, הסיפור של רוז מסמל משהו הרבה יותר גדול מכדורסל, וראוי שיסופר שוב ושוב.


מסמל משהו הרבה יותר גדול מכדורסל. דריק רוז (Gettyimages)

הכל בראש: כשאנדרו לאק אמר: "No Más"
והנה הסיפור ההפוך. אנדרו לאק נבחר ראשון בדראפט 2012 ע"י אינדיאנפוליס, עיר של פוטבול, ומיד סומן כנער הזהב שאמור לתפוס את מקומו של פייטון מאנינג האגדי אחרי 13 שנים כקווטרבק של הקולטס. ההתחלה הייתה מבטיחה. לאק הראה ניצוצות של יכולות מסירה וירטואוזיות, וב-2014 אפילו היה המוסר הטוב בליגה.

אלא שכיסוי הגנתי חלש מצד חבריו הפך אותו לשק חבטות, ובליגה אלימה כמו ה-NFL הדבר עלול לעלות ביוקר. ב-2015 הפציעות החלו להשפיע וגרמו ללאק חסר המזל לפספס חצי עונה. בעונה שלאחר מכן נאלץ לעבור ניתוח שגרם לו לפספס את כל עונת 2017, ואף שב-2018 זכה בפרס 'קאמבק השנה', ל-2019 הוא כבר לא הגיע.

שבועיים לפני פתיחת העונה, במשחק הכנה של קבוצתו, לאק כינס מסיבת עיתונאים. השמועות על פרישה התפשטו במהרה, ובזמן שהכוכב עמד עם חבריו על כר הדשא, הוא שמע שריקות בוז צורמות מאותם אוהדים שפעם הריעו לו. ברגע הזה הוא החליט: לא עוד: "נתקעתי בתהליך ההחלמה. לא הצלחתי לחיות את החיים שרציתי, והפציעות הוציאו את ההנאה מהמשחק. הדרך היחידה לפתור את זה היא להתרחק מהמשחק. זאת ההחלטה הכי קשה בחיים שלי, אבל זאת ההחלטה הנכונה עבורי", אמר בדמעות.

הסיפור הפך לשיחת היום בארה"ב. שנים לאחר שד"ר בנט אומאלו הצליח להוכיח שהפוטבול עלול לגרום לנזק מוחי אצל שחקנים שעברו זעזועי מוח חוזרים (בסיפור שהפך לסרט "בלתי הפיך" בכיכובו של וויל סמית'), שוב עלתה השאלה: האם הספורט הפופולרי ביבשת אמריקה הצפונית הוא פשוט מסוכן מדי?


 האם הספורט הפופולרי באמריה מסכון מידי? (Gettyimages)

108 שנים אחרי: הרגע הגדול של הקאבס
דמיינו שהקבוצה שלכם לא זכתה באליפות כבר שמונה שנים, ואז יבוא מישהו ויספר לכם שהקבוצה שלכם גם לא תזכה באליפות ב-100 השנים הבאות. המשמעות: בכל ימי חייכם לא תזכו עוד לראות את הקבוצה שלכם זוכה בשום דבר.

נכדיהם של אוהדי שיקאגו קאבס שראו אותה זוכה באליפות האחרונה שלה, זכו ב-2016 לסגור מעגל. הקבוצה שלא זכתה בדבר במשך למעלה ממאה שנה הגיעה לגמר ה-MLB (ליגת הבייסבול האמריקאית). בדרך היא נקלעה לפיגור 3:1 בסדרת הטוב משבעה משחקים, אך הצליחה באורח פלא לקבוע משחק שביעי ומכריע על אליפות, לעיני הקהל הביתי שלה.

ואז, בתום משחק דרמטי במזג אוויר גשום, הצליחו הקאבס לנצח במשחק מטורף 7:8 את קליבלנד ולנפץ את "קללת העז" - תקרית משעשעת שבה גורש מהאצטדיון אוהד בשל בילי סיאניס בשנת 1945, לאחר שהביא עמו עז למגרש. על פי אמונה טפלה פופולרית בשיקגו, הטיל סיאניס קללה על שיקגו, שמנעה מהקבוצה להגיע לוורלד סירייס. ב-2 בנובמבר 2016 שום עז כבר לא עמדה בין הקאבס ובין תואר האליפות - בתקווה שהפעם הבאה שיזכו באליפות תגיע לפני 2124.


שום עז לא עמדה בינם לבין התואר (Gettyimages)
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ