תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
לתוצאות נוספות

שיקלר: "אתן את הכל כדי להגיע שוב למשחקים האולימפיים"

זוהר שיקלר | פרטי
היא זכתה להשוואות מחמיאות, השתתפה באולימפיאדת ריו וסומנה כמי שתגיע לשיא בטוקיו 2020, אבל לימודי קולג' בארה"ב הפכו במהרה למגורים בת"א ובאיגוד מעריכים כעת שהיא לא תעמוד באתגר. השחיינית בראיון מיוחד
לפני פחות מארבע שנים הצליחה השחיינית זוהר שיקלר בטיפוס אל פסגת האולימפוס של הספורטאים, כשקבעה את הקריטריון במשחה 50 חופשי לאולימפיאדת ריו 2016. שיקלר, המתנשאת לגובה של 1.78 מטרים, הייתה אז בת 19 וקולות רבים נשמעו על כך שזו רק ההתחלה עבורה וכי בטוקיו 2020 היא אמורה להיות בשיאה. היו כאלה אף שכינו אותה כ"טומרקין של הנשים" בשל גזרתה הארוכה שנהדרת לשחייה והייתה נדירה בנוף אז.

"הייתי אז במקום אחר. לא ייחסתי אז חשיבות לדיבורים משום שידעתי שיש עוד הרבה זמן עד המשחקים האולימפיים בטוקיו", מספרת השחיינית בראיון לספורט1. "המחשבות שלי היו שיש לי קולג' לעבור אליו אחרי המשחקים האולימפיים ואני צריכה להתמקם ובו זמנית להצליח שם. הרגיש לי מוקדם מדי לדבר על זה ב-2016 כי לאף אחד אין מושג מה יקרה בעוד שנה, אז לדבר על ארבע?".

אז נכנסה שיקלר אל תוך מסלול, שעל פי העולה בראיון, לא היה דומה בכלל למה שדמיינה. "התקבלתי לקולג' באריזונה ושם הייתי בשנה הראשונה שלי. היו דברים שפחות התחברו לי כמו שיטות האימון, ולכן עברתי לקולג' אחר בלאס וגאס. היה לי ממש טוב בו מבחינת השחייה ואפילו התחלתי לחזור לעצמי מבחינה מקצועית. מנטלית, היה לי מאוד קשה. חזרתי לארץ בינואר האחרון בסופו של דבר".



שיקלר בכפר האולימפי בריו ב-2016 (אלבום פרטי)

את אומרת שהיה לך קשה מנטלית, למה את מתכוונת?
"במיוחד הריחוק מהמשפחה. החיים האלה הם רוטינה שלא מתאימה לכל אחד. הבנתי שיש אנשים שהנסיעה למכללה בארצות הברית היא לא בשבילם ואני אחת מהם. אני חושבת שקולג' הוא פלטפורמה אדירה לשחיין. זאת מתנה. אחרי כל השנים שאנחנו עובדים קשה, ניתנת לנו אפשרות לקבל תואר בחינם ובו זמנית ליהנות מהחוויה של להיות במכללה. לפני שנסעתי חקרתי את העניין ודיברתי עם אנשים, אבל עד שאת לא נמצאת שם - את לא באמת יודעת מה קורה".

מה גילית כשהגעת?
"שעוד יום עובר ועוד יום עובר ואני נכנסת למעין שגרה כזו שלא נגמרת. כל יום אני מתעוררת לאימון, ממשיכה ללימודים ומשם לעוד אימון. כשסוף סוף מגיע סוף השבוע, אני לבד. היו לי שם חברים, אבל זה לא אותו דבר כמו להיות עם המשפחה שלך או החברים שלך מהבית. בסופו של דבר, זה לא רק אימונים. במקום להיות שמחה ומאושרת, הייתי עצובה. אני מתחילה לימודים בסוף החודש ונכון שבעצם זאת תהיה מסגרת זהה, אבל היא תהיה נעימה לי מאשר להיות שם במעין תחושת ריחוק שאני פשוט עם עצמי כשאני חוזרת מהאימונים או הלימודים".

שיקלר חזרה ישירות אל האימונים באגודה שלה לשעבר, "הפועל דולפין נתניה". "צריך תוצאות מסוימות כדי להיות חלק מאימוני הנבחרת ולא היו לי אותן. כשכן היו לי את התוצאות הדרושות, העדפתי להישאר עם דימה ריבינסקי, המאמן בדולפין נתניה, כי הרגשתי שהאימונים שלו יותר יעילים בשבילי והעדפתי להישאר שם". לאחרונה עברה שיקלר לגור בתל אביב ועברה לאגודה אחרת, "מכבי כפר המכבייה".

שינוי השיטה עם הגעתו של דיוויד מארש כיועץ העל של הנבחרת לא גרם לך לרצות לנסות?
"לא. הייתי עם הנבחרת בשנה הראשונה של השיטה כשקאיו קייביץ' היה המאמן. השתתפתי איתה באליפות העולם בבודפשט 2017 ומשם נסעתי לקולג'. כשחזרתי, לא רציתי להעביר את הזמן בניסויים כי בסופו של דבר השעון לקראת המשחקים האולימפיים בטוקיו התחיל לתקתק, אז זה היה פחות משנתיים. המשחה שלי הוא 50 חופשי והרגיש לי שהאימונים בשיטה שם לא נותנים לי את מה שהאימונים עם דימה כן. לגבי הטיסות לסן דייגו עם מארש, אמרתי לעצמי שיש סיבה בגללה חזרתי. אם אני פה משום שהרגשתי לבד בארצות הברית, אני לא אסע שוב פעם ואעשה את זה מחדש".


שיקלר עם עם קרן זיבנר מימין ואנדראה מורז משמאל (אלבום פרטי)

לפני פחות מארבע שנים הצלחת להפוך לשחיינית אולימפית והגעת לשיא מסוים. איך משחזרים את ההצלחה?
"כרגע, באמת שהמטרה שלי היא להגיע לטוקיו. יש תחרויות קריטריון במהלך השנה הקרובה. אני מאמינה שאתמקד ב"טריילס", זאת שעושים בארץ בערך שלושה שבועות לפני פתיחת המשחקים האולימפיים. הקיץ למשל לא השתתפתי באליפות העולם, אבל התוצאות שלי לא היו קרובות למה שדרוש. עכשיו בכלל לטוקיו התוצאות נהיו קשות יותר, ואני כרגע לא שם. אני רוצה להיות שם ועובדת קשה בשביל זה".

בחודש אוגוסט האחרון חשף איגוד השחייה את התוכנית השנתית שלו לקראת המשחקים האולימפיים שיחולו בקיץ הבא. חלק ממנה היא הערכת השחיינים שיגיעו לבמה הגדולה בעולם. שמ של שיקלר לא היה ברשימה. "אני לא רוצה להתעסק בזה שאני לא נמצאת ברשימת השחיינים הפוטנציאלים להגיע לטוקיו", היא מגיבה. "בעיניי זה רעש רקע שלא מחשיבים אותי ואני לא רוצה לתת לו להפריע לי להמשיך בדרך שלי. אתן את הכל כדי להגיע למשחקים אולימפיים שוב".

אז לא הסכמת לדבר על טוקיו בטענה שיש עוד זמן, והנה אנחנו מדברות על כך שאוטוטו המשחקים האולימפיים כאן 
"התקופה עברה מאוד מהר, זה נכון. גם אם אהיה בטוקיו וגם אם לא - אני נהנית מהשחייה, מהאימונים, מהחברה. אם אצליח ואהיה שם זה יהיה מדהים, ואם לא אז לא נורא, הכל בסדר. אולי עשיתי את שלי כשהגעתי למשחקים האולימפיים בריו (סיימה במקום ה-33 בזמן של 25.38 שניות). שחיתי שם ממש טוב וקבעתי תוצאה שבעיניי היא בסדר גמור. אני מסתפקת במה שעשיתי שם כשאני רואה שהייתי קרובה לשיא שלי ועשיתי את מה שיכולתי מבחינתי. עשינו גם היסטוריה כשהעמדנו נבחרת שליחות עם קרן זיבנר, עמית עברי ואנדראה מורז".

מה את זוכרת מריו 2016?
"אני זוכרת את המשחקים האולימפיים בריו כמשהו שנראה כמו אשליה. היינו בכפר כזה מלא אטרקציות, הכל בחינם ומסביב מאוד צבעוני, מאוד נהניתי ממנו. אני יודעת שמה שחוויתי כשחיינית אולימפית לא הרבה יכולים לחוות ואני שמחה על כך שהייתה לי את ההזדמנות הזו. בתקופה הזו, כשעוד לא הייתי בת 20, הסתכלתי על עצמי כזוהר ולא כשחיינית אולימפית וכל מה שאמרו. כשנהנים מהדרך מסתכלים על דברים אחרת. אולימפיאדה זה לא הכל בחיים, יש עוד דברים אחרים שאחווה והשחייה בסופו של דבר תהיה משהו קטן בתוכם".
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ