צוברי: "לרגע אני לא חושב על הדבר החומרי שנקרא מדליה"

צוברי
צוברי | באדיבות איגוד השייט

אחרי שהעפיל למשחקים האולימפיים בפעם הרביעית ברציפות, הגולש דיבר בתכנית הספורט של 103FM: "הילדים פירקו אותי במים באימונים, אבל לקחתי את עצמי בידיים". וגם: הסיכויים להגיע לפודיום בטוקיו

(גודל טקסט)

אחרי שעשה היסטוריה והעפיל בפעם הרביעית ברציפות למשחקים האולימפיים שייערכו בטוקיו, שחר צוברי דיבר הערב (שלישי) בתכנית הספורט של 103FM וסיפר על התחושות והמטרות. "הקמפיין התחיל לפני כמעט שלוש שנים. הגולשים הצעירים הם באמת טובים ומוכשרים, ואני הייתי פצוע, אחרי אולימפיאדה, עם ילדה ולא ממש בכושר. התחלתי לבנות את עצמי בהדרגה. בדיעבד, אחד הדברים שהיו הכי קשים לי זה להסתגל לכל עניין הנבחרת, לא הייתי רגיל לזה. כשאני מסתכל אחורה, זה היה חתיכת קמפיין ועברנו חתיכת דרך", סיפר הגולש בפתיחת דבריו.

צוברי הוסיף: "אחרי אליפות אירופה בעונה שעברה, אליה הגעתי פצוע ולא בכושר טוב, לקחתי את עצמי בידיים. את אליפות העולם לפני חצי כבר סיימתי במקום ה-12, שזה יותר בכיוון, ועדיין הרגשתי פספוס על כך שלא נכנסתי לעשירייה הראשונה. לאליפות הנוכחית, בה סיימתי במקום הרביעי, באתי הרבה יותר רעב והייתי במשחק – בתוך העשירייה הראשונה לכל אורך התחרות. הייתי במרחק נגיעה ממדליה, אבל בסופו של דבר זה השאיר אצלי טעם של עוד. פספוס? הדרך הכי נכונה להסתכל על זה, היא להודות שלא הייתי מספיק טוב. באתי אחרי קמפיין לא פשוט, הילדים פירקו אותי במים באימונים וככל שהתוצאות השתפרו, הביטחון עלה והשתפרתי בכל יום שעבר".

האם עובדה שהוא "עשה את שלו" בקריירה סייעה לו להעפיל לאולימפיאדה: "אני חושב שזה בהחלט מאוד משמעותי. אני פחות מסתכל על הסביבה ועל הביקורות, אני יותר מסתכל על עצמי ואומר 'אני את שלי עשיתי'. הדרך הנכונה ביותר להסתכל על זה היא להבין שיש לי ילדה בת שנה בבית, וזה מכניס אותי לפרופורציות וגורם לי להבין שגם אם לא הייתי משיג את הכרטיס לטוקיו – עדיין הכל היה בסדר. אני מאושר בחלקי וזה נותן לי את החוזק ואת החוסן להגיע לתחרויות, להתמודד עם הלחץ ולעשות את הדברים על הצד הכי טוב שאני יכול".


שחר צוברי עם נוי דריהן (איגוד השייט)

הדרך לאולימפיאדה: "אני חושב שהעבודה שעשינו הפעם עם גור שטיינברג (מאמן נבחרת הגברים) היא שונה לחלוטין מאשר באולימפיאדות האחרונות, אנחנו מגיעים כנבחרת אחת, כנבחרת מגובשת. באולימפיאדות האחרונות, למשל, הייתי צריך לרדוף בכל העולם אחרי יריבי אימונים. כיום זה לא כך. העניין היחיד עכשיו מבחינתי הוא לשדרג את כל מה שקשור במים. גור מודע לכל היתרונות והחסרונות והמטרה היא לשדרג את כל מערך האימונים כדי להגיע לטוקיו הכי מוכנים שאפשר". 

מדליה אולימפית נוספת: "איך משחזרים את זה? בלי פחד. אני צריך להמשיך לעבוד קשה ולהיות בטוח ביכולות שלי. אני לא חושב על ניצחון אלא על לקום בבוקר ולעשות את הכי טוב והכי חזק שאני יכול בשביל להגשים את עצמי. אני לרגע לא חושב על הדבר החומרי שנקרא 'מדליה'. על פי זה אנחנו נמדדים בסופו של דבר, אבל אם אני אסתכל רק על זה, יהיו לי חששות ופחדים של מה יקרה אם אני לא אצליח. אני מאוד בטוח בעצמי, במיוחד עכשיו אחרי האליפות הזו. קיבלתי המון מחמאות הרבה מאמנים ברחבי העולם, שראו אותי מחזיק תחרות כזו קשה בתנאים שבדרך כלל לא מתאימים לי. אני מרגיש שאני חוזר לעצמי ואני אהיה חזק יותר בעוד חצי שנה. נקודת התורפה כרגע זה אימוני הים שגור אחראי עליהם והוא יודע מה הבעיות". 

התנאים הצפויים בטוקיו: "אני כבר לא יודע במה אני טוב ובמה לא. עובדה שהוכחתי באליפות הזו שאני יכול להתמודד גם ברוחות חזקות. בכל מקרה, ביפן יכול להיות הכל מבחינת הרוחות, זה לא כמו לונדון שהכרנו ודיברנו אך ורק על רוחות חזקות. במקום שאני נמצא בו כרגע, זה לטובתי כי עם השנים הפכתי להיות גולש שטוב בכל התנאים. האם אני שווה עשירייה הראשונה בעולם כיום? אומרים שספורטאי טוב כמו התחרות האחרונה שלו, אז כרגע אני במקום הרביעי בעולם".

 
עוד באותו נושא: טוקיו 2020, שחר צוברי

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי